מבקר המדינה יפרסם דו"ח נוסף על קק"ל כבר השנה

מבקר המדינה מתכוון להמשיך בפרסום דו"חות על מינהל פיתוח הקרקע של קק"ל. ממשרד המבקר נמסר ל"כלכליסט" שכבר בשנה הקרובה הוא יפרסם דו"ח על עסקת פארק שרון של קק"ל. מהשנה הבאה הוא מתכוון להכניס את מינהל פיתוח הקרקע לתוכנית העבודה השוטפת.

כל זאת חרף החלטת הממשלה, בדחיפת שרי הימין, לדחות את טיוטת ההסכם להחלת הביקורת על קק"ל, ולהקים צוות מיוחד "לגבש דרכים להגברת השקיפות והביקורת בקק"ל".

במסגרת עסקת פארק שרון (חירייה לשעבר) התחייבה קק"ל להעביר סכומים גדולים לפיתוח הפארק בתמורה לאפשרות שימוש במשרדים בשטחו. ככל הידוע, המבקר העביר חומרים בעניין זה הקשורים למנכ"ל קק"ל לשעבר מאיר שפיגלר ליועץ המשפטי לממשלה.

בשבוע שעבר פרסם מבקר המדינה לראשונה דו"ח חמור העוסק בתהליך קבלת ההחלטות בקק"ל, בין השאר על חלוקת הקצבות ל־500 פרויקטים בהיקף של כמיליארד שקל, ללא קריטריונים וללא תיעוד.

פארק אריאל שרון צילום: אייל שני

"הביקורת הצילה אותנו"

קק"ל אינה גוף ממשלתי אלא חברה לתועלת הציבור, ולכן אינה כפופה לביקורת מבקר המדינה.

המבקר ניצל את העובדה שעל פי האמנה שחתמה קק"ל עם המדינה ב־1961, צריכה לקום מועצה מפקחת על מינהל פיתוח הקרקע של קק"ל, שבה נציגות של קרוב ל־50% למדינה. על בסיס הזכות לבקר את המועצה, הוא החל לבקר את מינהל פיתוח הקרקע. בכנס של דירקטוריון קק"ל ובכירי העובדים שנערך השבוע הגדיר זאת היועץ המשפטי של קק"ל עו"ד נדב עשהאל: "המבקר נכנס דרך החלון".

קק"ל עצמה מעוניינת בהחלת ביקורת המדינה עליה. יו"ר קק"ל דני עטר אמר בישיבת הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת ביום שני השבוע ש"הביקורת הצילה אותנו".

בין קק"ל לבין הממשלה הושגה בשנה שעברה טיוטת הסכם על החלת הביקורת על קק"ל. אלא שכשהגיעה הטיוטה לאישור הממשלה בחודש נובמבר, טרפדו זאת שרי הימין מחשש שהביקורת תקשה על הקרן לפעול לטובת ההתנחלויות ואולי תיצור מצב שיחייב אותה לסייע לא רק להתיישבות יהודית.

במקום לאשר את החלת הביקורת החליטה הממשלה להקים צוות בהשתתפות השרים יריב לוין וזאב אלקין "לבחון ולגבש דרכים להגברת השקיפות והביקורת על פעולותיה המינהליות של הקרן הקיימת לישראל, מבלי לפגוע ביכולתה לממש את יעדיה הלאומיים".

דו"ח המבקר שפורסם בשבוע שעבר גילה שראשי הקרן הקיימת בקדנציה הקודמת היו"ר אפי שטנצלר מהעבודה והיו"ר העמית אלי אפללו מקדימה חילקו הקצבות לקרוב ל־500 פרויקטים בהיקף של כמיליארד שקלים, ללא קריטריונים, בחוסר שקיפות וללא תיעוד. זאת, במסגרת גוף שנקרא ועדת הפרויקטים העליונה. מבקר המדינה יוסף שפירא הגדיר מצב זה כ"התעלמות מסדרי המשפט הציבורי והמינהל התקין" ואף הוסיף כי מדובר ב"דגל שחור".

עוד גילה המבקר שהקרן הקיימת צברה 4.5 מיליארד שקלים, שהם 43% מהכנסותיה, בניירות ערך סחירים. לעומת זאת היא השקיעה הרבה פחות, רק 33% מההכנסות במטרתה - פיתוח קרקעות ישראל. השיטה שפיתחה הקרן לשם כך היתה קביעת תקציב שמבוסס על הכנסות נמוכות בהרבה מההכנסות האמיתיות, ונוצרו עודפי עתק.