בלעדי לכלכליסט
המיליונים שעברו גילוי מרצון לא יכולים להיכנס לישראל
ישראלים בעלי חשבונות זרים שחשפו את הונם ושילמו עליו מס הכנסה, נתקלים בסירוב של הבנקים בארץ לקלוט את כספם; הסיבה: הרשות לאיסור הלבנת הון אינה מכירה בגילוי מרצון כאישור למקור הכסף; כעת נדרשים בעלי החשבונות להמציא מסמכים המעידים על מקור הכסף, או שלא יוכלו להשתמש בו בישראל
ישראלים רבים שמחזיקים חשבונות בנק בחו"ל וערכו הליך גילוי מרצון מול רשות המסים מצאו עצמם תקועים ללא יכולת להעביר את הכספים לבנקים בארץ ולפעמים אפילו ללא יכולת לשלם את המס.
קראו עוד בכלכליסט:
- רשות המסים תקבל מידע מהרשות להלבנת הון
- המפקחת הודיעה לבנקים: דווחו על הלבנות הון או שתחשפו לסיכונים
- משרד המשפטים שכח מהחוק נגד הלבנת הון
המצב האבסורדי הזה נובע מקצר תקשורתי בין רשות המסים, הרשות לאיסור הלבנת הון והבנקים בישראל. מדובר במקרים רבים בכספים שמקורם בתקופת מלחמת העולם השנייה ועל כן אין מסמכים המעידים על מקורם, וכך, גם לאחר שבעליהם דיווחו על הכספים המוחזקים בחו"ל והתחייבו בפני רשות המסים לשלם את המס עליהם, הרשות לאיסור הלבנת הון לא פוטרת אותם מלהוכיח מהיכן הגיע הכסף. וכשאין בידם אישור מהרשות לאיסור הלבנת הון - הבנקים בארץ לא מוכנים לקבל את הכספים ואלה נשארים תקועים בחו"ל, לרוב בשוויץ, והאפשרות לשימוש בו מוגבלת.
הליך הגילוי מרצון ברשות המסים נועד להגן על מי שחושף מיוזמתו כספים לא מדווחים מהליך פלילי באשמת עבירות מס. ההנחה היא שחלק גדול מאותם בעלי הון לא מדווח לא עשו זאת במכוון ולכן לרשות המסים אין עניין להעניש אותם, אלא רק לגבות מהם את המס שבו הם חייבים. אלא שההליך של רשות המסים לא פוטר את בעלי החשבונות הללו מעבירות מקור - כלומר עבירות שנוגעות למקור שממנו הגיע הכסף, לפי החוק לאיסור הלבנת הון. זהו חוק נוקשה בהרבה מחוקי המס ומטרתו להילחם בהלבנת הון שמגיע מפעילות עבריינית כמו למשל הימורים, גניבות, זנות או טרור. בדרך כלל עבירות מס והלבנת הון קשורות זו בזו, הרי אף סוחר סמים לא יפתח תיק במע"מ ואף חוליית טרור לא תדווח לרשויות על הכנסותיה.
מנהל רשות המסים משה אשר וראש הרשות לאיסור הלבנת הון שלומית ווגמן-רטנר צילום: עמית שעל, רן יחזקאל מעגל הקסמים של הכסף
הפטור מהליך פלילי שניתן במסגרת הליך הגילוי מרצון מוענק באישור היועץ המשפטי לממשלה, והוא נוגע אך ורק לעבירות מס ולא לעבירות מקור. אלא שהרשות לאיסור הלבנת הון לא מכירה בפטור שרשות המסים מעניקה כאישור על כך שהכסף מגיע ממקור חוקי ונקי. הבנקים, כמי שאמורים לקלוט את הכסף בארץ, לא לוקחים סיכונים ודורשים לקבל את כל המסמכים שמעידים על מקור הכסף, כדי להבטיח שהם לא מסייעים בהלבנת כספים. ההוראה לנהוג כך מגיעה מהמפקחת על הבנקים חדוה בר. אם רשות איסור הלבנת הון במדינה כלשהי בעולם תחשוד שהם משמשים כלי להלבנת הון לא חוקי עבור ישראלים - הם חשופים לתביעות ענק כמו זו שבנק לאומי מתמודד איתה בארה"ב.
וכאן מתחילה הבעיה האמיתית, כי לחלק גדול מאותם בעלי חשבונות אין כל דרך להשיג מסמכים שיעידו על מקור הכסף. רבים מהם לא פתחו מיוזמתם חשבונות בחו"ל, אלא פשוט ירשו כספים שסביהם או הוריהם הפקידו לפני או במהלך מלחמת העולם השנייה, וכיום לא נותר כל מסמך שמאמת את מקורם. ברשות המסים יש לכך פתרון, ומי שלא מציג אישורים למקור הכסף פשוט משלם מס בשיעור גבוה יותר - במקום לשלם מס רווחי הון של 25% על התשואה בלבד, משלמים 10% בממוצע על הסכום כולו. לדוגמה, אם בחשבון ישנם 20 מיליון יורו ומתוכם התשואה היא 2 מיליון, מי שיש לו מסמכים ישלם מס של חצי מיליון יורו ומי שאין לו ישלם 2 מיליון יורו. מובן שישנם גם אלה שפתחו חשבונות בחו"ל כדי להעלים מס או כדי להפקיד כספים שמקורם בעבירות, וגם להם ניתן פטור מהליך פלילי ברשות המסים.
הקבוצה הראשונה, של אלה שהכספים שלהם אינם בעייתיים, אבל אין להם מסמכים, מוצאים עצמם קרחים מכאן ומכאן, שכן את המס שהתחייבו לשלם - שיכול להגיע למיליוני שקלים - עליהם להביא מתוך הכסף שנמצא בחו"ל. אבל כל עוד הבנקים לא מוכנים לקבל את הכסף שלהם, אין להם דרך להוציא אותו משם. כך בעצם הופכים הבנקים לשומרי הסף של המדינה במלחמה בהלבנת ההון.
כך למשל, אדם שעבר הליך גילוי מרצון כדי להסדיר ירושה שקיבל מסבו שחי במונקו ונפטר, הביא לאחד הבנקים מסמך שמעיד שהכסף מגיע מירושה, אבל לבנק זה לא הספיק - שם דרשו גם מסמכים שמעידים על מקורות ההכנסה של הסב. ואת זה כבר לא היה לנכד איך להשיג.
כולם צודקים, אבל אין פתרון
הבוננזה הגדולה של הליך הגילוי מרצון התחילה בעקבות המסלול האנונימי שפתחה רשות המסים בספטמבר 2014 והמגמה העולמית של שיתוף פעולה בין רשויות מס. ה"מבצע", שנגמר בסוף דצמבר האחרון, הוביל להיקף חסר תקדים של 7,200 פניות וחשף הון של 25 מיליארד שקל.
לכאורה כל זרועות הממשל השונות עושות עבודתן נאמנה - הרשות לאיסור הלבנת הון מגנה על המדינה כמכלול, שכן אם הליך הגילוי מרצון היה פותח פתח להלבנת הון ישראל היתה נכנסת לרשימה שחורה וחוטפת סנקציות חריפות מהמדינות המפותחות שהיו מזיקות למשק כולו. המפקחת על הבנקים, שהבהירה לבנקים שעליהם לנהל סיכונים בעצמם ולא לסמוך על האישור של רשות המסים, פועלת כך משום שזו עמדת הרשות לאיסור הלבנת הון בראשות שלומית ווגמן־רטנר. רשות המסים מצדה פעלה במסגרת החוקית שלה ופטרה את המגלים מרצון רק מהליך פלילי על עבירות מס תוך הסדרת התשלומים.
בשורה התחתונה, המצב שנוצר הוא שהמדינה לא יודעת להתמודד עם בעלי החשבונות שלא יכולים להוכיח את מקורם, אבל כן יודעת לגבות מהם כסף. דווקא במדינה צעירה יחסית כמו ישראל, שחלק גדול מתושביה מחזיק חשבונות בבנקים זרים בעקבות מלחמת העולם השנייה, אפשר היה לצפות שיהיה לכך פתרון.
חדוה בר, המפקחת על הבנקים בבנק ישראל צילום: עמית שאבי עו"ד רו"ח גיא חן ממשרד שגיא ושות' אמר כי "מסתבר שהנישום מתחייב לשלם מסים גבוהים על כספים שכלל אינו יכול להשתמש בהם, מפני שהבנקים בישראל מסרבים להעבירם לחשבונו. יתרה מכך, בחלק גדול מהמקרים הנישומים מעוניינים להעביר באופן מיידי סכומי כסף לצורך תשלום המס שהתחייבו בו לפי ההסכם גילוי מרצון עם רשות המסים בהיעדר מקורות אחרים לתשלום החוב, המגיע למאות אלפי שקלים אם לא מיליוני שקלים. סירוב הבנקים בישראל להעביר את הכספים המצויים בחו"ל לישראל מונע מאותם נישומים לשלם את המס והופך אותם לעברייני מס. על פי עמדתה של הרשות לאיסור הלבנת הון, שמגלגלת את הכדור לפתחה של רשות המסים, נוצר מעגל שוטה. ראוי שרשות המסים, שעודדה ישראלים רבים להגיש בקשות לגילוי מרצון, תנחה את הבנקים להעביר את אותם כספים לישראל ולו לצורך תשלום המס בלבד. חשוב להדגיש כי במסגרת הליך הגילוי מרצון רשות המסים עצמה בודקת את מקור הכספים המדווחים."
מרשות המסים נמסר: "תקופת הפעלתו של הליך הגילוי מרצון הסתיימה בהצלחה תוך היענות חסרת תקדים של כ־7,200 מגישי בקשות להצטרפות להליך. עד כה נחשף במסגרתו הון העומד על כ־25 מיליארד שקל ובגין הבקשות בהן הסתיים הטיפול נגבה מס של קרוב למיליארד שקל. מבחינת רשות המסים, אין מניעה שכל מי שהשלים את התהליך, שכלל, בהתאם להוראות הנוהל, בדיקה מול גופי האכיפה, יעביר את כספו לישראל."
מבנק ישראל נמסר: "גילוי מרצון מול רשות המסים מקנה חסינות ביחס לעבירות מס ולעבירות הלבנת הון שמקורן בעבירות המס. ההליך לא מעניק חסינות פלילית מול רשויות האכיפה האחרות או מול עבירות מסוג אחר. בנקים נדרשים לערוך בדיקות ביחס לכספים שצפויים להיות מופקדים בחשבון, כחלק מניהול הסיכונים שלהם, וההליך אינו פוטר אותם מהסיכון."
ברשות לאיסור הלבנת הון בחרו שלא להגיב.
