החשד למידע פנים במובילאיי: כך הרוויחו שני ישראלים 4.9 מיליון דולר

אחרי החיוכים על גזירת הקופונים השמנים מאקזיט הענק של מובילאיי, מגיע שלב החשדות. פרופ' אריאל דרבסי מהאוניברסיטה העברית וד"ר אמיר ולדמן מבכירי תעשיית טיפולי האסתטיקה בארץ עומדים כעת במוקד בדיקה של רשות ני"ע האמריקאית בחשד למסחר על בסיס מידע פנים במניות חברת מובילאיי.

רשות ני"ע האמריקאית (SEC) פתחה ביום חמישי בהליך אכיפה מינהלי נגד השניים. פרופ' דרבסי הוא סגן דיקאן בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה העברית בירושלים, וולדמן הוא סגן נשיא חברת סינרון לשעבר. לפי כתב הטענות המינהלי שהגישה ה־SEC לבית המשפט הפדרלי במנהטן ניו יורק, דרבסי וולדמן סחרו בניירות ערך של מובילאיי בשבועות שקדמו להודעה הדרמטית שפרסמה החברה לפני שבועיים (13.3), לפיה אינטל תרכוש אותה תמורת 15.1 מיליארד דולר. מניית מובילאיי בניו יורק זינקה ב־28% ביום בו הוכרזה הרכישה. לטענת ה־SEC, שני הישראלים שסחרו בני"ע כשבידיהם מידע פנים על העסקה, גרפו רווחים אסורים של 4.5 מיליון דולר (וולדמן) ו־425 אלף דולר (דרבסי).

ה־SEC מציינת כי דרבסי עובד באוניברסיטה העברית, בשעה שדירקטורים ונושאי משרה במובילאיי הם פרופסורים באוניברסיטה העברית או בוגרים שלה. ה־SEC הדגישה את הגישה שהיתה לולדמן ובמיוחד לדרבסי למידע על הנעשה בחברת מובילאיי באמצעות קשריו בקהילת החוקרים בחוגים למדעים מדויקים בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, שנמצאים במרחק של לא יותר מ־500 מטר זה מזה.

במקביל להגשת כתב הטענות המינהלי ביקשה ה־SEC, וקיבלה, מבית המשפט מחוז דרום של מדינת ניו יורק צו להקפאת נכסים השייכים לשניים בארה"ב – כספים בחשבונות מסחר של חברת אינטראקטיב ברוקרס בהיקף של מאות אלפי דולרים. בתצהיר שהגיש לבית המשפט חוקר מטעם ה־SEC, הוא טען כי הקפאת הכספים נדרשת לצורך חילוט עתידי של הכספים, וזאת אם בית המשפט יקבע שהם סחרו במניית מובילאיי כשבידיהם מידע פנים. סיבה נוספת לבקשה של ה־SEC היא חשש שוולדמן ודרבסי יעבירו את הנכסים לחשבונות מחוץ לארה"ב, ובכך ישבשו ראיות.

ההליך שבו פתחה ה־SEC הוא מינהלי והוא נושא בצדו אפשרות להטלת קנסות כספיים, הרחקה מפעילות בשוק ההון או איסור מניעת כהונה בחברה ציבורית. הוא חושף בשלב זה את דרבסי וולדמן לקנס כספי של עד פי שלושה מהרווח שנוצר להם בתוספת הרווח עצמו. כלומר, קנס של 18 מיליון דולר לוולדמן ו־1.7 מיליון דולר לדרבסי.

עולם היזמות לא זר לד"ר ולדמן ולפרופ' דרבסי שני החשודים בשימוש במידע פנים במסחר במניית מובילאיי הקימו בעבר סטארט־אפים ספי קרופסקי ומאיר אורבך, תגובה אחת לכתבה המלאה 

לפי החוק האמריקאי במקביל להליך המינהלי, או אחריו, יכולה להיפתח גם חקירה פלילית של משרד המשפטים האמריקאי (ה־DOJ) נגד השניים. חקירה שיכולה לחשוף אותם למאסר ולקנסות נוספים. ההחלטה של ה־SEC לנתב תיקי מידע פנים להליך אכיפה מינהלי, נובעת לרוב מהמהירות והיעילות של הליך זה ביחס להליך הפלילי הארוך, המורכב והיקר יותר. ראיה לכך היא שההליך נגדם נפתח שבועיים בלבד לאחר פרסום ההודעה על עסקת אינטל-מובילאיי.

נטל ההוכחה בהליך אכיפה מינהלי בארה"ב עובר בפועל מכתפיה של ה־SEC לחשוד בשימוש במידע פנים – מה שמקל מאוד להוכיח את ביצוע העבירה. כלומר, ה־SEC צריכה להציג לבית המשפט רק חשד סביר וראיות נסיבתיות, המבוססות למשל על פעילות מסחר תמוהה או קשר של החשוד לגורמים שבידיהם מידע פנים, ומכאן מוטל על החשוד לשכנע את בית המשפט שהוא לא סחר על בסיס מידע פנים.

אמיר ולדמן ואריאל דרבסי צילום: ערן יופי כהן

במקרה של דרבסי וולדמן, צירפה ה־SEC את נתוני המסחר בניירות הערך של מובילאיי שביצעו שני הישראלים בחשבונותיהם באינטראקטיב ברוקרס בשבועות האחרונים, והצביעה על כך שהם היו חריגים ביחס לפעילותם בשוק ההון עד אז.

עוד מציין חוקר ה־SEC עו"ד קווין קומו כי בפעם הקודמת שדרבסי רכש מניות מובילאיי, היה זה ערב עסקת שיתוף הפעולה שנחתמה בין החברה הישראלית, ליצרנית הרכב הגרמנית פולקסווגן בינואר 2016. לפי הצהרת החוקר, דרבסי מכר את המניות יום למחרת חתימת העסקה, בהפסד של 4,820 דולר.

כל התיק במובילאיי

המגעים בין אינטל למובילאיי החלו ב־27 בינואר, וב־30 בינואר דירקטוריון מובילאיי דן בעסקה, וכתוצאה מכך כל חברי הדירקטוריון היו מודעים אליה. לפי החשדות, פרופ' דרברסי החל לקבל מידע בסוף פברואר. קודם לכן, פעילותו בשוק ההון היתה דלילה. הוא החזיק רק מניות של חברת חברת טבע בתיק – 40 אלף מניות בשווי של 1.4 מיליון דולר. דברסי קנה את מניות טבע חלק בהון העצמי, וחלק באמצעות הלוואה שלקח מאינטראקטיב ברוקר (הברוקר דרכו הוא סוחר). באותה העת לדברסי היה חוב של 778 אלף דולר לאינטראקטיב ברוקר. אולם, ב־2 במרץ דרבסי מוכר את האחזקה בטבע בהפסד של 661 אלף דולר. יום למחרת הוא משתמש בכל המזומן שבתיק, ועוד בכל מסגרת האשראי שהברוקר מאפשר לו (756 אלף דולר) כדי לרכוש 30 אלף מניות מובילאיי בבורסה בניו יורק (NYSE). המניות נרכשו בטווח מחירים של 46.35-46.39 דולרים למניה. בהליך האמריקאי מצוין כי לאחר רכישה זו כל התיק של דרבסי הושקע רק במובילאיי, בהיקף של 1.4 מיליון דולר.

ב־13 במרץ דיווחה מובילאיי כי אינטל רוכשת אותה. המניה ננעלה ביום דיווח העסקה על 60.62 דולרים – עלייה של 28%. באותו היום דרבסי מכר 100 מניות מובילאיי ברווח של 1,473 דולר למניה. נותרו לו 29,900 מניות בשווי של 1.82 מיליון דולר המשקפות רווח על הנייר של 427 אלף דולר.

רווח עצום

מניתוח המהלכים עולה כי פרופ' דרברסי רכש מניות מובילאיי באופן פשוט, לעומתו ד"ר ולדמן ביצע פעולות מתוחכמות יותר באמצעות אופציות שהניבו רווח גבוה הרבה יותר. לא מן הנמנע, שדווקא הפעולות של ולדמן באופציות הן שהעלו את חשד הרשויות האמריקאיות, שכן בניגוד לדרבסי שרכש מניות במסחר במחירי שוק, הפעולות של ולדמן עלולות להיראות מעט תמוהות עבור מי שלא מחזיק במידע.

ולדמן לא רכש מניות של מובילאיי, אלא רכש אופציות רכש (קול). ההגיון ברכישת אופציות הוא המינוף הפיננסי שמעניקות אופציות. אופציה מעניקה לרוכש אותה את הפער בין מחיר המימוש שלה, למחיר המניה בפועל. לדוגמא, אם ולדמן רכש אופציית רכש למניית מובילאיי במחיר מימוש של 51 דולר עם תאריך פקיעה לאמצע מרץ, המשמעות היא שאם באמצע מרץ מחיר המניה עמד על 60 דולר, אז ולדמן קיבל 9 דולרים על כל אופציה.

בדרך זו אפשר לעשות רווח גדול – הרבה מעבר לעליית המניה, שכן במהלך פברואר, כאשר מניית מובילאי נסחרת באזור 42 דולרים למניה, סביר להניח שהסיכוי שמניית שמניית מובילאיי יכולה לקפוץ תוך חודש למחיר של יותר מ־60 דולר נמוך. לפיכך מחירה של אופציה מסוג זה היה נמוך, ועמד על סנטים בודדים לאופציה. כך בסופו של דבר, הפך תיק השקעות של 239 אלף דולר של ולדמן לתיק בהיקף 4.5 מיליון דולר – רווח של 1,883% בטווח של שישה שבועות.

עולם היזמות לא זר לולדמן ולדרבסי

ד"ר ולדמן ופרופ' דרבסי, נחשבים לבכירים בתחומם ומכירים מקרוב את עולם הסטארט־אפים. ולדמן, דמות מוערכת בתחום האסתטיקה בישראל ועם שנים של ניסיון, התחיל את דרכו בחברת האסתטיקה סינרון שהוקמה בשנת 2000 על ידי ד"ר שמעון אקהויז, בכיר גם כן בתעשייה. בחברה שימש ולדמן כסגן נשיא האחראי על יחסים קליניים ורגולטוריים. ב־2006 הקים עם אחד ממייסדי סינרון, משה מזרחי, את חברת Home Skinovations.

משרדי מובילאיי בהר חוצבים צילום: אוהד צויגנברג

כיום משמש ולדמן כסגן נשיא החברה לפיתוח עסקי והוא חבר בדירקטוריון. לפי מאגר המידע IVC, החברהת עוסקת בתחום טיפולי אסתטיקה ביתיים ומייצרת מכשירים להסרת שיער, לטיפול באקנה, בצלוליטיס, ב־Anti Aging ועוד. כיום החברה ממתגת את עצמה תחת קו המוצרים העיקרי שלה שנקרא Silkn, ולפי הערכות IVC, היא מכרה ב־2015 מוצרים בכ־130 מיליון דולר. החברה מעסיקה למעלה מ־100 עובדים ומרכז פעילותה נמצא ביקנעם.

פיתח קשרים עם גורמים המקורבים למובילאיי

פרופ' דרבסי, יליד צ'ילה המתגורר במבשרת ציון, הוא גנטיקאי מוערך המכהן כסגן דיקן בפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטה העברית. לדרבסי ניסיון קצר עם תעשיית ההייטק, לאחר שב־1999 הקים סטארט־אפ בתחום הביו־טכנולוגיה שנקרא idGENE, שעוסק בזיהוי גנים של מחלות כמסלול לפיתוח תרופות. מאז הקמתו עזב דרבסי את הסטארט־אפ, שעדיין פעיל בשוק.

בראיון שנתן למקומון במבשרת ציון לפני כמה שנים, סיפר דרבסי כי "כבר בתחילת הדרך גייסנו 10 מיליון דולר והעסקנו כ־50 עובדים. זאת היתה עבורי התנסות מעניינת ומרתקת מאוד. למדתי כשגם כשאתה ישן אתה לא מפסיק לעבוד". עוד הוסיף דרבסי כי "אין סיכוי שאחזור למקום הזה, כיוון שרק אחרי שעוברים מכבש כמו זה, לומדים שאין מחיר לשלווה".

תחום המחקר של דרבסי, בשנות ה־50 לחייו, הוא הבסיס הגנטי של תכונות המושפעות על ידי גנים וכן על ידי הסביבה, ולשם כך הוא חקר במרוצת השנים סוגי מחלות שונות. הוא עצמו חלה לאחרונה במחלה קשה, וייתכן כי השתמש במידע פנים בעסקת מובילאיי כדי להבטיח את העתיד הכלכלי של משפחתו.

ככל הנראה, דרבסי פיתח קשרים עם גורמים שלהם היה מידע הקשור למובילאיי, שפותחה באוניברסיטה שנות ה־90 המאוחרות.

חברת המסחר של העברית החזיקה במניות מובילאיי

הפיתוח, שנעשה במעבדות בית הספר להנדסה ומדעי המחשב של האוניברסיטה, נרשם כפטנט והועבר לפיתוח מסחרי על ידי חברת המסחור של העברית, יישום, כשלאחר מכן הוקמה החברה ב־1999. בעבר החזיקה יישום מניות בחברה, ובמהלך השנים מכרה אותן. חלק מהמניות נמכרו במחיר מנייה הקרוב לזה שנמכר החודש לאינטל, שעמד על 63.54 דולר. אלא שכל המניות נמכרו לפני האקזיט האחרון, שממנו האוניברסיטה לא ראתה דבר. באוניברסיטה נמנעו מלציין מהו שיעור הרווח המצטבר מהמניות שנמכרו לפי כן.

פרופ' דרבסי הסתייע גם הוא בחברת יישום בעבר. לפני כשבע שנים הוא ביקש לקדם שיטה שפיתח ביחד עם משטרת ישראל לזהות דנ"א של חשוד גם כשהוא שרוי בתערובת מורכבת של דגימות דנ"א.

מדרבסי ומוולדמן לא נמסרה תגובה.מחברת מובילאיי לא נמסרה תגובה לשאלת "כלכליסט" האם לחברה יש קשר כלשהו עם ולדמן ודרבסי.

ספי קרופסקי ומאיר אורבך