היועמ"ש יביט על היסטוריית קודמיו לפני שיחליט אם להגיש כתב אישום נגד נתניהו

ההיסטוריה של הכרעות כאלו מלמדת על גמישות פרשנית בהערכת הראיות. מאותה מסכת ניתן להגיש וניתן גם לסגור. משפטים זה לא מדע מדויק. השקפת העולם של הפרקליט, בחינת משקל הראיות, שיקולי האינטרס הציבורי, הערכת סיכויי ההרשעה משתנים מפרקליט לפרקליט. אם לא תימצא תמורה שנתן ראש הממשלה לטובות ההנאה שהורעפו (בתיק 1000) והובטחו (בתיק 2000), הדילמה תהיה קשה. משפטית ניתן להגיש כתב אישום, למשל על הפרת אמונים, אבל יהיו שיתהו אם נכון להפיל ראש ממשלה על סיגרים או על הניסיון לדחוף את אבי רצון ל"ידיעות אחרונות".

מימין דינה זילבר ואהרון ברק צילומים: אוהד צויגנברג, עומר מסינגר

אין דפוס קבוע

פעמיים בהיסטוריה של מדינת ישראל הותנעה הפלת ראש הממשלה בידי היועץ המשפטי. יצחק רבין בידי אהרן ברק בפרשת חשבון הדולרים, ואהוד אולמרט בידי מני מזוז בהחלטה על גביית העדות המוקדמת מטלנסקי. בצדם של תקדימים אלה היו לא מעט מקרים שבהם חמל ומחל היועץ לראש הממשלה, ומדובר בפרשות חמורות כמו בר־און—חברון, האי היווני וביביטורס. והיו עוד תיקים נגד ראשי ממשלה שנסגרו כעמותות ברק ויגאל עמדי. כל תיק ונסיבותיו, כל תיק ושיקוליו, ובעיקר - כל תיק והיועץ המשפטי שקיבל את ההחלטה.

המסקנה המרכזית היא שאחידות אין כאן. פרשות בר־און-חברון והאי היווני חמורות פחות מפרשת הדולרים? משפחת רבין החזיקה 20,000 דולר בחשבון בארצות הברית. לא כספי מתנות ולא כספי שוחד. העבירה היתה על החזקת מטבע זר ללא אישור האוצר. משרד האוצר אפשר להמיר כתב אישום בכופר, אבל רק עד גובה 5,000 דולר. לפיכך החליט ברק שהדין ייקוב את ראש הממשלה. לאחר שרבין התפטר, ויתר ברק על כתב אישום נגדו והסתפק בהעמדה לדין של אשתו לאה.

בתיק בר־און—חברון נמצאו ראיות לכך שחשוד בפלילים, אריה דרעי, פעל למינוי רוני בר־און ליועץ משפטי לממשלה, בין היתר באמצעות מסר לראש הממשלה נתניהו כי עלול להיות קשר בין הצבעת ש"ס בנושא הסכם חברון לבין מינוי בר־און. פרקליטת המדינה עדנה ארבל והיועץ המשפטי אליקים רובינשטיין פטרו את נתניהו מכתב אישום בגלל היעדר תשתית ראייתית מספקת. שלושה מבכירי הפרקליטות, משה לדור, יהושע רזניק וטליה ששון, סברו שיש להעמיד את נתניהו לדין. בבג"ץ שהוגש נגד סגירת התיק השתמע כי היה אפשר להגיע לכתב אישום במקרה זה.

גם בתיק האי היווני התגלעו חילוקי דעות על העמדת ראש ממשלה לדין. הפעם בין פרקליטת המדינה היוצאת עדנה ארבל ובין היועץ המשפטי לממשלה הנכנס מני מזוז. השאלה נגעה למודעותו של אריאל שרון לאופי העסקת בנו גלעד אצל הקבלן דודי אפל. ארבל סברה ששרון היה מודע לניסיון של אפל לשחד אותו באמצעות השכר הנדיב מדי לגלעד. מזוז קבע שאין די ראיות לבסס מסקנה זו, ואף שאלת שרון "האי היווני בידינו?" נאמרה בציניות שאינה מסגירה מודעות פלילית.

רטוריקה בלבד

את הדילמות בהעמדת ראש ממשלה מכהן תיארה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, בספרה "בשם החוק": "העמדה לדין של ראש ממשלה מכהן היא אמנם החלטה משפטית, אך יש בצדה השפעה פוליטית כבדה. אף יועץ משפטי לממשלה לא שש לקבל החלטה כזו. מקובל לומר שדין ראש ממשלה מכהן כדין בוזגלו. זה בפן הרטורי. בפרקטיקה קל יותר לפרקליטות להגיש כתב אישום נגד בוזגלו".

את המושג "מבחן בוזגלו" טבע היועץ המשפטי אהרן ברק. בספר "עושה הכובעים" (שיחות עם הפרופ' אריאל בנדור וזאב סגל) אומר ברק שאמות המידה בהחלטה להעמיד לדין ראש ממשלה ואדם מן היישוב אינן שונות. ההבדל הוא שכאשר מדובר באיש ציבור, בוודאי ראש ממשלה, אתה בודק פעמיים: "לגבי כל אדם צריך לבדוק פעמיים, אבל אין לך זמן לבדוק פעמיים. כשמגיע הנשיא, ראש הממשלה או שר, אתה בודק פעמיים בגלל ההשלכות שיש להחלטות לגביהם. הדברים לא פשוטים. אני בטוח שרופא שמנתח את ראש הממשלה בודק יותר מאשר הוא בודק כשהוא מנתח כל אחד אחר. זה טבעי, זה מתבקש".

ההחלטה להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה גוררת מפץ משטרי שאינו מתרחש עם העמדתו לדין של בוזגלו. לכן על היועץ להעריך סיכויי הרשעה גבוהים, כמעט ודאיים, לפני שהוא מטיל את המדינה לכאוס פוליטי. זילבר מוסיפה שיקול נוסף: "מי שמחליט להעמיד לדין ראש ממשלה מכהן צריך להביא בחשבון שאם בית המשפט לא יקבל את עמדתו וראש הממשלה יזוכה, יהיה עליו להתפטר, בין שהוא היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה. זו תהיה הדרישה הציבורית. זו הפסיכולוגיה שמאחורי תהליך קבלת ההחלטות, שעשויה להסביר בנסיבות מסוימות החלטה בדבר אי העמדה לדין של ראש ממשלה. ודאי כאשר התשתית הראייתית, גם אם קיימת, היא בעייתית וקשה".

החיים קשים

כשיגיע היועמ"ש אביחי מנדלבליט לנקודת ההחלטה, הוא יעביר לנגד עיניו את ההיסטוריה של קודמיו. הוא יכנס את בכירי משרדו וישמע את עמדותיהם, וספק רב אם הם יקלו עליו עם דעה אחידה, חד־משמעית. הדיונים על סיכויי ההרשעה יהיו נוקבים, וידונו גם בסיכויי הבג"צים שיוגשו למקרה שיוחלט לסגור את התיקים.

בשבוע שעבר אמר מנדלבליט במכללת נתניה: "החלונות בסלאח א־דין סגורים, וקולות הרקע מבחוץ המבקשים להסיט אותנו מדרכנו לא חודרים ולא משפיעים. אלה שיקולים זרים. אסור שהם ישפיעו". היועץ מתייחס ללחצים העצומים, גם להגיש וגם לסגור את התיקים, כנגועים בשיקולים זרים - פוליטיים, אידיאולוגיים ופרסונליים. כאלה המונעים משנאת נתניהו או מאהבתו, אבל קשורים בקשר רופף בלבד להחלטה משפטית, עניינית, מקצועית, נטולת משוא פנים וממוקדת אך ורק בשלטון החוק. מנדלבליט מנסה לשכנע, אותנו ואת עצמו, שהחלטה כזו תתקבל על ידו. ואכן, מכיוון שהוא צפוי בכל מקרה לחטוף חזק, כדאי וראוי שיחליט כמיטב מצפונו והכרתו. כך יהיה לו קל יותר להתמודד עם צונאמי הביקורות שישטוף אותו.