ליצמן: לא אצביע עם הקואליציה עד שלא תיושם הרפורמה בסיעוד
שר הבריאות הודיע לראש הממשלה ולשר האוצר כי אי יישום הרפורמה "מהווה הפרה ברורה של ההסכם החתום על כל המשתמע מכך"
19:5505.03.17
שר הבריאות יעקב ליצמן הודיע היום (א') לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר משה כחלון שלא יצביע יותר עם הקואליציה בשל אי יישום הרפורמה בסיעוד הממלכתי. לא מדובר בפעם הראשונה שליצמן מאיים בנקיטת צעדים פוליטיים בשל העיכוב ביישום הרפורמה שאותה הכניס להסכמים הקואליציוניים; ואולם מדובר בפעם הראשונה שבה הוא אומר באופן מפורש כי לא יצביע עם הקואליציה. עם זאת, יש לציין כי האיום של ליצמן הוא אישי ואינו תקף לשאר חבריו לסיעה.
קראו עוד בכלכליסט:
- מי גוזר קופון על חשבון הקשישים הסיעודיים?
- "ההתערבות הדחופה" של ליצמן בבתי החולים הסיעודיים חושפת את מחדלי הממשלה
- ליצמן בעקבות הפרסומים על התעללות בקשישים: "לא אהסס לסגור את בית האבות בחיפה"
מסביבתו של שר הבריאות נמסר כי ליצמן טען בפני ראש הממשלה ושר האוצר כי אי יישום הרפורמה "מהווה הפרה ברורה של ההסכם החתום על כל המשתמע מכך". לדבריהם שר הבריאות הודיע כי יימנע מלהצביע עם הקואליציה בכל נושא שהוא עד שימולא ההסכם הקואליציוני והרפורמה תצא לדרך.
עקב ליצמן צילום: אלכס קולומויסקי שר הבריאות הציע לממן את הרפורמה באמצעות העלאת מס הבריאות במסגרת דמי הביטוח הלאומי בכחצי אחוז, אולם באוצר מסרבים נכון לעכשיו לרעיון. נכון לעכשיו, ההתקדמות היחידה שנרשמה במסגרת הניסיונות להוציא את הרפורמה היקרה לדרך היא ההחלטה לגבש צוות בין משרדי של האוצר והבריאות שיבדוק את היתכנותה.
ליצמן הגביר באחרונה את הלחץ להוצאת הרפורמה לפועל, בין השאר על רקע הפרסומים האחרונים על התעללות בחסרי ישע במוסדות לקשישים. הוא גם הציע לפני כשבועיים מיד לאחר פרסום התחקירים שורה של צעדי ביניים לבעיה בוערת שעד כה המדינה עדיין לא נדרשה לה כפי המצופה – הזדקנות האוכלוסייה והמשאבים הרפואיים הנדרשים כדי לטפל בה. בין השאר הצדדים הללו כוללים תגבור כוח אדם ומיטות במוסדות סיעודיים
רק בסוף ינואר פרסם משרד הבריאות נתונים על הזדקנות האוכלוסייה בישראל ועל מערך הסיעוד. מנתוניו עולה כי בתוך 25 שנה אוכלוסיית בני ה־75 ומעלה תכפיל את עצמה ותעמוד על 811 אלף ב־2039. בנוסף, תוחלת החיים עלתה בשנתיים בעשור האחרון. עוד עולה מהנתונים כי הוצאת המדינה על מבוטח מעל גיל 75 עומדת על 23 אלף לשנה, לעומת 5,500 שקל למבוטח ממוצע. כמו כן, עלות צריכת התרופות של אדם מעל גיל 65 עומדת על 1,700 שקל לשנה לעומת 650 שקל בלבד לאדם צעיר יותר.
בישראל מוגדרים כ־200 אלף בני אדם כסיעודיים, שנכון ל־2013 הוא המספר הגבוה ביותר במדינות ה־OECD, ביחס לגודל האוכלוסייה. בנוסף, ההוצאה הלאומית על כך עולה על 13 מיליארד שקל בשנה, ועל ביטוח סיעודי פרטי עמדה ב־2015 על 3.4 מיליארד שקל, פי שישה מב־2003, אז עמדה על 541 מיליון שקל.
הרפורמה בביטוח הסיעודי הממלכתי עתידה לתת פתרון חלקי לכל הפחות לזינוק הזה. בין השאר, היא תכלול הבטחת כיסוי בהיקף ראוי למבוטחי הביטוח הסיעודי למשך שנים; הגברת יעילות המערך הסיעודי באמצעות הגדלת שעות הטיפול הניתנות למבוטחים; שיפור של מנגנוני הטיפול הסיעודיים בתוך הקהילה ובמוסדות האשפוז; והקטנת הנטל על משקי הבית. בנוסף, היא עתידה להגמיש את הקריטריונים לזכאות כדי למנוע מצבים שבהם גמלאים מקבלים תוספת פרישה זעומה שבעקבותיה מתבטלת זכאותם לקבלת טיפולים.
