התעשייה הביטחונית נלחמת בהחמרת הפיקוח

היום (ב') אמור להתקיים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת דיון על השינוי שמוביל משרד הביטחון בחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני. שינוי החוק שמוביל אפ"י (אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני) נמצא בלב מחלוקת בין ארבע החברות הביטחוניות הגדולות בישראל - התעשייה האווירית, רפאל, תעש ואלביט מערכות, לבין משרד הביטחון. במכתב ששלחו מנכ"לי ארבעת החברות למנכ"ל משרד הביטחון אודי אדם ושהגיע לידי "כלכליסט" מבקשים המנכ"לים להקים ועדה בין־משרדית שתבחן מחדש את הליכי הפיקוח על היצוא הביטחוני בארץ. נציגי ארבע החברות צפויים להגיע היום לדיון בכנסת על התקנות ולהציג את עמדתן בפני חברי הוועדה. בדיון לא אמורות להתקבל בשלב זה החלטות אלא רק שמיעת עמדת שני הצדדים. המכתב נשלח אמנם לפני כמה חודשים, אולם הצדדים עדיין לא הצליחו לפתור את המחלוקות שצפויות לצוף בדיון היום.

הצעת החוק אמורה להגביר את הפיקוח על היצוא, על ידי הטלת אחריות אישית על מנהלים בכירים בתעשיות באמצעות הטלת קנסות מנהליים בהיקף של מאות אלפי שקלים על מנהלים בכירים, הגדלת הקנסות המקסימליים ממיליון שקל לשלושה מיליון שקל והרחבת הסמכות של אפ"י להיכנס "לכל מקום אשר יש יסוד סביר להניח שמצוי בו ציוד ביטחוני או ידע ביטחוני".

מלבד המהלכים שמאיימים באופן אישי על המנהלים ומועררים התנגדות עזה, טוענים בחברות כי מדיניות הפיקוח של האגף גם ככה מסורבלת ומקשה על התנהלות החברות. מנגד טוענים באגף הפיקוח על היצוא כי הצעת החוק החדשה כוללת גם סעיפים שיקלו על תהליך העבודה של החברות הביטחוניות כמתן מענה לבקשת רישיון ליצוא דרך האינטרנט ותשלום דיפרנציאלי לאגרת רישוי בהתאם למדינות היעד.

צילום: רפאל, אלביט מערכות

המחלוקות בין הצדדים מבטאות את המתיחות בין הצורך בפיקוח על ייצוא של ציוד ביטחוני שעלול לפגוע בביטחונה של ישראל או ביחסי החוץ שלה מצד אחד ובין החשיבות של התעשיות הביטחוניות למשק הישראלי בכלל וליצוא בפרט.

ברכה לחג או עלון לקידום מכירות?

המנכ"לים מעלים בפני אדם מספר בעיות בתיקון החוק. כך למשל סוגיה עיקרית שלטענתם מקשה על עבודתם היא ההגדרה העמומה של פעולת שיווק (המחייבת בקבלת רישיון) על פי החוק. מבחינת החברות ההגדרה הקיימת לא ברורה ויוצרת קושי לקבוע מה נחשב שיווק ביטחוני ומה לא. במכתב דומה שנשלח על ידי היועצים המשפטיים של החברות למשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ) רז נזרי ולמ"מ המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה) אייל זנדברג נטען כי משלוח של עלוני מידע או "מכתב ברכה לכבוד חג שמטרתו לשמר יחסים לצורך קידום עסקאות עתידיות" עלולים לחייב קבלת רשיון לפני ביצוע הפעולה. זאת למרות שהדבר לא עומד בקנה אחד עם מטרת החוק.

סוגיה נוספת שמעלים המנכ"לים במכתב היא הליך האישור הדו־שלבי. היום כדי לקבל אישור ליצוא מוצרים מסווגים צריכה החברה לקבל רישיון בשלב השיווק ולפנות מחדש כדי לקבל רישיון לפני היצוא. מבחינת החברות ההליך מסרבל מאוד את הליך היצוא, במיוחד כשההגדרות עצמן סביב שיווקי ביטחוני לא ברורות לצדדים. אלו מדגישות כי הן אינן מבקשות לבטל את הרשיון של שלב השיווק ולהשאיר רק את הרישיון בשלב היצוא, כפי שנעשה לטענתן בארה"ב, אלא "להשאיר את החובה בפנייה לקבלת רישיון עוד בשלב השיווק...תוך הכלת שלב הייצוא ברישיון המוענק בשלב השיווק". כלומר החברה תקבל שני רשיונות אך בהליך אחד.

שר הביטחון אביגדור ליברמן צילום: אלכס קולומויסקי

במכתב מצויין כי בעשר השנים האחרונות מקדמים נציגי התעשיות הקלות לפישוט חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני "באופן שישמור מחד על אינטרס הביטחון ויחסי החוץ של המדינה, ויקדם, מאידך, את היצוא הביטחוני הישראלי". לטענתם בזמן האחרון אגף הפיקוח על היצוא הצהיר בפני התעשיות על הקלות ליצואנים ומבחינתן "בפועל, התקבל תזכיר חוק אשר מבטא מגמה הפוכה לחלוטין. תזכיר החוק לא רק שאינו מסדיר את הפגם הקיים בחוק..אלא אף כולל סנקציות בלתי מידתיות לחברות הגדולות".

הדרישות שעולות משני המכתבים היא כי תמונה ועדה בין משרדית שתכלול מלבד משרד הביטחון ואת נציגי התעשיות הביטחוניות הגדולות שיימצאו דרך לייעל את התהליכים יחד עם הגדלת מנגנוני האכיפה של אפ"י. בנוסף מבקשות החברות לפשט את הגדרת פעילות השיווק הביטחוני בחוק הפיקוח.

היועצים המשפטיים מציינים כי ההחמרה הגורפת באכיפה לצד חוסר בהירות של הגדרות השיווק הביטוחני אינה מוצדקת, כאשר הליך הענישה המדובר גם אין כלל את זכות השתיקה, הזכות להימנע מהפללה עצמית הזכות להשמיע עדים ועוד. לכן לטענתם ההחמרות באכיפה אינן ראויות ויפגעו בפעילות החברות שמרבית פעילותן העסקית היא יצוא.

בנוסף טוענים היועצים המשפטיים כי הענישה החדשה אינה מידתית כלל. לטענתם "יצירת דיפרנציאציה בענישה, המבוססת על היקף פעילות, אינה בגדר המקובל..." לטענתם בעוד שיש מקום לקשור בין חומרת העברה ונסיבותיה, "אין מקום לאבחן בין יצואן קטן לגדול".

הסיבה להחמרת הרגולציה לא ברורה

מבחינת החברות הביטחוניות, אגף הפיקוח על היצוא של משרד הביטחון נקט במהלך בעייתי. ההקלות שהם הציגו לצד ההחמרה באכיפה לא באמת ישפיעו עליהם ובשורה התחתונה הרגולציה על חברות מוטות הייצוא רק תגדל.

התעשיות טוענות גם כי מאחר וכמעט ולא היו ועדות אכיפה בשנים האחרונות, ולכן לא ניתנו כל עונשים מנהליים על עבירות הקשורות לייצוא ביטחוני כנגד החברות, כלל לא ברור מה ההצדקה להחמרה כעת והשתת האחריות אישית. לטענתם מהלך כזה עלול לגרום למנהלים לחשוש לפעול לאור הדרישה לאחריות אישית לצד חוסר וודאות בתקנות עצמן.

בדיון היום בוועדת הביטחון יעלו בסך הכל לדיון 7 תקנות חדשות. חלקן, כפי שטוען משרד הביטחון באמת צפויות לפשט את הליכי הייצוא בעוד שחלקן רק יקשו על החברות. כך למשל התקנות החדשות ייקבעו כי מענה לבקשות לרישיונות יגיע בדרך מקוונת ולא במכתב רגיל, ושאגרות על בקשות הרישיון יכללו התייחסות גם למספר מדינות היעד וסוג הפריט המיועד ליצוא. משרד הביטחון מציג גם הקלות בשיווק ובייצוא של אמצעים בלתי מסווגים תחת תנאים מסוימים, למשל למדינות המוגדרות כ"מדינות מותרות" מתוך רשימה קיימת או למטרות מסוימות כמו תערוכה. אולם לטענת גורמים בחברות מרבית הייצוא שלהן הוא של מוצרים מסווגים ולכן הדבר לא יעזור להם כפי שמשרד הביטחון טוען. בתעשיות הביטחוניות מקווים כי חברי הכנסת ישמעו את הטענות שלהם בנוגע לאפ"י והקשיים שהאגף משית על הייצוא בארץ.

ממשרד הביטחון נמסר כי "האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ''י) מקדם בימים אלה רפורמה משמעותית בפיקוח על הייצוא הביטחוני, בשיתוף פעולה עם התעשיות הביטחוניות. הרפורמה תקל את תהליכי השיווק היצוא הביטחוני בתחום הבלמ"ס, תצמצם משמעותית את כמות רישיונות השיווק והייצוא ותאפשר לתעשיות לפעול במקרים רבים תחת תקנות פטור. במקביל, פועל אפ''י לטיוב סמכויות האכיפה לשם מימוש אחריותו להבטחת האינטרסים הביטחוניים והמדיניים בתחום הייצוא הביטחוני מישראל."