טויוטה CHR: כביש־שטח עם שרירים ואישיות

שום סיפור מרתק מעולם לא החל במשפט "נכנסנו לקורולה ונסענו". זו עובדה היסטורית. טויוטה כמעט ולא מייצרת מכוניות "מעניינות". טויוטה מייצרת קורולות, קאמרי, לפעמים פריוס. אבל יש גם טויוטות מעניינות: ראו ערך טויוטה CHR.

מדוע טויוטה CHR היא מכונית מעניינת, בעוד שטויוטות אחרות מיועדות למי שאוהב להצטופף בפקקים בכניסה ל"דרום אדום" עם עוד אלפי חובבי פריחת כלניות שאינם בטוחים כיצד ומדוע הגיעו לשם כדי לעשות את אותו הדבר שעושים חבריהם? התשובה טמונה בצירוף הקסם "כביש־שטח": שוק הרכב העולמי הולך והופך גדוש ברכבי כביש־שטח, ויצרני הרכב מבינים שכדי להתבלט באמת בפלח השוק הזה, הם חייבים להיות מיוחדים, לא רק מבחינה מכנית אלא גם מבחינה עיצובית.

תכלס? אי אפשר לפספס את טויוטה CHR. קשה להתחמק משאלות של עוברי אורח בכל רמזור, ונוסעי הקורולות נדהמים לרוב יותר מכולם: טויוטה מעניינת היא משהו שנמצא הרחק מעבר לטווח הבנתם. וטויוטה CHR היא באמת מכונית מיוחדת.

טויוטה CHR בפנים צילום: אוראל כהן

נתחיל בידית הפתיחה של הדלת האחורית, הפרט הקטן, המשני והטריוויאלי ביותר בכל הרכב. זו של CHR מותקנת גבוה במשקוף האחורי. צריך לדחוף את היד, להכניס אותה לתוך סוג של חרך, ואז למשוך למעלה. אפילו הידית מיוחדת. והידית מחוברת לרכב נאה במיוחד: כזה שמצויד במכסה מנוע ענקי, כנפיים קדמיות גבוהות במיוחד ודלת אחורית שמשתפלת לה למטה בזווית חדשה, משל CHR היא בעצם ניסאן ג'וק שהחליטה לעבור בחדר כושר. אפילו סממנים עיצוביים ברורים של טויוטה, הפנסים הקדמיים הצרים, הסמל שביניהם, כולם עברו סדנת קואוצ'ינג ופיתוח אישיות.

הפרופורציות הן שעושות את CHR לכל כך מיוחד. הדלתות, אלה של הנהג ויתר הנוסעים, נראות כל כך קטנות ביחס ליתר המרכב, וזה כיף. החלון האחורי של CHR נראה כאילו התווסף ברגע האחרון כסוג של חרך שממנו הילדים מאחור צריכים להסתכל החוצה. אגב חרך, יש כאן גם בעיה: ניתן לדמיין שבישיבות תכנון המוצר של טויוטה המהנדסים המעונבים פינו את מקומם למעצבים נועזים. וכאשר המעצבים הם אלה שקובעים, יש בעיה: לדוגמה החלונות האחוריים של CHR קטנים מדי, ולילדים קשה לראות דרכם החוצה. גם הכניסה אל CHR היא מעט קשה למי שאינו מורגל ברכב נמוך או למי שאינו מורגל בגזרה אתלטית.

שהות חווייתית

בפנים CHR היא אנטיתזה לכל מה שמוכר בטויוטה. ראשית, איכות החומרים. זו של טויוטה גבוהה, אך המרקם של CHR הופך את השהות ברכב לחוויה מעניינת. הדלתות לדוגמה מדופנות במעין בד גבשושי בצבע כחול, שיוצר כמעט אשליה של תמונה תלת־ממדית. צריך ממש למשש אותו מעט בכף היד, כדי להבין את המרקם.

לוח המחוונים גם מיוחד: במרכז הלוח עומד מסך ענקי זקוף. המסך כולל רדיו אינטרנטי, תוכנות ניווט, אפליקציות. מתחת למסך נמשך לו פס כחול לאורך כל צדי תא הנוסעים שעוטף את כל יושבי הרכב ומתחת למסך מותקנים פתחי אוורור, כפתור התנעה ועוד אי אלו זוטות שמסיחות את דעתו של הנהג מן המסך. אפילו תיבת ההילוכים מיוחדת: במקום ידית רגילה, יש כדור מתכת. עם זאת, תא הנוסעים של CHR אינו מושלם: ראשית, מקדימה הוא צפוף וגם מאחור כי CHR אינה מכונית גדולה במיוחד. למעשה מבחינת ממדים ניתן בהחלט להשוות אותה יותר לסיאט אטקה ודומיה. מעבר לכך עיצובה ההרפתקני של דלת תא המטען מכתיב נפח תא מטען מוגבל למדי. נקודה חשובה נוגעת למערכות הבטיחות. CHR מצוידת בבקרת סטייה מנתיב ומערכת הבולמת את הרכב בשעת סכנה, אלמנטים מסוגלים באמת למנוע תאונות דרכים.

גם בנסיעה CHR אינה טויוטה טיפוסית. קודם כל היא היברידית. המערכת מוכרת היטב מפריוס ודומותיה, מנוע בנזין בנפח 1.8 ליטרים שמשודך למנוע עזר חשמלי, אך ב־CHR המנוע החשמלי מרגיש מלא מרץ, כנראה שגם כאן בישיבות ההנהלה בטויוטה המהנדסים חובבי הכיף הכתיבו את הטון. לאחר התאוצה הראשונית, בדיוק כמו בפריוס, משתלב מנוע הבנזין של CHR. השילוב חלק למדי.

טויוטה קורולה CHR. העיצוב הרפתקני, אך תא המטען קטן צילום: אוראל כהן

התנהגות הכביש של CHR מפתיעה לטובה. מדובר ברכב כביש־שטח שמכויל דווקא לספורטיביות מודגשת. היתרון: אחיזת הכביש מצוינת. החיסרון: גלגליה הגדולים של CHR והצמיגים הספורטיביים תורמים לאיכות נסיעה מעט קופצנית, שלא לדבר על העובדה שהצמיגים יוצרים רעשי כביש, שמעט מודגשים לנוכח העובדה ש־CHR מסוגלת במהירויות עירוניות לשהות זמן ארוך במצב הנעה חשמלית בלבד, כלומר הוא שקט במיוחד והדבר מדגיש רעשים מבחוץ. עוד נקודה מעט בעייתית: CHR אינו אחד הרכבים החזקים בקטגוריה: צמד המנועים מפיק 122 כוחות סוס. זה מספיק, אך זה לא הרבה.

חבילה משתלמת

בסופו של דבר מעטות הן המכוניות שמרכזות עניין כה רב ברחוב הישראלי, ובמקרה של טויוטה CHR מדובר בתשומת לב מוצדקת. טויוטה CHR היא קודם כל רכב כביש־שטח הרפתקני, ורק אחר כך היא גם טויוטה. העיצוב החיצוני שלה הוא אחד הנאים יותר שקיימים כיום בכבישי ישראל בקטגוריית רכבי הכביש־שטח. תא הנוסעים שלה בהחלט מעניין ומעניק תחושה טובה, שלא לדבר על האבזור הבטיחותי שבהחלט מוסיף. גם מערכת ההנעה ההיברידית מהווה שיקול חשוב ברכישה, וזו של CHR פועלת היטב.

עם זאת, CHR אינה רכב הכביש־שטח ההיברידי היחיד בשוק. קיה נירו לדוגמה זולה ממנה, וגם גדולה ממנה ומציעה תא נוסעים מרווח יותר. אך לקיה נירו יש עיצוב שאינו מתבלט.

מלבד זאת, המכונית אינה מיועדת לנוסעים שאוהבים להסתכל החוצה מן החלון. החלונות האחוריים ב־CHR קטנים מאוד, ומאפשרים שדה ראייה מוגבל בלבד.