כמו בסיגריות ואלכוהול: פרסומות להלוואות ילוו באזהרה

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה אתמול (ג') לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שתחייב להוסיף אזהרה לכל פרסומת להלוואה, דוגמת האזהרות שעוסקות בסיגריות. נוסח האזהרה יהיה "אי־עמידה בפירעון ההלוואה עלול לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל". לפי הצעת החוק, האזהרה תופיע בכל דרך פרסום, כולל עיתונים, תקשורת משודרת, פרסום ברשת, מסרונים ושיחות טלפון — כשפרסומים בשפה הערבית או הרוסית יכלול אזהרה באותה שפה. האזהרה תופיע גם על הלוואות למשכנתאות, ומפרסם שימנע מציונה צפוי לעיצום כספי של עד 750 אלף שקל. ההצעה תיכנס לתוקף שלושה חודשים לאחר פרסומה ברשומות.

את הצעת החוק יזמה יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון, שצרפה אליה את יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל וח"כ שלי יחימוביץ' מהמחנה הציוני, יו"ר ועדת הכספים מיהדות התורה ח"כ משה גפני וחברת ועדת הכספים רחל עזריה מכולנו. החוק זכה גם לתמיכה פעילה של שר האוצר משה כחלון, וגם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג והמפקחת על הבנקים חדוה בר הביעו את תמיכתן. סביר שלתמיכה הרחבה תרמו נתוני בנק ישראל, לפיהם יתרת החוב של משקי הבית בישראל גדלה מתחילת 2016 ועד סוף ספטמבר של אותה שנה בכ־27 מיליארדי שקל והגיעה ל־501 מיליארד שקל. מדובר בגידול של 5.6%.

זהבה גלאון שיזמה את הצעת החוק. גם בנק ישראל תמך צילום: יריב כץ

בדיון אתמול נוספו שני היבטים משמעותיים לחוק: האחד הוא הטלת עיצום כספי של 750 אלף שקל על בנק שימנע מאזהרה ועד 300 אלף שקל על תאגיד חוץ בנקאי; והשני הוא הטלת חובה לגלות מי נותן ההלוואה. לטענת ח"כ גלאון, הצורך בשקיפות בנושא נותן ההלוואה התעורר בעקבות תלונות רבות של אנשים שלקחו הלוואה מגורם אחד וגילו שהם חייבים בעצם לגורם אחר.

"עשרות אלפי אנשים מתפתים לשיווק האגרסיבי של הבנקים וחברות אחרות", הוסיפה אתמול גלאון. "לאנשים במצוקה קשה הפיתוי לקחת הלוואה הוא גדול, והרבה מאוד פעמים הם מוצאים את עצמם לא מסוגלים לעמוד בהחזר ואז הם צריכים לשלם קנסות, הוצאות משפטיות, עיקול והוצאה לפועל".

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר כי המטרה היא לגרום לכך שמפרסם, בנק או מלווה חוץ בנקאי "לא יפרסם ולא ינקוט דרך שיווק אחרת, שבה הפרסומת או דרך השיווק מעודדות נטילת הלוואה על ידי לקוח, אלא אם כן צורפה לפרסומת או לדרך השיווק האחרת אזהרה שמבהירה את הסיכונים הכרוכים בנטילת הלוואה אם הלווה לא יפרע אותה". עוד מוסבר כי מטרת החוק היא "לגרום לצרכנים, שלא כולם בעלי ידע והבנה פיננסיים, לשקול את יכולתם לפרוע את ההלוואה, ולהגביר את המודעות להשלכות הכלכליות שעשויות להיות כתוצאה מלקיחת ההלוואה".

היועץ המשפטי של חברת מימון ישיר עו"ד אביעד לחמנוביץ ביקש בישיבת הוועדה לשנות את נוסח האזהרה ולכתוב כי: "אי פירעון ההלוואה יגרור הליך משפטי", זאת במקום הביטויים "ריבית פיגורים ו"הוצאה לפועל". סמנכ"ל עמותת ידיד רן מלמד התנגד לכך ואמר כי צבירת חיובי ריבית נעשית עוד בטרם פתיחת הליך משפטי. הנוסח לא שונה לבסוף.