אושר לקריאה שנייה ושלישית: המדינה תשלם לספקים בשוטף פלוס 30-80

ועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה היום (ג') לקריאה שנייה ושלישית את חוק מוסר התשלומים.

עפ"י הצעת החוק, משרדי ממשלה ישלמו שוטף+30 ובעסקאות בנייה ותשתיות שוטף+70. רשויות מקומיות ישלמו שוטף+45 ובעסקאות בנייה ותשתיות שוטף+80.

גופים ציבוריים גופים כמו תאגידים סטטוטוריים, חברות ממשלתיות, גופים מתוקצבים מוסדות להשכלה גבוהה, ישלמו שוטף+45, אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות או אם המועד האחר לתשלום אינו בלתי הוגן באופן חריג.

בין עוסקים שוטף+45, אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות או אם המועד האחר לתשלום אינו בלתי הוגן באופן חריג.

הצעת החוק באה לתת מענה לאחת הבעיות הקשות עמן מתמודדים עסקים קטנים והיא מוסר תשלומים לקוי של מזמין השירות. לפי נתוני הסוכנות, ממוצע ימי אשראי ספקים עומד על 72 יום. עסקים רבים מדווחים על מועדי תשלום ארוכים יותר שמתקרבים ל-90 ואף ל-120 ימים לאחר ביצוע העסקה.

עסק קטן שנסגר (ארכיון) צילום: דוד הכהן

הצעת החוק המקורית היתה הצעת חוק פרטית של ח"כ שלי יחימוביץ' בכנסת הקודמת. אליה הצטרפה הצעת חוק פרטית של רוברט אילטוב. בכנסת הנוכחית עלתה ההצעה מחדש ע"י ח"כ רועי פולקמן ובמקביל העלה אותה שר הכלכלה בזמנו, אריה דרעי כהצעת חוק ממשלתית אליה מוזגה ההצעה. עבודת התיאום לחוק נעשתה ע"י ח"כ פולקמן לצד משרד הכלכלה והתעשייה ובגיבוי משרד האוצר. יו"ר הוועדה איתן כבל תמך וקידם את ההצעה במסגרת הוועדה.

פולקמן אמר היום: "מדובר בבשורה אמיתית לאלפי עצמאיים ועסקים קטנים שלמעשה נתנו הלוואות למדינה ולחברות ממשלתיות. היום שמנו לזה סוף".

רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים והבינוניים במשרד הכלכלה: "פיגור בתשלום מוביל למצב אבסורדי בו העסקים נותנים אשראי לגופים ציבוריי ולעסקים גדולים, במקום הבנקים, זאת בזמן שהם עצמם סובלים מתנאיי האשראי הנחותים ביותר". נשיא להב, רועי כהן הוסיף: "אנו מתחילים עידן חדש למען כלכלת ישראל והמגזר העסקי שקורס היום תחת העול התזרימי הכבד".

סגן נשיא התאחדות בוני הארץ אשר גרין מסר: "הממשלה כשלה בניסיון למנוע פגיעה בענף הבנייה והביאה לאישור החלטה שתביא לפגיעה קשה בכל מגזר העסקים בענף הבנייה. חמור מכך, ההחלטה הזו תגרור אחריה שובל של עסקים בענף שיגיעו לחדלות פרעון ויקרסו ולכן רבים מהקבלנים יבחרו למצוא להם עיסוק אחר. הירידה בתחרות והפגיעה בכלל העוסקים בבנייה הציבורית בישראל צפויה להביא בסופו של דבר לפגיעה ישירה גם ברוכשי דירות".