לבד יחד

הלקוחות: המעצב אלון רזגור וחבר קרוב, העובד בתחום החינוך. רזגור הוא מעצב תעשייתי, מרצה בכיר בפקולטה לאדריכלות בויצו חיפה ואוצר. לאחרונה אצר את התערוכה "יצירתיות מחוספסת - עיצוב ישראלי עכשווי", שהתקיימה בטאיפי, בירת העיצוב העולמית לשנת 2016, וכרגע הוא עובד על תערוכה שתיפתח במוזיאון האסלאם בירושלים. בשנים האחרונות עוסק רזגור גם בעיצוב חללים, בין היתר עיצב פרויקט במלון דירות במתחם הרובע ביפו.

הנכס: דירת 75 מ"ר בבניין שנבנה בתחילת שנות החמישים בדרום תל אביב, ברדיוס של 500 מטר מהתחנה המרכזית. הדירה שימשה בין השאר מגורים למבקשי מקלט, ונרכשה כשהיא הרוסה ולא ראויה למגורים.

איש המקצוע: תכנון ועיצוב - אלון רזגור.

רקע: שני חברים טובים שביקשו לעבור ממגורים בשכירות לדירה משלהם בתל אביב, והאופציה היחידה שעמדה בפניהם להמשיך לגור בעיר הגדולה כבעלי דירה היתה לרכוש דירה במשותף. רזגור: "לפני כן מעולם לא גרנו יחד, אבל חווינו הרבה חוויות משותפות, נסענו לחו"ל יחד, וחשבנו שזה יכול להצליח. זה עניין של פרספקטיבה: שאלנו את עצמנו מה הסכנה הגדולה שיכולה להיות? גם כשמתחתנים יכולים יום אחד להתגרש. בסוף אתה מספיק בטוח בעצמך בשביל להבין שיש פה גם הזדמנות וגם חברות עמוקה, וכל אחד יודע לתת לשני את מרחב המחיה שלו. מתוך חברות עשינו חוזה שיסדיר תרחישים פוטנציאליים שונים בעתיד".

מבט מחדר האירוח של רזגור לכיוון החלל המשותף. “מתוך חברות עשינו חוזה שיסדיר תרחישים פוטנציאליים בעתיד" צילום: תומי הרפז

את ההשראה לרעיון קיבל רזגור מבנייני מגורים בשוויץ. "הכרתי את זה לראשונה לפני הרבה שנים. בשוויץ ישנן ערים שהדירות בהן מאוד קטנות, וכל פינת מרחב מנוצלת לטובת הדיירים. כך חדר המדרגות מנוצל למיקום ספריות ופינות ישיבה משותפות - לא מתוך אידאולוגיה שיתופית, אלא מתוך מחשבה פרקטית על מיקסום סביבת המגורים בהתאם לאפשרויות. אני מכיר עוד חברים שעשו את זה ברמת גן. הם קנו לופט גדול, והקנייה המשותפת אפשרה לכל אחד מהם לייצר לעצמו חלל משלו".

האתגר: לעצב חלל מגורים נעים שיציע אזור משותף מצד אחד, ומקסימום פרטיות לכל אחד מדייריו־בעליו מצד אחר.

התקציב: 300 אלף דולר. רזגור: "מכיוון שהדירה היתה חרבה, ולא היו בה לא מטבח ולא שירותים, מחירה היה בהתאם, וכך יכולנו להשקיע יותר בשיפוץ יסודי, שכלל החלפת תשתיות החשמל והמים".

משך השיפוץ: כחודשיים.

2. עקרונות מנחים

תוכנית החלוקה: "אחד הדברים החשובים ביותר מבחינתנו היה השילוב בין המשותף לפרטי", מסביר רזגור. "משום שאנחנו חברים מאוד טובים יש לנו את המשותף, אבל מכיוון שאנחנו שותפים, היינו צריכים את הפרטי. זו תפיסת עולם שהיא קצת אחרת, שבה אנחנו מאפשרים לכל אחד מאיתנו את המקום שלו, בדירה שהיא לא דירה מחולקת. החללים דומים בגודלם, בצבעוניותם ובחומריהם, אבל התכנון היה כמו תפירת חליפה מדויקת לפי המידה של כל אחד".

בכניסה לדירה, במרכזה, נמצא החלל המשותף. מימינו חדרי המגורים של רזגור, ובהמשכו חדרי המגורים של השותף. "לכל אחד מאיתנו יש חדר שינה, חדר אורחים קטן, חדר רחצה ומטבחון, אבל החללים עצמם מעט שונים. אצל השותף, למשל, הקירות מעוגלים כדי לשבור את החדות. בחלק שלי זה לא התאפשר. הוא, למשל, העדיף ששולחן העבודה שלו ישב בתוך חדר השינה שלו, ואני רציתי ששולחן העבודה שלי יהיה מחוץ לחדר השינה. בין חדר השינה שלו לסלון יש חלון, ואצלי אין. הוא העדיף מדפים פתוחים, בעוד אני אוהב מרחב נקי, שבו הכל מוסתר בארונות".

שני אגפי המגורים הנפרדים. דומים בגודלם, בצבעוניותם ובחומריהם, אך מותאמים לכל דייר צילום: תומי הרפז

צבעים זה שמחה: "אני אוהב מאוד צבעוניות בחלל המגורים, אני חושב שזה מקרין שמחת חיים. החללים שאני מייצר הם לא חללים לבנים, נקיים וקרים. ואני גם מנסה חומרים". בדירה בולטים צבעים שמחים: תכלת וצהוב בקירות, ירוק תפוח באריחי חדרי הרחצה. "זו צבעוניות שנתפסת בעיניי כמאוד ישראלית. יש משהו בשמש, באור השוטף שלנו. מכיוון שהדירה עורפית וצפונית, אין בה אור שמש ישיר. לבית נכנס אור נעים, והצבעוניות מדגישה איזושהי קלילות. באירופה משתמשים בצבעים כבדים יותר: בורדו, כחול, ירוק כהה. היה לי חשוב שיהיו כתמים של צבע, שהצבעים יפתחו את הדירה".

יש עתיד: פוטנציאל השינוי משמעותי עבור רזגור. "קיר תמיד אפשר לצבוע. התכנון שלי מביא בחשבון שאם מחר אני רוצה להחליף או לצבוע את הדלתות של הארונות, זה אפשרי. הדברים צריכים להיות בני־שינוי, ניתנים לחידוש ולרענון, ולא פרמננטיים".

על הגובה: רזגור הקפיד לשמר את גובהה של התקרה - שלושה מטרים. "התקרה הגבוהה היא יתרון יחסית לדירות של היום, כי הגובה תורם לתחושת מרחב".

רגליים על הקרקע: לריצוף נבחר פרקט עץ מלא, כדי שיהיה נעים יותר ללכת יחפים. "אני לא מתבייש בחומר, ומעדיף להשאיר אותו טבעי. לא אוהב פלסטיק דמוי עץ או דמוי מתכת, וההפך".

3. פינת העבודה של השותף. בתוך חדר השינה. 4. פינת העבודה של רזגור. על הקיר תלויה עבודת מתכת מסדרת בורדה. 5. חדר השינה של רזגור. בדי משכית נהפכו לכריות צילום: תומי הרפז

אוכלים בחוץ: "שנינו לא בשלנים גדולים, שנינו עובדים הרבה שעות מחוץ לבית, ומעדיפים לאכול בחוץ. המטבחונים לכן בסיסיים ומורכבים מארון אחסון ודלפק ישיבה וזהו. יש בהם מקרר קטן, מיקרו וכירה חשמלית אחת שמשמשת את שנינו. מכשירי החשמל מוסתרים בארונות יחד עם מכונת הכביסה והמייבש, שגם אותם אנחנו חולקים. חוץ מכיור אתה לא רואה כלום".

3. עיצוב כולל

"עיצבתי פה כמו שאני נוהג בדרך כלל, מהתכנון הכללי עד אחרון הפרטים, כולל רהיטים ואקססוריז ייעודיים. כמעצב ומתכנן התפקיד שלך הוא לעזור לבעלי הדירה או הבית להפוך את חייהם לטובים יותר. יש דיאלוג, וגם בינינו היה דיאלוג. רוב האנשים יודעים לזהות את הדברים שהם מכירים, אבל לראות את הנולד זה כבר יותר מסובך, ודאי להבין את התוצאה לפי השרטוטים. כמעצב אתה יודע איך ייראו הדברים לפני שהם נעשים, ובסופו של דבר הצד השני צריך לתת בך אמון שתדע להגשים את ציפיותיו. וזה בדיוק מה שהיה גם כאן".

רזגור. תכנן גם את רוב הרהיטים והפריטים בדירה צילום: תומי הרפז

כמעט כל רהיטי הדירה עוצבו על ידי רזגור. "הארונות - גם בחדרי השינה וגם במטבחונים - מעוצבים בקו מאוד מינימליסטי, אפילו ידיות אין להם, והם נפתחים בלחיצה". את הארונות תכנן רזגור מ־MDF שעבר תהליך התאמה מיוחד נגד לחות. אלה נשלחו לצביעה שקופה בתנור, ששינתה את הגוון המקורי הירוק של חומר הגלם לירוק־חום. "זה ההבדל שבין דלות החומר לאיכות החומר", הוא מסביר. "הצביעה השקופה מעמיקה את הגוון, אבל בעיקר נועדה להגן על העץ ולתת רובד נוסף ועומק לגימור".

גם את שידות הלילה והמיטות תכנן רזגור. "מכיוון שהיחידות קטנות, ניצול המרחב משמעותי. המיטות, למשל, עוצבו כקובייה נקייה, כדי שלא ייראו כמו מיטות ילדים, ושטח הקובייה נוצל לאחסון". אפשר למצוא בדירה גם את שולחנות הפרספקס שעיצב רזגור ל"איי די דיזיין", יחידת מדפים שהציג בגלריה "פרדיגמה", פריטי מתכת מסדרת Burda, אגרטלי Aluminium Lace ופמוטי Forest - כולם פרי עיצובו. שאריות בד משכית שמצא אצל אמו נהפכו לכריות, ועל הקירות תלויים ציוריו.

7. פינה בחדר הרחצה. צבעוניות ישראלית. 8. עבודות של מעצבת מקסיקנית שהציגה לצד רזגור ביריד בניו יורק. 9. חדר המדרגות בבניין. מזכיר בתי אצולה מהסרטים. 10. המטבחון של רזגור ולידו הדלפק המשמש פינת עבודה. “שנינו עובדים הרבה מחוץ לבית, ומעדיפים לאכול בחוץ, ולכן המטבחונים בסיסיים“ צילום: תומי הרפז

4. הסביבה

חלק מאוד חשוב בחיפוש הדירה, אומר רזגור, הוא להבין את הסביבה שבה היא נמצאת. הכניסה לבניין, מצב התחזוקה, השכנים. "אנחנו התאהבנו בגרם המדרגות הכפול והמאוד מרווח, שהיה סוג של דיסוננס בין האזור שבו נמצאת הדירה לבין אסוציאציות שעלו בנו על בתי אצולה מהסרטים. היה חשוב לנו לבדוק איך מתנהל הבניין, אם יש ועד פעיל, אם כל הדיירים משלמים מסים - כדי להבין איך יהיו ההתנהלות היומיומית שלנו והדיאלוג עם השכנים, וכדי לוודא שלדיירים שגרים כאן חשוב שתהיה להם סביבת מגורים נעימה".