משרד המשפטים בולם ניסיון לזרז את חקיקת חוק התקשורת

ההתנגדות של משרד המשפטים לתיקון החדש שמקדם משרד התקשורת לחוק התקשורת נוגעת לקיצור הזמן הנדרש מרגע הפצת תזכיר החוק ועד להתגבשות הצעת החוק וקידום הליך חקיקתו בלבד. מבחינת המשרד אין מניעה משפטית לקידום תוכנו של החוק, אבל המשנה הכלכלי ליועץ המשפטי לממשלה הנכנס מאיר לוין וקודמו בתפקיד אבי ליכט מתנגדים לקיצור 21 הימים שנדרשים להפצתו לגורמים הרלבנטים ולציבור.

משמעות ההתנגדות היא שהחוק לא יעבור במושב הכנסת הנוכחי שמסתיים ב־23 במרץ, ושחוק התאגיד יכנס לתוקף לפני שהליך החקיקה של תיקון חוק התקשורת יכנס לתוקף. התיקון לחוק התקשורת מבקש להקים פורמט חדש לפיקוח על המדיה המשודרת שיפקח על תאגיד השידור החדש, הערוצים המסחריים, שידורי הכבלים והלווין ושידורי האקטואליה של גלי צה"ל.

הפצת התזכיר הוא שלב מקדמי. משרדי ממשלה שיוזמים הצעת חוק, מפיצים תזכיר שכולל טיוטה ראשונה ודברי הסבר אודות החקיקה המוצעת ומטרותיה. התזכיר מופץ למשרדי הממשלה וגורמים מייעצים, הוא נשלח לנשיא בית המשפט העליון, לדיקני הפקולטאות למשפטים, לגורמים שעלולים להיות מושפעים מההצעה. התזכיר מופץ גם לציבור דרך אתר קשרי ממשל. במהלך 21 הימים מתקבלות ההערות שמוטמעות לפי העניין והצורך לתוך הטיוטה שעולה לוועדת שרים לענייני חקיקה. אחרי שזו מאשרת את הטיוטה היא מתפרסמת כהצעת חוק, ועולה בהמשך לקריאה ראשונה. לאחר אישורה בקריאה ראשונה היא עולה לדיון באחת מוועדות הכנסת ולאחר שזו מאשרת אותה היא עולה לקריאות שנייה ושלישית במליאה.

שקד מגבה את המשנה

21 יום אינו זמן נוקשה וניתן להאריכו ככל שמדובר ביוזמת חקיקה ארוכה, מורכבת ומשנה סדרי עולם. ניתן גם לקצרו ככל שהעניין פשוט יותר, ומעוניינים להספיק לסיים את הליך החקיקה לפני הפגרה.

הרפורמה המוצעת בשידור הציבורי היא מורכבת ומהפכנית, ולכן טבעי, הגיוני ומוצדק שהמשנה הכלכלי ליועץ המשפטי לממשלה אינו מוכן לקצר את 21 הימים הנדרשים להבנת משמעות תיקון החוק. קיצור כזה גם עשוי לחשוף את החוק לתקיפה בבג"ץ על ביזוי הליכי החקיקה, כפי שמותקף היום חוק מיסוי דירה שלישית.

המשנה הכלכלי ליועץ המשפטי מאיר לוין. מתנגד לקיצור זמן פרסום התזכיר צילום: אוראל כהן

שרת המשפטים איילת שקד מגבה את התנגדותו של המשנה הכלכלי לקיצור. בנוסף, שקד היא ראש ועדת השרים לענייני חקיקה, התחנה החיונית הבאה לדיון בהערות הרבות שלבטח יתקבלו, כך שלוח הזמנים בהמשך יהיה גם בשליטתה. אם תעכב את הדיון זמן רב, העימות שפרץ לאחרונה בינה ובין יו"ר הקואליציה דוד ביתן צפוי להתחדש.

להתנגד לתוכנו של החוק

אין להניח שתוכן הצעת החוק הנוכחית תעורר את התנגדות היועץ המשפטי לממשלה כפי שאירע בחוק ההסדרה. ממשלת ישראל מחליפה מודל פיקוח אחד במודל פיקוח אחר. ממודל מבוזר, חוקים שונים ורגולטורים ומועצות ציבוריות לרוב, המשלה מבקשת להקים גוף צנטרליסטי שיושב במשרד התקשורת ומנוהל בידי עובד מדינה שממונה בידי הממשלה בהמלצת שר התקשורת.

אין בסיס משפטי איתן לטעון שהמהלך אינו חוקי או חוקתי. בהחלט ייתכן טיעון ציבורי חזק שמוקיע את הרוח האנטי־דמוקרטית הרעה שנושבת בשנים האחרונות ובאה לידי ביטוי בחוק החרם, רדיפת העמותות השמאל, חוק ההסדרה ועתה ביוזמה הנוכחית. לבטח יוגשו עתירות נגד החוק הזה, שיפרשו את המסורת העשירה של פסיקת בג"ץ לטובת חופש הביטוי ועצמאות העיתונות. יטענו הטוענים שההשתלטות על הפיקוח מנוגדת לרוח הזו, ומנוגדת למקובל בעולם שמשתדל להפריד בין פיקוח ציבורי לממשלתי.