בדרכים: תלו את התקליטן
בין אופנוענים חובבי עור לחקייני אלביס בחליפה ורודה אני מוצאת נחמה במעריץ שרוף של מוריסי
הם מסתכלים עליי בזמן שאני בוחנת את החנות ואומרים משהו בספרדית. אני שואלת אם הם מדברים אנגלית, והחיוך שנפרש על פניהם כשהם עונים בחיוב מבהיר לי שהשאלה קצת דבילית. חנות תקליטים של מביני־דבר, בכל זאת. אבל חמש דקות לתוך שיחת החולין שלנו הם כבר מוציאים לי אוכל ובירות. וכעבור שעה אנחנו הופכים חברים של ממש. מחר יש פסטיבל בשכונה, אומרת פט, והם הולכים לפתוח בו דוכן. יהיו מלא הופעות והיא רוצה שאתלווה אליהם.
כולם מקועקעים צילום: דנה לב לבנת
הפסטיבל מתגלה כיקום מקביל קסום. הוא משלב בין חובבי פיפטיז בחולצות הוואי ונעלי זמש לבין אופנוענים בבגדי עור, שמקשטים את האופנועים המצוחצחים והמבריקים שלהם, ומתניעים את המנוע על ניוטרל בכל כמה דקות רק כדי להפריח פטריות עשן. ביניהם, כיאה למקסיקו, מסתובבת חבורה קשוחה של לוצ'ה ליברה, הגרסה המקסיקנית של ההתאבקות הבידורית WWE, חבושה במסכות צבעוניות. אבל יש משהו שחוצה את האופנות של כל הגברים במסיבה: בלוריות שיער תפוחות ומשומנות. כשהם לא רוקדים, הם מוציאים מסרקים ומסדרים את השיער. שוב ושוב ושוב. ומי שלא הגיע משומן מהבית יכול להתיישב אצל ספר ולהתאים את עצמו לאירוע.
וכולם כמובן גם מקועקעים. הקעקוע שמושך את תשומת לבי הוא זה של סלבדור, קעקוע די סתמי ופשוט של מוז, כינוי החיבה של מוריסי, שמשמש כאן כינוי ללטינים מעריצי הזמר. אני לא אוהבת את מוריסי במיוחד, אבל מאוד אוהבת מעריצים כבדים. פט ואלכס מסבירים לי שהמוז האמיתיים נמצאים בעיקר בקליפורניה, כי הם מבינים אנגלית. סלבדור ואלכס גרו שם כמה שנים והיו חלק מהסצנה.
באי המסיבה ששילבה בין חובבי פיפטיז ואופנוענים צילום: דנה לב לבנת
בחור לבוש בחליפת שלושה חלקים ורודה ותספורת אלביס ניגש לדוכן של פט ואלכס ומפריע לשיחה. קוראים לו ממפיס. באצבעות מלאות טבעות זהב הוא מדפדף בארגזי התקליטים ובוחר אלבום של ג'רי לי לואיס ואוסף של זמרות קאנטרי. אבל סלבדור מתעקש שהשיחה תחזור למוריסי. הוא מוציא את האייפון ומראה לי כמויות אדירות של צילומים מהופעות שהוא צילם. בכל תצלום האליל שלו עונד סממן מקסיקני אחר, כמו דגל או חגורה. מוריסי מרבה להופיע במקסיקו, מסבירה לי פט ומדגישה שהוא תומך בהם מול גזענות. זה לא עניין של מה בכך בעידן שבו נשיא המעצמה הכי חזקה בעולם חושב שמקסיקנים הם "סוחרי סמים ואנסים". אני מביטה בתמונה של מוריסי בסומבררו ומהנהנת. חבל שמוריסי הוא לא הנשיא.
