פרשנות
רגע לפני הסוף, יוגב מנסה לצאת צדיק
יוגב מבין כי ככל שצמרת האוצר תעשה טעות ותתעמר בו עד לפרישתו, הדימוי הציבורי שלו יהיה חזק יותר ביום הפרישה
במהלך תדרוך העיתונאים שערך אתמול מנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב, הוא חזר ואמר לכל מי שביקש לשמוע שהוא יסיים את תפקידו במועד שנקבע, קרי בחודש ספטמבר הקרוב. אם מביאים בחשבון שאפריל הוא חודש אבוד בשל חג הפסח, וכי בספטמבר כבר מתחילה תקופה החגים, יוצא שבשורה התחתונה ליוגב נותרה כחצי שנה בלבד בתפקיד. לא מעבר. סביר שההליך המשמעתי שבו פתח אתמול מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד, בשל תדרוך העיתונאים שערך יוגב למרות התנגדותו, יסתיים בדיוק ביום שיוגב יעזוב את משרדו, מה שבעצם ייתר את ההליך כולו.
ליוגב היה דחוף להציג לציבור את הסבב השלישי של נבחרת הדירקטורים כבר אתמול, דווקא בחודשים האחרונים של כהונתו, בשל שתי סיבות מרכזיות. האחת קשורה בדיוק לסיבה הנזכרת למעלה, קרי מספר החודשים המועט שנשאר עד לסיום כהונתו וליחסים העכורים עם משרד האוצר והעומדים בראשו המנכ"ל באבד והשר משה כחלון.
יוגב מבין כי ככל שצמרת האוצר תעשה טעות ותתעמר בו עד לפרישתו, הדימוי הציבורי שלו יהיה חזק יותר ביום הפרישה. יוגב נשאל אתמול על שלל פרשיות שאולי יקשרו אותו עם מבקר המדינה ודו"חות שונים שיתפרסמו בקרוב, וענה כי ככל שהוא יודע אין מולו טענות. "אכן יש הליך ביקורת של מבקר המדינה, הליך מבורך מבחינתנו", הוא אמר אתמול. "לגבי הטענות כלפיי — עד היום לא נשאלתי על ידי אף גוף מוסמך לגבי משהו קונקרטי הנוגע לי אישית".
אורי יוגב במסיבת העיתונאים צילום: צביקה טישלר
במידה שיתעוררו טענות כאלה בכל זאת, עד פרסום הדו"חות יוגב ייזכר כרגולטור שצמרת משרד האוצר ניסתה להדיחו. כל זאת בדומה לדו"ח מבקר המדינה שפורסם ביולי 2015 ועסק בין השאר בניהול משק הגז הטבעי, שבו נמתחה ביקורת על רשות ההגבליים העסקיים בראשות הממונה הקודם פרופ' דיויד גילה. כך, אף שנמתחה ביקורת על חלקו בניהול משק הגז המקומי — גילה נצרב בתודעה כמי שהפוליטיקאים התעמרו בו והבעיות שהתגלו נמחקו מהתודעה של הציבור.
הסיבה הנוספת של יוגב למהר בהצגת הנבחרת החדשה היא רצונו להשאיר חותם. יוגב, שכיהן בעבר כראש אגף תקציבים וכיו"ר הוועדה המייעצת למועצה הלאומית לכלכלה, הקים את נבחרת הדירקטורים בתקופת שר האוצר הקודם יאיר לפיד. כעת הוא רוצה להשאיר לשרים שיישארו בתפקידם אחרי שהוא יעזוב את תפקידו נבחרת של 400 דירקטורים, שאותם קשה לתמרן, ועם יכולת כמעט אפסית לסדר מינויים פוליטיים או ג'ובים במהלך הממשלה הנוכחית. נכון שתמיד ניתן לבטל את הנבחרת או לנסות לעקוף אותה — אבל מהלך שכזה יזכה לבטח בעתירות לבג"ץ ובביקורת ציבורית נוקבת.
