הציטוט המביך של גנץ בקבינט בצוק איתן: "אין למנהרות משמעות של יכולות גדולות מדי"

איום המנהרות הוצג בדיוני הקבינט שלפני מבצע צוק איתן בצורה כללית, שטחית ובלתי מפורטת. כך קובע מבקר המדינה יוסף שפירא בדו"ח על מבצע צוק איתן שפורסם היום (ג'). 

"בדיוני הקבינט נאמרו על ידי צה"ל, שב"כ, ראש המל"ל לשעבר, שר הביטחון לשעבר וראש הממשלה, אמירות כלליות ומעטות לגבי איום המנהרות, שחלקן התייחס רק למנהרות הגנתיות שבתוך רצועת עזה ולא למנהרות התקפיות". נכתב בדו"ח. כמו כן, "לא תוארו צירי המנהרות ההתקפיות כפי שהיו ידועים לצה"ל, ולא פורטו הפערים שהיו אז לצה"ל (בידע. ש"א) לגבי איום זה. אותן אמירות כלליות לא שיקפו את חומרת איום המנהרות ההתקפיות ומשמעויותיו... מידע הכרחי שנדרש לשרי הקבינט לא הובא בפניהם".

כל זאת למרות ש"חומרת איום המנהרות והתפתחותו היו ידועות כבר בתחילת 2013, לכל המאוחר, לשב"כ ולאמ"ן, והללו מסרו דיווחים מפורטים על כך לשר הביטחון ולראש הממשלה. איום זה אף הוגדר על ידי שב"כ ואמ"ן כמשמעותי ואסטרטגי". המבקר העיר לראש הממשלה בנימין נתניהו לשר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון לרמטכ"ל לשעבר רא"ל בני גנץ ולראש אמ"ן לשעבר אלוף אביב כוכבי על שלא הציגו לקבינט את איום המנהרות במלוא חומרתו או לא דאגו שיוצג כך.

כלומר, ראש הממשלה בנימין נתניהו לא משקר כשהוא טוען שהנושא עלה בישיבות הקבינט אבל הוא בהחלט מטעה כשהוא טוען שהקבינט דן על המנהרות. לאורך כל הדו"ח בולט הפער הגדול בין התייחסות הרבה והמפורטת לאיום המנהרות כאיום חמור ואסטרטגי בדיונים של נתניהו ויעלון עם אנשי מערכת הביטחון לבין הפירורים שנזרקו לקבינט. את האמירות הנקודתיות בנושא הקבינט שמציג נתניהו צריך לראות גם לאור העובדה שדיוני הקבינט נמשכים חמש ואף עשר שעות. המבקר מדגיש שהוא אינו דן בטיב ההחלטות אלא רק בתהליכי קבלת ההחלטות כלומר בנושאים כמו טיב המידע שנמסר לקבינט או החלופות שהוצגו בפניו.

חיילי צה"ל במנהרות בעזה במהלך צוק איתן צילום: גדי קבלו

ממשרד רה"מ נמסר בתגובה ששרי הקבינט קיבלו לפני מבצע צוק איתן "דיווחים מפורטים על איום המנהרות בשמונה (8!) דיוני קבינט", וכי "הטענה (שהאיום לא הוצג) שגויה מבחינת עובדתית".

בתוך מחדל הזלזול הגדול באיום המנהרות מביכים במיוחד דבריו של הרמטכ"ל גנץ באחד מדיוני הקבינט כי "אין למנהרות משמעות של יכולות גדולות מדי... זה מאות אנשים מסודרים שבאים לפשוט ולתקוף". מביך גם גילוי המבקר כי גם כאשר כבר עלה בדיוני הקבינט לפני המבצע נושא המנהרות, "לא דרשו שרי הקבינט לפתח דיון, ולא ביקשו שצה"ל יציג להם את היערכותו לטיפול באיום". כלומר, השרים, להוציא יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, לא יוצאים הרבה יותר טוב מנתניהו.

מבצע צוק איתן ברצועת עזה החל ב-7 ביולי 2014 ונמשך כ-50 יום. נהרגו בו 68 חיילי צה"ל ו-6 אזרחים. ברצועה נהרגו יותר מ-2,000 איש. המבצע פרץ לאחר חטיפת שלושת הנערים ביו"ש ב-12.6.2014 ואחרי מבצע "שובו אחים" בו חיפשו אחריהם.

הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ צילום: דובר צה"ל

לא סיפרו על הפיגוע

בין הנושאים שלא הוצגו לקבינט במשך חודשים היה מידע על פיגוע גדול שעמד לצאת דרך המנהרות. המבקר מגלה שעל פי מידע שהגיע לאגף המודיעין "הוצאתה לפועל של פעילות עוינת משמעותית מעזה לעבר ישראל הייתה מוכנה מספר חודשים לפני מבצע צוק איתן". שר הביטחון יעלון הגדיר פעילות זאת כ"פעילות אסטרטגית העומדת בפני ביצוע". המידע הזה לא הוצג בפני שרי הקבינט עד תחילת יוני 2014, כאשר הועלה לסיווג של "התרעה".

אי-מסירת המידע מוקדם מנעה משרי הקבינט לדון באפשרויות הפעולה העומדות בפניהם, ולקבל מראש ולא תחת לחץ הדי הקרב, החלטה שקולה", כותב המבקר. "היה ראוי לשתפם".

משרד רה"מ בתגובה: "יש מספר עצום של ידיעות מודיעיניות בכל זמן נתון לא היה מקום להציג לקבינט את המידע כל עוד לא הפך ל'התרעה'".

בביקורת עלה, כי "סמכויות הקבינט, אינן מוסדרות ומעוגנות בכתובים. עובדה זו גורמת לכך שאפילו שרי הקבינט אינם יודעים האם הקבינט הוא פורום מחליט או מייעץ בלבד, אילו נושאים מחייבים קבלת החלטה בקבינט, ובאילו נסיבות קיימת חובה לכנסו. אין גם נורמה שבה נקבעה החובה להעביר מידע לקבינט". המבקר כותב כי "על ראש הממשלה לעגן בכתובים את סמכויות הקבינט ותפקידיו". נתניהו לעומת זאת טוען כי "אין לעגן את סמכויות הקבינט בחוק. רגולציית יתר תפגע ביכולתו של ראש הממשלה לנהל את המדינה באפקטיביות של הקבינט".

נתניהו. איום המנהרות לא הוצג לקבינט במלוא חומרתו צילום: אלכס קולומויסקי

האם אפשר היה למנוע את המלחמה?

עוד עולה מהדו"ח כי ייתכן שהוחמצה הזדמנות למנוע את ההסלמה ברצועה. בדצמבר 2013 הנחה ראש הממשלה לקיים בהקדם דיון בקבינט בנושא "תמונת מצב אזרחית ברצועת עזה". הדיון לא התקיים. המבקר קובע ש"בהיעדר דיון בנושא תמונת המצב האזרחית ברצועת עזה בקבינט, לא נחשף בפני שרי הקבינט מידע על המשבר ההומניטארי בעזה, שגלומות בו השלכות ביטחוניות פוטנציאליות". האפשרות להתמודד עם ההסלמה מעזה באמצעות הקלה על תנאי החיים באמצעות אספקת סחורות וחשמל כלל לא נדונה.

שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון, התבטא בעניין זה ש "אילו היה ניתן מענה למצוקה ... של חמאס כבר לפני מספר חודשים אפשר שחמאס הייתה נמנעת מההסלמה הנוכחית". ממשרד ראש הממשלה נמסר כי הדיון לא התקיים "בשל סדרי העדיפויות שהשתנו".

דובר צה"ל מסר בתגובה כי "הדו"ח בחר להתמקד באיום אחד בלבד מתוך איומים רבים אשר היו קיימים ועדיין מצויים על סדר היום. צה"ל נושא באחריות על ביטחון מדינת ישראל ובמומחיות הנדרשת לשם מימוש אחריות זו וימשיך לעמוד במשימה זו".

עם זאת, מסר הדובר כי "צה"ל מיישם הלכה למעשה את רוב ההערות המופיעות בדו"ח, כחלק מתוכנית עבודה סדורה ומתהליך מתמשך של נקיטת צעדים חסרי תקדים בהתמודדות עם איום המנהרות. בין היתר הושקעו מאמצים ומשאבים רבים בתהליכי פיתוח והצטיידות של מערכות טכנולוגיות בהתאם למידת מוכנותן, בהכשרת הכוחות הלוחמים להתמודדות עם האיום, בהגדרת האיום ותרחיש הייחוס ובכתיבת תפיסה מטכ"לית בנושא".