המדינה תשקיע 150 מיליון שקל בנטיעת עצים כדי לתפוס אדמות בדואים

תוכנית החומש תעלה לדיון בישיבה הממשלה בעיכוב של שבועיים בעקבות דרישת השרים יואב גלנט ויריב לוין לכלול בה גם אכיפה מוגברת על בנייה בלתי חוקית. בעקבות זאת תעלה הצעה חדשה הכוללת הקצאה של כ־200 מיליון שקל לאמצעי אכיפה ופיקוח.

 סעיף האכיפה החדש כולל יחד עם נטיעת האקליפטוסים, צעדים נוספים לתפיסת קרקע, ולמעשה שמירתה מפני הבדואים ובהם השכרה עונתית של אדמות לצורך עיבודן, וסעיף מסתורי המנוסח כך: "קידום תוכניות ביעודים שונים והוצאתם במכרזים". בנוסף לאלה כוללים צעדי האכיפה תקציב של 32 מליון שקל להוספת סיירים לסיירת הירוקה, 7 מליון שקל לצורך תגבור המפקחים של היחידה הארצית לאכיפת דיני תכנון, ו-3.2 שקל לצורך תגבור המפקחים של הועדות המקומיות בנפת הנגב.

באופן מוצהר, התוכנית שמובילה הרשות לפיתוח והתיישבו הבדואים בנגב, מבקשת לחזק את 240 אלף הבדואים תושבי הנגב. אבל למעשה היא מתמקדת בפיתוח עירוני של 9 רשויות מקומיות בדואיות (רהט, תל שבע, חורה, לקיה, שגב שלום, כסיפה, ערערה בנגב, אל קסום, נווה מדבר) שבהן חיים כ-170 אלף איש. התוכנית מתעלמת בכוונה מכ-36 כפרים לא מוכרים שבהם חיים כ-70 אלף תושבים. ניכר כי המדינה ממשיכה להתעקש ולרכז את הבדואים באותן עיירות עניות ולא לאפשר להם להמשיך באורח החיים הכפרי אותו הם מבקשים לשמר. צעדי האכיפה הכוללים את נטיעת האקליפטוסים והחכרת האדמות לעיבוד ממחישים זאת היטב. "התוכנית כוללת השקעה בתעסוקה לבדואים אבל לא בחקלאות או קידום התיירות, אלא שני תחומים שטובים רק ליהודים" אומרת על כך נילי ברוך מתכננת ערים, ורכזת פרויקט נגב של עמותת במקום –מתכננים למען זכויות תכנון. "מי שחי בישובים הלא מוכרים ורוצה להצטרף אהלן וסהלן ומי שלא, שירקב".

מבני מגורים בכפר בדואי בלתי מוכר בנגב צילום: חיים הורנשטיין

עוד על פי התוכנית שתעלה מחר לישיבת ממשלה, יקודמו הליכי תכנון של מגרשים לבניית 25 אלף יחידות דיור, אך לפי ברוך, לא מדובר בתוכניות חדשות. רובן ככולן מקודמות בצנרת התכנון כבבר שנים רבות וחלקן כבר מאושרות. לא ברור מהתוכנית איך מתכוונת הרשות לשווק את המגרשים, שכן בדרך כלל שיווק מגרשים שכאלה נכשל. הקושי נובע מהמחלוקת ההיסטורית על בעלות על אלפי דונמים בנגב. הבדואים מסרבים לבנות את ביתם על קרקע ששכנם טוען לבעלות עליה, ומצד שני המדינה התעקשה בעבר להתנות את קבלת הקרקע בוויתור על תביעות אחרות. בנוסף בעבר, פיתוח המגרשים הותנה בכך שלפחות 70% מהם ישווקו בהצלחה, כך שגם מגרשים בודדים שהיה להם ביקוש לא פותחו.

ההיקף הכספי של תוכנית החומש הוא כ-3 מיליארד שקל, אך נתחים משמעותיים ממנה מגיעים ממשרדי ממשלה, וכוללים פעולות שממילא מוטלות עליהם. בולט במיוחד תקציב 5 שנתי של כ-1.180 מיליארד שקל לבניית כיתות לימוד, 920 מליון מתוך הסכום הזה מגעים מתוכנית החומש של משרד החינוך להקמת כיתות לימוד שכבר קיימת בתקציב 2017. רק כ-260 מליון משקפים תוספת תקציבית לצריך בניית כיתות שלא הייתה קודם לאישור התוכנית.

בסך הכל מחצית מתקציב התוכנית מיועד לחינוך, בנין היתר תוכנית בהיקף של 122 מליון שקל למניעת נשירה ושיפור הישגים. בתחום התעסוקה כוללת התכונית תקצב כולל של כ-230 מליון שקל, כ-80 מתוכו תוספתי והיתר מתקציבי משרד הכלכלה ומשרד הרווחה והעבודה. נתח משמעותי נוסף בתוכנית מהווה פרק להעצמת הרשויות המקומיות. על פי התוכנית משרד הפנים ומשרד החקלאות יכינו תוך 100 ימים תוכנית בהיקף של 500 מליון שקל להגדלת ההכנסות העצמאיות של הרשויות המקומיות.

התוכנית שנועדה לשפר את מצבם החברתי והכלכלי של הבדואים לא מאפשרת לנציגיהם להשפיע על פעילותה או תכניה. משום שהתוכנית מבוססת על פעילות של כמה משרדי ממשלה, היא תנוהל על ידי ועדת היגוי שבראשה יעמוד בעל תפקיד שימונה על ידי שר החקלאות. כן יהיו בוועדה נציגים ממשרדי ממשלה רלוונטיים, ובהם משרדי החינוך, הבינוי, הכלכלה וביטחון הפנים. אין בוועדה הזו אף לא נציג אחד מתוך הישובים הבדואיים. כמו כן תוקם ועדת מעקב שתכלול את נציגי הבדואים שסמכויותיה יהיו רק מעקב אחר ביצוע התוכנית וניצול התקציב, קבלת דיווח על התקדמות והצפת משוב מהשטח בנוגע להצלחת התוכנית. ואולי כדי להבהיר מי כאן הנתין ומיהו הריבון, מובהר בהצעת ההחלטה שתוגש לממשלה כי ועדת המעקב של הבדואים לא תעסוק בענייני אכיפה.