מחסור בעובדי הייטק? אל תזנחו את העובדים המבוגרים

בענפי המחשבים וההייטק מקובל שמרבית העובדים הם צעירים עד גיל 45. ניתן למצוא אמנם מנהלים בגילים מבוגרים יותר, וכמו כן בתחום המיחשוב יש בארגונים מסוימים מחשבים "ותיקים" שהעובדים העוסקים בהם חצו את גיל 50, אך מרבית העובדים מן השורה הם צעירים. אנשי מיחשוב והייטק שעברו את גיל 50, שלא לדבר על 60, הם די נדירים ומתקשים למצוא עבודה בענפים אלו. אני עצמי מכיר איש מחשבים שאיבד את מקום עבודתו כשהיה בן 55 ושלח מאות קורות חיים עד שהצליח למצוא עבודה. אגב - כיום, בהיותו בן 60, המעביד שלו מברך כל יום על כך שקיבל אותו לעבודה לפני חמש שנים.

האם הגישה הזו, שענף המחשבים וההייטק שייך לצעירים, פרט לתפקידים ספציפיים מסוימים, היא נכונה? האם עבר זמנם של אנשי מחשבים והייטק בני למעלה מ-50 או 60?

לא ולא. כל הנימוקים כגון "מבוגרים אינם מתאימים לתרבות הצעירה של ההייטק", "מבוגרים מעודכנים לטכנולוגיות שמלפני 30 שנה" וכדומה – אינם נכונים. איש המחשבים או ההייטק המבוגר סיים אמנם את לימודיו לפני 30 או 40 שנה, אך מאז עבד במקצוע והתעדכן כל הזמן, בדיוק כמו רופא או עו"ד. גם רופאים ועורכי דין אינם "תקועים" בחומר שלמדו בזמנו באוניברסיטה או בעבודתם לפני 30 שנה. בנוסף – לעובד המבוגר יש גם הרבה יותר ניסיון מצעיר או צעירה שסיימו את לימודיהם בשנים האחרונות. גם התרבות הצעירה של עולם המחשבים וההייטק לא צריכה למנוע העסקת עובדים מבוגרים. גם הם יכולים ללבוש ג'ינס ונעלי ספורט, וכשהצעירים ידברו על הילדים (נושא מקובל בשיחות מסדרון), המבוגרים ידברו על הנכדים.

עובד מבוגר (אילוסטרציה) צילום: shutterstock

עניין הניסיון בעבודה – בכל עבודה – חשוב ביותר. חברות המפתחות תוכנה או מבצעות פרויקטים מתהדרות תמיד בניסיונן ובלקחים שיושמו במוצריהן בעקבות פרויקטים שביצעו במשך שנים אצל לקוחות שונים. חברות ותיקות גם אוהבות לציין בפרסומיהן שהן קיימות כבר 30, 40 או אפילו 50 שנה, שלא יחשבו שהן סטארטאפ צעיר וחסר ניסיון. אז מדוע כשזה מגיע לגילם של העובדים, ההתנהגות היא אחרת? מדוע עבר זמנו של עובד מבוגר? הרי הניסיון שצבר בפרויקטים שונים לא יסולא בפז.

לא זו בלבד – ביחידות מחשב בארגונים גדולים מסוימים ניתן למצוא גם מחשבים "ותיקים" כגון מחשבי מיינפריים ו-AS/400. האנשים העוסקים בהם, כולל פיתוח תוכנות ואפליקציות, רובם בני למעלה מ-50 והם נחשבים לעובדים מעולים. אנשים אלו הם ההוכחה שהיכולת והכישורים הטכנולוגיים אינם עניין של גיל כרונולוגי. אם הם מעולים בעבודתם על המחשבים הוותיקים, הם יכולים להיות מעולים גם בתפקידים טכנולוגיים אחרים. לעתים אמנם נדרשת הכשרה לתפקידים חדשים, אך גם צעירים לא אחת נדרשים להכשרה כזו.

פעמים רבות מועמדים מבוגרים נדחים על הסף גם מבלי שהמעסיק יודע בדיוק למה הוא דוחה אותם, בבחינת "ככה זה בענף". לאחרונה השתתפתי בכנס בארה"ב של חברת תוכנה גלובלית ותיקה, אליה הגיעו אלפי לקוחות ועובדים של החברה ממדינות שונות. ראיתי שם הרבה כאלו עם שיער שיבה. כלומר – דחיית עובדים מבוגרים היא לא מגמה וגם לא גזירת גורל. זו יותר אווירה ואני חושש שבישראל האווירה הזו יותר רווחת מאשר במדינות אחרות (לפחות חלקן).

הממשלה מדברת היום על יבוא עובדים זרים לתעשיית ההייטק עקב מחסור בעובדים מקומיים. מדוע להביא עובדים זרים כשיש גדודים (אולי חטיבות) של עובדים מבוגרים

שנאלצו לפרוש עקב האווירה שאין מקום בענף לעובדים מבוגרים, או שהגיעו לגיל הפנסיה. גם "גיל הפנסיה" אינו גזירת גורל. מי אמר שאנשי מחשבים והייטק מעל גיל 67 אינם יכולים להמשיך לעבוד? מדוע להעיף אותם הביתה? מדוע שאיש תוכנה או מהנדס בן 70 או 75 ייאלץ לבלות את ימיו בבית או על ספסל בגינה שליד ביתו ולא יוכל לעבוד במקצועו? 

איגוד הגמלאים האמריקאי (AARP) פרסם ב-2015 תוצאות של סקר שקבע כי 37% מהגימלאים בארה"ב מעוניינים להמשיך ולעבוד. כשזה מגיע למשרה חלקית, האחוז קופץ ל-73%. זוהי המגמה כיום. בגלל התקדמות הרפואה והטכנולוגיה, ובגלל שינוי המנטליות, אנשים בני 67 ואפילו רבים בני 77 מסוגלים לעבוד במלוא המרץ.

הגיע הזמן לשנות את האווירה. לגיל הכרונולוגי יש כיום פחות חשיבות בכל הקשור לאיכות העבודה. להיפך – עובדים מבוגרים נחשבים לחרוצים, מיומנים, אחראים, והם אינם חושבים על הג'וב הבא או על רילוקיישן. הם יהיו אסירי תודה למעסיקים שיקבלו אותם ויתנו את כל הנשמה, המומחיות והנסיון שלהם למען מקום העבודה.

הכותב הוא מנכ"ל חברת המחקר STKI