הציעו לכם אופציות? כמה זה באמת שווה

ההטבה של אופציות בחברה שכיחה בחברות הייטק ובמיוחד בחברות סטארטאפ. בשלבים הראשונים של החברה נהוג להעניק לעובדים אופציות שבמידה והחברה תצליח ותימכר עשויות להיות שוות הרבה כסף. עם זאת, אופציות הן הימור ולפעמים בסופו של דבר ההטבה לא תהיה שווה כלל.

אם הציעו לכם אופציות למעשה נתנו לכם את הזכות לקנות מניות בחברה במחיר מסויים. אם הגעתם לעבוד בחברה בשלב מוקדם של הקמתה אז מחיר האופציה שתקבלו יהיה מאוד זול אבל אז צריך לקחת בחשבון שכאשר בהמשך הדרך יגיעו משקיעים שישקיעו בחברה אז הערך של האופציות שקיבלתם יקטן משמעותית – זה מה שנקרא דילול.

לדוגמא, אם קיבלתם אלף אופציות לרכישת מניות במחיר מסויים ובחברה חילקו 10,000 מניות, יש לכם 10% בחברה. ברגע שייכנסו משקיעים יחלקו עוד מניות נניח כך שמספר המניות שחולקו יגדל ל-100 אלף וכתוצאה מזה הנתח שלכם בחברה יירד ל-1%. "אין הגנה בפני דילול אפילו למי שהקים את החברה מכיוון שאף משקיע לא רוצה להיות במצב שהוא לא יקבל תמורה על השקעתו", אומרת עו"ד קליה קליין, שותפה בכירה וראש קבוצת דיני עבודה במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ.

עו"ד קליה קליין צילום: תומר יעקובסון

כאשר עובדים מצטרפים בשלבים מאוחרים יותר האופציות שניתנות הן לרכישת המניה במחיר השווי שלה באותה עת, מחיר שנקבע לפי מה שהשקיעו בחברה. לפעמים השווי של החברה עשוי לרדת ואז האופציות לא יהיו שוות כלום. אם לדוגמא האופציה היא לרכישת המניות ב-10 דולר אך הערך שלה בשוק יורד ל-5 דולר לא משתלם לעובד לרכוש את המניות בתום ההעסקה.

"ברוב התוכניות הזכות לממש את האופציה היא לאחר שנה של העסקה, זוהי תקופה שנקראת תקופת ההבשלה (Vesting). בדרך כלל , בהנחה שלא קרה אירוע כמו אקזיט למשל, לעובד אין אינטרס לרכוש את המניות במהלך תקופת ההעסקה מכיוון שהזכות ממשיכה ממילא כל עוד הוא עובד. במרבית החוזים הזכות לרכוש את המניות נשמרת למשך שלושה חודשים לאחר תום ההעסקה", אומרת קליין.

החברה עשתה אקזיט - האם העובד ירוויח?

כדי שהאופציות יהוו הטבה מאוד משמעותית צריכים להתקיים מספר תנאים. הראשון הוא שהעובד ייכנס בתחילת הדרך של החברה, השני שהחברה מאוד תצליח והשלישי הוא שהדילול יהיה נמוך יחסית, כלומר שעל אף שנכנסו משקיעים כמות הכסף שנכנסה לא הייתה מאוד גדולה. שלושת התנאים האלה מתקיימים לעיתים מאוד רחוקות. ישנם מקרים של עובדים שקיבלו הרבה מאוד כסף בזמן שחברה עשתה אקזיט אך זהו עניין של מזל. "אם יש עובד שהוא מאוד חשוב לחברה וקיבל בתחילת הדרך אחוז מסויים והגיעו משקיעים, אז החברה כדי לשמר אותו תמשיך להעניק לו עוד אופציות והוא יוכל להגיע לאחוזים נכבדים ולהרוויח", אומרת קליין.

אופציות הן הימור, אבל ככל שהסיכון גבוה יותר כך גם הסיכוי לרווח צילום: שאטרסטוק

מרבית חברות הסטארט אפ לא מצליחות ולא מגיעות לאקזיטים אסטרונומיים. גם אם קוראים על אקזיט בסכומים מאוד גבוהים צריך לבדוק כמה השקיעו במהלך הדרך. לדוגמא, אם חברה עושה אקזיט ב-40 מיליון דולר אבל בדרך השקיעו 50 מיליון דולר אז למעשה העובד שהיו לו אופציות בחברה ככל הנראה לא יראה כלל כסף מהאקזיט הזה.

במצב של אקזיט בדרך כלל החברות הבינלאומיות הרוכשות לא רוצות שיהיו להן עוד בעלי מניות ולכן הן מעדיפות לתת אופציות בחברות שלהן. כלומר, החברה החדשה רוכשת את האופציות מהעובדים בחברת הסטאראטאפ ומעניקה להם אופציות בחברה שלה.

אופציות בחברות סטארטאפ הן הימור

"הבעיה עם רוב האופציות, במיוחד בחברות הסטארט אפ היא שהן לא נסחרות – הן לא נמכרות בשוק החופשי ולכן אין אפשרות לממש אותן. בחברות נסחרות ניתן למכור את המניות בשוק החופשי. בחברות כאלה, מעבר לתוכנית האופציות מאפשרים לעובדים בדרך כלל גם לקנות מניות בקניה עיוורת – כלומר, להוציא חלק מהשכר ולקנות מניות בהטבה מיוחדת לעובדים. העובדים משלמים על זה כסף ונהנים מכך שיוכלו למכור את המניות במצבים שערך המניה עלה".

ההטבה של אופציות היא מאוד מקובלת ויש לה גם הרבה יתרונות, יש הרבה סיכוי לעובד להרוויח אבל מדובר גם בהימור מסויים. האפשרות לרווח עבור העובד תלויה בכמה משקיעים היו בדרך, כמה דיללו או לא דיללו את העובדים. "יש הרבה סטארטאפים שבהם קובעים שבכל מקרה 15% ממניות החברה יהיו לעובדים, אך החלוקה בין העובדים אינה שיוויונית. אז תלוי כמה עובדים יש ומה החלוקה ביניהם. מצד שני אם החברה מאוד גדלה והתפתחה אז סביר להניח שגם השכר של העובד, בלי קשר לאופציות, התקדם ועלה", אומרת קליין.

מה חשוב לבדוק בחוזה אופציות?

"אין בדרך כלל כל כך מקום למשא ומתן בחוזה האופציות מכיוון שיש תוכנית לכל העובדים ולא לבחירת עובד מסויים. המטרה בתוכניות האלה היא קודם כל שמתן האופציות לא יגביל את החברה – שעובד לא יוכל למנוע למשל רכישה של החברה. בהסכמים כאלה בדרך כלל אפשר יותר לדון בעניין הכלכלי הפרטי כלומר לראות אם העובד יכול לרכוש אופציות במחיר ערך המניה הנקוב או שהוא חייב לקבל את האופציה במחיר ההשקעה האחרונה. אם העובד הצליח לקבל את האופציה במחיר הערך הנקוב כשיש כבר ערך למניה זוהי הטבת מס והעובד צריך לוודא מה המשמעות המיסוית של זה", אומרת קליין.

לדוגמא, אם הערך הנקוב של המניה הוא 0.01 דולר ולחברה אין עדיין ערך שוק אז העובד יוכל לרכוש את המניה בערך הזה. אם, לעומת זאת, כבר השקיעו ומישהו קנה את מניות החברה, בדרך כלל העובד לא יוכל לרכוש אותן בפחות ממחיר הרכישה, אם הוא כן יוכל לרכוש במחיר נמוך יותר – יש כאן למעשה הטבה שהעובד עשוי להיות חייב עליה במס. כלומר, יכול להיות מצב שהעובד יהיה חייב במס על הטבה 'על הנייר'.

בכל תכניות האופציות מי שנושא במס הוא העובד. בדרך כלל החברות עושות מאמצים לעשות מסלולי מס הוניים שאפשריים על פי פקודת מס הכנסה ועל העובד לבדוק מהו מסלול המס הקיים בחברה שלו. 

"ככל שעובד מצטרף בשלבים מוקדמים יותר לחברה, והוא מהעובדים הראשונים ויש לו גם את הסבלנות לחכות – כך הסיכוי שיראה רווח משמעותי הוא יותר גדול. זה כמו בבורסה, ככל שלוקחים סיכון יותר גדול כך גם יש יותר סיכוי לרווח", אומרת קליין.