החרדים לא מוותרים על גן העדן

כשדרעי וליצמן נכנסו לחנות החוקים

גן העדן של יהדות התורה, ולמעשה גם של ש"ס, התחיל כשהליכוד כמעט לא התמקח איתן במשא ומתן הקואליציוני. ההסכמים בין מפלגת השלטון למפלגות החרדיות נראים כאילו הראשונים הכניסו את האחרונים לחנות התקציבים והחוקים ואמרו להם: תבחרו, הכל פה בחינם.

יעקב ליצמן שר הבריאות צילום נמרוד גליקמן

במפלגות החרדיות נהגו להתייחס לליכוד כמפלגה שההסכמים איתה כתובים על הקרח, אך בקדנציה הנוכחית הליכוד מקיים כל סעיף וסעיף: תקציב הישיבות הגיע לשיא של כל הזמנים; מספר תלמידי הישיבות נוסק; המשרד לשירותי דת חזר לשגשג ועמו מינויים רבים לדיינים ורבנים; חוק הגיוס עבר ללא כל סנקציות; לימודי הליבה נגנזו; ולא פחות חשוב, משה גפני ויעקב ליצמן מכהנים בתפקידי החלומות שלהם — הראשון יו"ר ועדת הכספים של הכנסת, והשני, לראשונה, שר בריאות של ממש. גם אם יש סיכוי גבוה שיהדות התורה תקבל את רוב הדברים האלה בכנסת הבאה, אין לה סיבה לסכן גן עדן בשביל לקבל כמעט גן עדן בקדנציה הבאה.

גם אצל אריה דרעי הסיבה המרכזית לחוסר רצון בבחירות מוקדמות נעוצה בתפקידו. הוא חזר לתפקיד החלומות שלו, שר הפנים, לפני קצת יותר משנה. שום דבר לא ממחיש עבור דרעי את השיבה מהגלות הפוליטית כמו העובדה שהוא שר הפנים ואלי ישי כבר לא. מלבד זאת, ש"ס היא מפלגת שטח וההשפעה הגדולה של שר הפנים על ראשי רשויות היא אחת הדרכים המרכזיות של המפלגה לבנות את עצמה. יתרה מכך, דרעי הוא שר פנים משודרג — מכיוון שהוא מחזיק גם בתיק הפריפריה, הנגב והגליל. משרד הפריפריה הוא סוג של קופה נוספת למשרד הפנים, הוא בעל קריטריונים נוקשים הרבה פחות לחלוקת כספים ליישובים חרדים וערביים ולפריפריה, שכה חשובים לש"ס. לכן יהיה לו ממש חבל לוותר על כך.

דרעי עלול להצטייר כלוזר

ואולם, לדרעי יש בכל זאת סיבה אחת לרצות בחירות — והיא הרצון להחליף חברי כנסת שכיהנו בימי אלי ישי ומזוהים כאנשיו. אבל במצב הנוכחי של המפלגה, שבו היא לא מתרוממת בסקרים, הוא גם מנסה לשמור על התדמית שלו. בבחירות האחרונות ש"ס של דרעי קיבלה שבעה מנדטים, לעומת נורמה של 11 מנדטים בקדנציות הקודמות. דרעי נחשב בעבר למצליחן, אך אם הוא יביא שוב תוצאה חד־ספרתית למפלגה, הוא יסתכן בהפיכה ללוזר של המפלגות החרדיות.