העליון עשה סדר בג'ונגל הדיווחים של החברות הציבוריות

חשיבות רבה להחלטת ביהמ"ש העליון שניתנה בימים אלה הבאה להסדיר את הסוגיה המורכבת הקשורה בדיווחים מיידיים של חברות ציבוריות.

אחת השאלות הקשות והמורכבות בחייה של כל חברה ציבורית היא חובת הדיווח המיידי בגין ארועים מהותיים בחיי החברה. סד הזמנים הקצר של מספר שעות בין הידיעה לחובת הדיווח לציבור, אינו מותיר זמן לבחינה מקצועית ולהתייעצות. מכאן גם ההתלבטות הקשה בקרב החברות הרשומות בבורסה, כאשר הדירקטורים ונושאי המשרה מתלבטים האם ידיעה כלשהי מחייבת דיווח ואם כן, מהו היקפו? חמורה השאלה באיזה שלב של מו"מ חובה לדווח על קיומו ואימתי ניתן חוקית לעכב דיווח העלול לפגוע בעסקה שהחברה צד לה או למנוע השלמת פעולה או להרע באופן ניכר את תנאיה.

מדינת ישראל היא אלופת הדיווחים, כמות הדיווחים היא רבה ותועלתם לעתים מועטה. אי דיווח במועד, דיווח חסר או לא מושלם, דיווח העלול להתפרש בצורה לא נכונה, כל אלה עלולים לגרום לאחריות פלילית וכן לאחריות אזרחית הן על החברה והן על נושאי המשרה. מכאן גם החשש המתמיד של נושאי משרה פן בעקבות הדיווח או אי הדיווח יחשפו לתביעות.

יש לקדם בברכה את ההחלטה החשובה של בית המשפט העליון, מפי השופטת אסתר חיות, העושה סדר בחובות הדיווח והקובע עקרונות חשובים בחובה זו. במקרה הנדון מדובר בבקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת בבילון ונושאי המשרה בה בטיעון כי החברה פרסמה דוחות מידיים, אולם אלה היו חלקיים וכן כללו פרטים מטעים בכל הקשור לעסקי החברה ולהתקשרותה עם חברת יאהו.

אסתר חיות צילום: נמרוד גליקמן

בנוסף לארועים מוגדרים, לגביהם קובעות תקנות הדיווח חובת דיווח, כוללות התקנות סעיף לפיו חובה על תאגיד לדווח על כל אירוע או עניין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים ואשר יש להם או עשויה להיות להם השפעה מהותית על החברה. לאור חשיבות התקדים, הצטרף לדיון היועץ המשפטי לממשלה.

עקרון היסוד בבסיס חובת הדיווח הוא מהותיות המידע הטעון גילוי. עד כמה הידיעה חשובה למשקיע הסביר השוקל רכישה או מכירת ניירות ערך. מבחן המשקיע הסביר שונה מהמשקיע המתוחכם, שהאמצעים שלו להבנת המידע ולניתוחו עלולים להיות שונים מאלה העומדים לרשות המשקיע הסביר. אחד הלבטים הקשים בפני כל חברה אימתי מידע מסוים הופך להיות מהותי המחייב דיווח וגילוי. שני מבחנים מסייעים להכרעה בשאלה זו: "מבחן קו הבוהק" (מבחן ההסכמה העקרונית) ו"מבחן התוחלת" (מבחן הסבירות לעוצמה) ביהמ"ש העליון בהחלטתו נותן עדיפות למבחן התוחלת.

שאלה חשובה נוספת המטרידה את החברות היא מהו היקף הידיעה המחייב דיווח מיידי? לדעת בית המשפט העליון נדרשת ידיעה בפועל של החברה אודות המידע הטעון דיווח. היועץ המשפטי לממשלה, שהתערב כאמור בשלב הערעור, טוען כי גם "עצימת עיניים" ולא רק ידיעה בפועל תחשב כידיעה המחייבת חובת דיווח, בנוסף סבור היועץ המשפטי כי הפרת חובת הגילוי מבוססת גם על משטר אחריות של רשלנות.

ביהמ"ש העליון מסכים לקבל את הפרשנות לפיה "ידיעה" הינה גם "עצימת עיניים" במשמע, אולם דוחה בצדק את הטענה כי סטנדרט האחריות שיש להחיל על דיווחים מיידיים בשוק המשני, הוא גם של רשלנות.

בהחלטתו זו החמיר ביהמ"ש בקביעה כי "עצימת עיניים" נחשבת כידיעה בפועל המחייבת דיווח אולם מנגד, לרווחת החברות ונושאי המשרה, סרב לקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה כי גם רשלנות תחשב כידיעה.

חשיבותה של ההחלטה בכך כי נקבעו מעתה מספר כללים חשובים בנושא מורכב ובלתי מוגדר. טוב פעלה השופטת חיות בקובעה הנחיות, נורמות וכללים חשובים בג'ונגל האין סופי של דיווחים, אשר מרוב דיווחים לא רואים את היער.