אין פתרון, יש ספינים: משבר התאגיד בעיצומו

גורמים באוצר דיווחו כי באב"ד לא נפגש עם פילבר עקב עומס בלוח הזמנים. רק ביממה האחרונה הוא היה מעורב במציאת פתרון לשלושה סכסוכים במקביל: המשבר באגד (נפתר), סכסוך העבודה ברשות המסים והשביתה בנמלים. יחד עם זאת, גם לא התקיימה כל פגישה בין כחלון לבין שר בכיר מטעם הליכוד שכן ראש הממשלה שוהה כעת בסין והוא צפוי לחזור רק ביום חמישי הקרוב.

מעבר לספינים שצצים חדשות לבקרים בכלי תקשורת שונים אשר מגיעים בעיקר משרים בכירים בליכוד, לא נעשים מאמצים קונקרטיים לפתור את המשבר. לפי הערכות, עד לחזרתו של נתניהו לארץ לא צפויה להירשם כל התקדמות.

גורם המעורה בפרטים מסר ל"כלכליסט" כי נכון לרגע זה, ראש הממשלה מבוצר בעמדה המקורית שהציג בסף השבוע — סגירת התאגיד או הליכה לבחירות. גם שר האוצר התבטא אתמול בנושא וטען כי הוא אינו מעוניין בהקדמת הבחירות, אך "נערך לכל תרחיש".

מימין מנכ"ל משרד האוצר ולשעבר מנכ"ל הרשות השנייה שי באב"ד ומנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר צילום: אוראל כהן

לבחון דברים לעומק

אפילו ההסכמה המקורית בין נתניהו וכחלון לפיה תאגיד השידור יפתח כמתוכן ב־30 באפריל ובמקביל יחוקק חוק התקשורת, המיועד להטיל פיקוח על כל גופי התקשורת, נראית כעת בעייתית ולא ישימה. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט כבר הודיע כי הוא מתנגד להנחת תזכיר החוק במושב הנוכחי של הכנסת שצפוי להסתיים מחר, ולכן החוק יונח רק בתחילת מאי.

משמעות הדברים: התאגיד יפתח כמתוכנן, אך חוק התקשורת יכנס לתהליך חקיקה רק עם פתיחת מושב הקיץ. קצב חקיקת החוק תלוי במספר רב של גורמים לרבות הערות של היועץ המשפטי למשלה ובעיקר של ועדת שרים לעניני חקיקה והעומדת בראשה — שרת המשפטים איילת שקד, שכבר הוכיחה כי היא יודעת היטב "לבחון דברים לעומק" ולעכב חקיקה.

בכל התקופה הזו, עד שהחוק ייכנס לתוקף, ה"נזק הפוטנציאלי" ממערכת החדשות של התאגיד החדש גדול מידי עבור נתניהו. בעיקר בתקופה שנושא חקירותיו טרם התבהר סופית. יתכן כי זו אחת הסיבות שנתניהו מתנגד להקמת התאגיד כל עוד אין חוק תקשורת שמאפשר לו לפקח עליו.

משכנע אך לא ישים

תרחיש נוסף ששב ועלה לחלל האוויר הוא מיזוג בין רשות השידור לבין התאגיד. למרות שהוא נשמע משכנע הוא לא ישים תקציבית. בהנחה שניתן לבצע את המיזוג הזה מבחינה תפעולית, תקציב התאגיד עומד על כ־740 מיליון שקל ותקציב רשות השידור ללא הפקות עומד על כ־640 מיליון שקל. כחלון חזר ואמר כי הוא לא יהיה מוכן לשידור ציבורי שיעלה מעל ל־670 מיליון שקל. כלומר, אין תקציב למימון שני הגופים.

יתרה מזו, אין לחלופה הזו כל הגיון כלכלי, שכן אין אפשרות שבתוך הגוף הממוזג יחיו יחד זו עם זו שתי מערכות חדשות מתחרות.

ישנה חלופה נוספת שנתניהו עשוי להסכים לה — לפתוח את התאגיד כמתוכנן בלי מערכת חדשות בטלוויזיה ובלי מערכת התחקירים החדשה שמאיימת עליו.

אלא שמערכת החדשות של התאגיד נבנתה בצורה אחידה. העיתונאים משוייכים לאתר, לרדיו ולטלוויזיה ללא חלוקה לפי פלטפורמות. לכן, המשמעות המעשית של ההצעה היא פיטורים גורפים של כל מערכת החדשות של התאגיד שמונה כרגע 85 אנשים. בנוסף, דורש נתניהו את פיטוריהם של מנכ''ל ויו''ר התאגיד הנוכחים — אלדד קובלנץ וגיל עומר.

אין מניעה משפטית מלפטר את אותם עובדים, שכן לפי התוכנית הנוכחית יש כוונה לפטר כ־600 עובדים מרשות השידור. כדי לפטר את קובלנץ ועומר נדרש כבר תיקון חקיקה משמעותי.

על דבר אחד כחלון ונתניהו מסכימים ככל הנראה: מינויה של גאולה אבן, אשתו של גדעון סער — אחד היריבים הפוליטיים של נתניהו מבית — למגישת מהדורת החדשות המרכזית רק הורידה את הסיכוי לפתור את המשבר.

כחלון סירב להגיב לדברים.