הבייבי של טראמפ: מס גבולות שעלול לפגוע גם ביצוא מישראל

בזמן שהישראלים מנסים לנחש איזה מס יחליט שר האוצר משה כחלון להפחית לנוכח העודפים שהצטברו, אם לא יוכרז על בחירות, העולם סוער סביב הגעתו האפשרית לעולם של מס חדש, לא ישראלי, אלא אמריקאי — ה־BAT (Border Adjustment Tax), או בעברית פשוטה, מס גבולות. הטלת המס הזה עלולה לסכן פעילות כלכלית של ישראלים בהיקף עתק של כ־44.4 מיליארד שקל בשנה — היקף היצוא הישראלי לארה''ב ב־2016 ללא יהלומים.

המס החדש צפוי להוות תחליף למע''מ חברות (מס שלא קיים בארה''ב) עם כמה "טוויסטים" מעניינים: מה שמנחה את המס אינו מקור המוצר (איפה הוא מיוצר) אלא יעדו הסופי (איפה הוא נצרך), זו הסיבה שהוא מקוטלג כמס "מוטה יעד".

כתוצאה מכך, וזה הדבר החשוב עבור היצואן הישראלי לארה''ב, המס יוטל על מוצרים מיובאים (מוצרים שמגיעים מכל העולם למשק האמריקאי, לרבות ישראל) אשר יירכשו בתוך טריטוריה אמריקאית. מנגד, המס לא יוטל על יבוא לארה"ב שישמש לייצור מוצרים ליצוא. נכון לעכשיו, מדברים על שיעור מס של כ־20% אך הוא אינו סופי וגם זה נמצא כעת על שולחן הדיונים.

גם טבע וישקר בפורום

לפי נתוני הלמ''ס, היקף היצוא הישראלי ללא יהלומים הגיע ב־2016 ל־171 מיליארד שקל, כאשר כרבע ממנו הגיע לארה''ב. לכן, למס כזה השלכות מרחיקות לכת על המשק הישראלי ככלל ועל הקטר המרכזי שלו — היצוא — בפרט.

לדוגמה, אם חברה אמריקאית רוכשת שטיח מישראל ומוכרה אותו בתוך השוק האמריקאי ב־100 דולר, החברה תיאלץ לשלם BAT של 20 דולר לרשות המס האמריקאית. התוצאה הטבעית של המס החדש — וזה גם ייעודו האולטימטיבי — היא לייקר את היבוא לארה''ב — בעיקר מסין וממקסיקו, אך לא רק — ולהעניק יתרון למוצר המקומי. בכך, ממשל טראמפ מבקש להפוך את היבוא לפחות כדאי, לשפר את מאזן הסחר של ארה'''ב וליצור מקומות עבודה חדשים עבור האזרח האמריקאי. זו גם היתה אחת ההבטחות המרכזיות של נשיא ארה''ב החדש.

אם המוצר המיובא ישמש את החברה לצורך מוצר השקעה או חומר גלם, כלומר לצורך יצירת מוצר אמריקאי שלא ייצרך שם, ה־BAT יוכר כהוצאה מוכרת לצורך מס והחברה תוכל להזדכות על המס. למשל, אם חברה אמריקאית רוכשת שבב ישראלי לצורך הרכבת מחשב, והמחשב מיועד ליצוא, הרווח של אותה חברה על אותו מחשב יהיה פטור מ־BAT.

הגופים הראשונים בישראל שהחלו להפנים את חשיבות הסוגיה הם היצואנים הישראלים עצמם שעלולים להפוך לנפגעים העיקריים מהצעד המוצע. בהתאחדות התעשיינים מסבירים היום כי כבר החלו לקבל פניות בנושא. שם מבקשים להרגיע את הרוחות ומסבירים שאם משהו יקרה בכיוון הזה, זה לא יהיה מיידי, שאין בשלב זה דרך להיערך לכך כי כעת רב הנסתר על הגלוי ושבסופו של דבר היצוא הישראלי הוא חלק ננסי מהסיפור הגדול. כמו כן, בהתאחדות גם מבקשים להסתכל על הצד החיובי של העניין: המוצרים הישראליים הם "משלימים" למוצרים האמריקאיים, ולכן אם תתרחש עלייה בתוצר של ארה''ב, זה רק יגדיל את הביקושים למוצרים ישראליים. עם זאת, בהתאחדות טוענים כי חברות גדולות כגון טבע וצ'ק פוינט חייבות להיערך לתרחיש שבו המס הזה אכן יגיע לעולם.

דונלד טראמפ צילום: איי פי

מי שמוביל את הטיפול במישור הממשלתי הוא מינהל סחר החוץ במשרד הכלכלה, בראשות אוהד כהן, שכבר כינס דיון מיוחד לסוף החודש המיועד להקמת פורום רחב — מעין קבוצה לשיתוף מידע ודיון — להיערכות לנושא. הפורום מורכב מגורמים ממשלתיים, כמו משרד האוצר, גופים כמו התאחדות התעשיינים וגם נציגים של יצואניות ענק לארה''ב צפויים לקחת בו חלק. ל"כלכליסט" נודע כי בין השאר, נציגי חברת טבע וישקר צפויים לקחת חלק באותו פורום. מטרת שיתוף המגזר העסקי היא לנתח את המוצרים המיוצאים שלו כמקרה בוחן ולנסות לאמוד את מידת הפגיעה הצפויה אם מס כזה ייצא לפועל.

אלא שבמשרד הכלכלה כבר החלו לבחון את הנושא לעומק והדבר הראשון שכבר נבדק הוא הסכם הסחר החופשי שנחתם בין ארה''ב לישראל בשנת 1985. ה־BAT אינו מכס אלא מס רגיל. לכן, הסכם סחר חופשי שקיים לכאורה אינו פוטר את החברה האמריקאית מלשלם BAT כאשר היא רוכשת מוצר ישראלי. זאת כמובן לכאורה: במשרד הכלכלה כבר בדקו ומצאו כי ישנו סעיף באותו הסכם שלפיו לא רק שלא יחולו מכסים בין המדינות, אלא גם לא יוטלו מסים אחרים או נוספים. ייתכן שמסעיף זה תבוא הגאולה עבור היצואנים הישראלים, אם הממשל האמריקאי יחליט להחריג אותם מהחוק.

הגופים שנשאלו לגבי ההיערכות למס החדש ביקשו להדגיש שהטלת המס החדש אינה מיידית, והיא צריכה לעבור גם את אישור הקונגרס. מנגד, כמה מומחים בתחום החוקתי סבורים כי קיימות כמה דרכים בחוקה האמריקאית (סגנון הוראות ל"שעת חירום") אשר מאפשרות לנשיא לפעול ללא אישור הקונגרס.

חשש גם בהייטק

כעת נבדקת האפשרות שהמס הזה אכן מפר הסכמים סחר חופשי מולטי־לטראליים ואת עקרונות ארגון הסחר העולמי (WTO). היוזמה הזו כבר נתקלה בהתנגדות חריפה משותפי הסחר של ארה''ב והארגונים הבינלאומיים שמקדמים סחר חופשי. קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, שהתבטאה בחריפות נגד יוזמה זו, נועדה שלשום עם טראמפ, והביעה את מורת רוחה סביב המס החדש. היא ניסתה להסביר לנשיא החדש כי הטלת מס כזה עלולה להביא את העולם כולו לחזרה לפרוטקציוניזם ולמלחמות סחר.

עם זאת, נראה כי נשיא ארה"ב לא התרשם יתר על המידה מדבריה. הוא הצהיר בסוף השבוע כי תנאי הסחר בין ארה"ב לגרמניה מיטיבים יותר מדי עם גרמניה ושאר שותפות הסחר שגובות יותר מדי מסים מארה"ב. בקשר הזה עוד נודע כי מינהלת סחר חוץ מתעדכנת תדירות בסוגיה עם הנספחות של המשרד בז'נבה, שם נמצאים המטות של ה־WTO.

יתרה מזו, הוויכוחים הפנימיים בתוך השיח הציבורי הכלכלי האמריקאי טרם הסתיימו. מבקרי המס טוענים כי הטלת ה־BAT תקפיץ את מחירי המוצרים המיובאים ובכך תגרום לאינפלציה. כמו כן, מבקריו גם טוענים כי הוא לא יפחית את היבוא שכן המס צפוי לעודד את היצוא האמריקאי, כתוצאה מכך המטבע האמריקאי יתחזק ודולר חזק יוזיל למעשה את המוצרים המיובאים ובכך יגדיל את הביקוש למוצרים מיובאים, כך שההשפעה נטו היא ניטרלית.

מנגד, למס כזה תמיכה בקרב בוחרי הנשיא החדש. יו"ר בית הנבחרים פול ריאן טען כי המס יעודד משמעותית את הצמיחה הכלכלית ויגדיל את הכנסות המדינה בלא פחות מטריליון דולר במשך עשר שנים, סכום שיספיק כדי לקצץ את שיעור מס החברות הנוכחי ב־15 נקודות אחוז — מ־35% היום ל־20% בלבד.

המס החדש מעורר חשש כבד בקרב קהילת ההייטק בעמק הסיליקון בקליפורניה, וגם ליצואני ההייטק הישראלים יש סיבות להיות מוטרדים. בראיון לרשת CNBC, הסבירה מג ויטמן יו"ר HP ש"כל דבר שנמצא בתוך המוצרים שלנו מגיע מחו"ל". לדבריה, "לקח לנו 30 שנה להקים את שרשרת האספקה. לכן, אם כל הרכיבים האלו יימוסו, זה לא ייצור מקומות עבודה ויפחית משרות בהרבה חברות". לפי הפרסומים, ענקיות ההייטק צפויות להיפגע משמעותית, לרבות אינטל, גוגל, טסלה, אורקל, HP, סיסקו ו־HTC.

עם זאת, למס החדש עשוי להיות גם היבט חיובי ליצואנים הישראלים: לפי סקירת כלכלני מידרוג שהגיעה ל"כלכליסט", ה־BAT "יכול להוביל לייסוף של הדולר (התחזקות הדולר אל מול כל שאר המטבעות) בשיעור של עד 25% ללא השפעות מקזזות". כך, לפי הסקירה, התחזקות הדולר אל מול השקל תגדיל את תקבולי היצואנים במונחים שקליים.