בדרך למהפכה בתחום המזונות?

חיוב מזונות הילדים מהווה סלע המחלוקת הכאוב והעיקרי בין בני זוג בהליך גירושין. לפי הדין היהודי, גברים נושאים במלוא תשלום המזונות עבור ילדיהם. הצעת החוק החדשה שיוזמת שרת המשפטים איילת שקד, מתבססת על מסקנות ועדת שיפמן ותבטל את תשלום המזונות בהתבסס על הדין היהודי.

נכון להיום הדין שמחיל בית המשפט, בבואו לפסוק מזונות ילדים, מבוסס על חקיקה בת מאות שנים בתקופה שבה נשים לא עבדו ולא ייצרו הכנסות, אלא שמאז המציאות מלמדת כי נשים מרוויחות לא פחות מגברים ולא פעם אף יותר.

המזונות על פי הדין היהודי נחלקים לשני סוגים – מזונות הכרחיים ומזונות מדין צדקה:

• ילדים עד גיל 6 – האב מחויב בפרנסתם המוחלטת.

• ילדים בגילאי 6 – 15 – האב מחויב בצרכים הכרחיים כגון: כלכלה, הלבשה וכיוצ"ב.

• ילדים גילאי 15 – 18- האב מחויב מזונות הכרחיים ומדין צדקה (האב והאם יחד).

• ילדים בשרות חובה צבאי ו/או שירות לאומי–שליש מגובה הסכום שנקבע.

כאמור, האב מחויב בצורה אבסולוטית במזונות הילדים ואילו השתתפות האם היא רק מגיל 15 מדין צדקה וגם רק אם וכאשר ידה משגת.

אין ספק כי המצב כיום יצר עיוות שאינו תואם את המציאות בחברה הישראלית,בה אנו עדים ליותר נשים המטפחות קריירה עניפה ורווחית לצד יותר אבות החפצים לשהות זמן שווה עם ילדיהם. מגמת השינוי באה לידי ביטוי גם בפסיקת בתי המשפט להשוות בין זכויות ההורים וליתן התחשבות גם להכנסות האם ולזמני השהות של הקטינים עם האב וביתר שאת בהמלצות ועדת שיפמן הדנה בנושא חיוב מזונות.

אילוסטרציה. המצב כיום בדמי המזונות יצר עיוות שאינו תואם את המציאות בחברה הישראלית

ועדת שיפמן בראשות פרופ' פנחס שיפמן מונתה בשנת 2006 על ידי שר המשפטים דאז חיים רמון כדי לבחון באופן מקיף את נושא מזונות הילדים במדינת ישראל, ובחלוף שש שנים הניחה את המלצותיה על שולחן שר משפטים אחר, יעקב נאמן. מסקנותיה נותרו כהמלצות ומעולם לא יושמו בחקיקה.

ראשית קבעה הוועדה כי "הדינים הדתיים שחלים על נושאי המעמד האישי לא יחולו על מזונות הילדים", וביטלה את חובתו הבלעדית של האב לתשלום מזונות. עוד המליצה הוועדה כי "ההורים יישאו בתמיכה הכלכלית לפי שיעור הכנסת כל אחד מהם ולפי הזמן שהם מקדישים לטיפול בילד, לפי נוסחה כלכלית שבחוק". עוד המליצה הוועדה לקבוע כי חובת התמיכה הכלכלית של ההורים בילדיהם תימשך עד הגעת הילדים לגיל 21.

המלצות הועדה הינן הבטחת האחריות ההורית הכלכלית לתמיכה בילדיהם תהא בהתאם לדין האזרחי כאשר על שני ההורים תוטל החובה לכלכל את ילדיהם ביחס להכנסתם החודשית והזמן בו שוהים הילדים אצל כל אחד מן ההורים.

בעקבות המלצות הועדה וזעקת האבות הגרושים אשר אינם כורעים תחת הנטל הכפול בין אם בתשלום המזונות לידי האם ובאם הוצאות רבות עת שוהים הילדים עימם.התכנסה בחודש דצמבר האחרון ועדת השרים לענייני חקיקה של הכנסת המושתת על מסקנות ועדת שיפמן על מנת ולבחון את חיוב המזונות בין בני זוג בישראל במטרה להשכיל ולהפנים כי ברוח השוויון המגדרי יש ליצור שוויון במזונות כאשר לשני ההורים עומדת זכות שווה בגידול וחינוך ילדיהם.

השיח בנושא והצעת החוק בפרט יצרו סערה בקרב אימהות אל מול אבות אין חולק כי ישנם לא מעט אבות הנאלצים להיאבק על קיומם אל מול לא מעט אימהות הנאלצות לעבוד סביב השעון כששכרן נמוך והן אינן מצליחות לכרוע תחת הנטל בטיפול הילדים ומשק הבית.

עו"ד אורטל דהן צילום: כפיר קאיקוב

לא עניין מגדרי

נושא מזונות ילדים אינו נושא מגדרי כלל, הוא נושא שבראש ובראשונה מתייחס לטובת הילד ולצרכיו, איני רואה כל הגיון בשימור מנגנון בו המערכת מנציחה עוולה דו צדדית – האישה כזקוקה לתמיכה וחלשה, והגבר כמפרנס גם אם על חשבון יכולתו ועמידותו ללא קשר ליכולת ההשתכרות שלו.

בדגש כי בבחינת כל מקרה לגופו, אני סבורה כי הסדרת הנושא בחקיקה יוביל למעורבות גדולה יותר של אבות בחיי ילדיהם לצד המשך חיזוק ועידוד יותר ויותר נשים לפרוץ את תקרת הזכוכית הבלתי נראית כשמעמדן אינו כשהיה – רק על תקן אימהות עקרות בית ורעיות, אלא כנשים משכילות, חזקות ועצמאיות.