בכירה בסוכנות דירוג האשראי מודי'ס: "טראמפ בלתי צפוי ולא מבין בכלכלה"

מודי'ס היא אחת משלוש חברות הדירוג המדרגות את ישראל בהתאם לחוזקות החולשות של המשק הישראלי מה שמשפיע על שיעורי הריבית שניתנים על אגרות החוב הממשלתיות.

כריסטין לינדאו ממודי'ס צילום: יעל צור

בתשובה לשאלה שנשאלה על ידי ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, על ניסיונותיו של טראמפ להביא להסכם שלום באזור באמצעות חתנו היהודי, ענתה לינדאו כי היא לא צופה למאמץ הזה סיכוי גדול וצריך יותר מחתן יהודי כדי להגיע להסכם אזורי מאחר ויש כל כך הרבה מדינות מעורבות ורוויות אינטרסים".

לינדאו הוסיפה כי "המתח האזורי מוביל לתקציב ביטחון מוגדל וגבוה משמעותית. הסכם שלום עם פלסטינאים וירידה במתח האזורי בשני הצדדים תביא לפינוי תקציבים לטובת דברים אחרים ותגדיל את היציבות שלה בישראל".

"טראמפ לא צפוי. הוא לא יודע על דבר על שיעורי ריבית. הוא מחליט לצייץ על זה בלי שיש לו הבנה אמיתית בכלכלה. למרות שהוא איש עסקים, הכוח של עסקיו, כמו שאתם יודעים, מגיע רק ממכירת שמו".

בנוגע לדירוג ישראל אמרה לינדאו כי "המילה שאנחנו משתמשים בה לגבי ישראל היא עמידות. אני מוצאת עצמי מסבירה איך יש לנו רייטינג גבוה כל כך יחסית למדינה שנמצאת באזור בעייתי, אפילו עכשיו יותר מאשר בכל זמן אחר בהיסטוריה".

לדבריה, "האזור היחיד שבו ישראל נמצאת נמוך בסקרים זו יציבות פוליטית. לא גיאו-פוליטי, אלא אנחנו מדברים על פוליטיקה ביתית והיציבות שלה והתדירות שהבחירות, קואליציה ופוליטיקה - ואלו נוטים להוריד תוצאה לגבי יציבות פוליטית".

מהלך נוסף שיכול להעלות את הדירוג של ישראל הוא הפחתת היחס בין החוב לתוצר. לדבריה "אם מסתכלים על מדינות הייחוס של ישראל כמו צ'כיה, פולין, סלובקיה ויפן - כולן בערך באותה רמת דירוג. למרות שהכוח הפיסקלי של ישראל חזק. לישראל כוח חזק כזה. לכן, מה שיכול להעלות את הדירוג זה האם תקציב הממשלה ימשיך להיות מרוסן כשהיה. כדאי להפחית את היחס בין החוב לתוצר. אנו מצפים שהתוכנית להוריד את שיעור החוב תמשך. שיעור החוב קרוב ל-60 אחוז ואנו מצפים שהמדיניות הנוכחית תישאר באותו שיעור עוד לפני שנת היעד 2020. אבל האם זה מספיק? אנחנו מצפים לירידה משמעותית יותר לעלייה בדירוג." לדבריה גם "שיפור משמעותי ברגולציה" יוכל להביא לשיפור הכלכלה ובהמשך להעלאת הדירוג.

מנגד, לדבריה "מה שיכול להוביל לירידה בדירוג היא התפתחות גיאופוליטית עלולה לפגוע ביציבות של הכלכלה. אנחנו רואים שוב ושוב שישראל עמידה מפני זעזועים, אם זה גיאופוליטי, או כלכלי". עוד הוסיפה כי "כשזה מגיע למחויבות למשמעת פיסקלית ראינו חריגות בשנים האחרונות. בשנים האחרונות נעשו שינויים כדי להגדיל את ההוצאות לביטחון או לצרכים אחרים".