ביהמ"ש חייב את האחים גיבשטיין לשלם 28 מיליון שקל לרשות המסים על פארק צמרת

בית המשפט המחוזי מרכז קיבל היום (ד') את עמדת רשות המסים ודחה ערעור שהגישה שותפות האחים גיבשטיין, שביצעו עסקאות מקרקעין במאות מיליוני שקלים. זאת בנוגע לשומה שהוצאה לה על ידי מחלקת מע"מ רחובות בגין מכירת מגרש בפארק צמרת בתל אביב. השופט אחיקם סטולר דחה את טענת השותפות כי מדובר בעסקה שאמורה להיות מסווגת כ"פרטית" ולכן אינה מחויבת בתשלום מע"מ. סטולר קבע כי מדובר בפעילות עסקית ולכן חייב את השותפות לשלם את המס בצירוף ריבית והצמדה שעומד על 28 מיליון שקל. בין הדברים שבחן בית המשפט היו מבחן ההשבחה, מבחן הארגון מבחן היקף הפעילות ומבחן התדירות העסקאות.

פארק צמרת צילום: אוראל כהן

במסגרת הפרויקט ביצעה השותפות 10 עסקאות מקרקעין בין דצמבר 1993 ליולי 2008 בסכום כולל של כ-276 מיליון שקל. כאשר בשנת 2005 מכרה השותפות מקרקעין בפארק צמרת בת"א לקבוצת רכישה המונה 144 חברים עבור 105 מיליון שקל, אך לא דיווחה על כך לרשות המסים ולא שילמה על כך מע"מ.

ברשות המסים ציינו כי בגין עסקאות מכירת מקרקעין אחרות שבוצעו בידי האחים גיבשטיין, כן הוצאו על ידם חשבוניות והם שילמו מע"מ וכן כי השותפות פעלה באופן שיטתי להשבחת מקרקעין תוך שינוי ייעודו וקידום תוכניות לשינוי תב"ע, כך שלא ניתן לראות באותו פרויקט כ"פרטי".

המדינה יוצגה בתיק על ידי עורכות הדין קרן יזדי-סופר ונגה דגן מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז ת"א אזרחי.

בתגובה מסרו עוה"ד אודי ברזלי, עופר רחמני וסיוון ממנה המייצגים את השותפות: "קראנו בעיון את פסק הדין. הלקוח החליט לערער על פסק הדין, זאת מאחר שמדובר במקרה תקדימי, בו נכס פרטי, המוחזק על ידי משפחת גיבשטיין כמעט 80 שנה, "הופך" לחלק מ"עסק". הקרקע נשוא הערעור עמדה, כאבן שאין לה הופכין, כ–80 שנה.

"להבנתנו, שגה כבוד בית המשפט בכך שסיווג מימושים בלבד של נכסים שרובם ככולם רכוש המשפחה, שהועבר לאחים גיבשטיין בשנות החמישים של המאה הקודמת, ל"פעילות עסקית" ואף ייחס בקיאות ומומחיות בנדל"ן, למר גיבשטיין, רק בשל השכלתו המשפטית והיותו בתפקידים ציבוריים בעבר, על אף שאינו ערך דין, קל וחומר שכלל לא עוסק בתחום הנדל"ן.

"למען הזהירות יצוין, כי אף שלמערערים היתה שותפות, שכל שעשתה הוא השכרת קרקעות המשפחה בדרום הארץ (כנגד פולשים), אין ולא היה לה קשר לקרקע ב"צמרות". גם לו מימושים של קרקעות בדרום הארץ היו במסגרת "עסק" (ואין לדעתנו יסוד לכך), יכול שיהא לעוסק נכס פרטי שנמכר, בכובע הפרטי. לצערנו, עולה שקרקע שנרכשה הרבה לפני קום המדינה, במסגרת גאולת קרקעות, שעמדה ללא כל שימוש, מעל 80 שנה, ששולם עליה מס רכוש גבוה (של אדם פרטי), שבעליה אינם סוחרי נדל"ן (אין קניית קרקעות) ואין להם בקיאות בתחום, הופכת לחלק מ"עסק" –בשל שוויה הגבוה של הקרקע ומזכה את רשות המסים בסכום עתק של מס, ללא בסיס משפטי מוצק".