פרקליט המדינה על חקירות נתניהו: "לא נקבל החלטה מסוימת רק כדי לרצות מישהו"

פרקליט המדינה שי ניצן התייחס הערב (ה') לחקירת תיק 1000 ותיק 2000 שבהם מעורב, בין היתר, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ודחה טענות כי קיימים שיקולים פוליטיים. "לא נקבל החלטה מסוימת רק כדי לרצות מאן דהוא או כדי להשביע הלך רוח ציבורי מסוים. לא היה ולא יהיה", אמר ניצן.

ניצן התייחס לחקירה נגד ראש הממשלה: "הגיעו אלינו ולמשטרה פרטי מידע, חלקם מעדויות שמיעה, חלקם ממקורות מודיעיניים, שעדיין לא העלו חשד סביר המצדיק פתיחה בחקירה לאלתר. לכן פתחנו בבדיקה מקדימה בשורה של נושאים. בדקנו את כל הטענות, ואכן בחלק מהעניינים לא התגבש חשד סביר ולכן הוחלט שלא לפתוח בחקירה לגבי טענות אלה, ועל כך הודענו ברבים לאחרונה. לעומת זאת, בחלק מהטענות התגבש חשד סביר לביצוע עבירות נגד ראש הממשלה, ולכן הוחלט לעבור בפרשות אלה מבדיקה לחקירה, כאשר המשמעות העיקרית של הדבר הייתה שנוצרה עילה לחקור אותו כחשוד בביצוע עבירות של קבלת טובות הנאה.

שי ניצן צילום: עמית שעל

"לצד זאת, אני מבקש להזכיר שיש כמובן הבדל משמעותי בין רף הראיות שמגבש 'חשד סביר' נגד חשוד, שמצדיק פתיחה בחקירה נגדו, לבין רף הראיות שנדרש לצורך הגשת כתב אישום, שאז נדרש שהראיות ילמדו על סיכוי סביר להרשעה.

"עניין נוסף שדומני שהציבור אינו מודע לו, הוא החובה הקבועה בחוק לקבל אישור של היועץ המשפטי לממשלה עצמו לפני פתיחה בחקירה של ראש ממשלה. אין מחלוקת על חשיבות עיקרון השוויון בפני החוק. עם זאת, חוק יסוד הממשלה קובע במפורש שחקירה של ראש ממשלה - להבדיל מחקירה של שרים אחרים, חברי כנסת, ראשי ערים וכדומה - טעונה אישור מראש של היועמ"ש דווקא. מטעם זה ברור מדוע היועמ"ש גם מלווה בליווי צמוד את חקירת ראש הממשלה.

"אנו מודעים לכך שחקירות אישי הציבור, ובפרט אלו הנוגעות לראש הממשלה, מעוררות עניין ציבורי רב. החקירות מלוות מקרוב על ידי היועמ"ש, ועל ידי בכירי הפרקליטות ובכירי אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל. ישיבות עדכון ודיונים לצורך ליבון סוגיות שונות נערכות אצלי ואצל היועץ כמעט על בסיס שבועי. הדיונים אצלנו הם פלורליסטיים, כאשר גם דעתם של הדרגים הנמוכים נשמעת בהם.

"אכן, לא אחת יש מחלוקות בין הדרגים המקצועיים השונים, אך בסופו של דבר יש היררכיה וההחלטות מתקבלות על ידי ראשי המערכת. לצערי, לעתים יש הדלפות אודות החקירה, חלקן אמת וחלקן שקר. אני מציע להיזהר מאוד כאשר מסיקים מסקנות על סמך מידע חלקי ומגמתי. אני מציע לכולנו להמתין בסבלנות לסוף התהליך.

"אנו עושים מאמץ גדול לנהל את הבדיקות והחקירות במהירות. אנו מודעים לחיוניות שבזירוז התהליך, ואני מקווה שהוא לא יארך זמן רב. עם זאת, השיקול המרכזי הנשקל על ידינו בשלב זה הוא שיקול 'טובת החקירה', ואנו נעשה כל הנדרש כדי להגיע במהירות האפשרית לחקר האמת.

"בתום החקירה פרקליטות המחוז תגבש המלצתה ותעבירנה אליי, לאחר שאבחן אותה - אני כפרקליט המדינה אגבש המלצתי ואעבירנה ליועץ המשפטי לממשלה, ואזי היועץ המשפטי לממשלה יגבש החלטתו.

"נתקלתי באחרונה בטענות ורמיזות כאילו שיקולים פוליטיים כאלה ואחרים הם אשר עומדים בבסיס ההחלטות שלנו. לאורך השנים נשמעות נגדנו טענות כאילו פתחנו בחקירה נגד אישי ציבור מסוימים רק משום שהם משתייכים לצד הימני או השמאלי של המפה הפוליטית, לעדה מסוימת, למיעוט מסוים, וכיו"ב. הכל הבל ורעות רוח. אין דבר רחוק יותר מן האמת. ההרשעות הלא מעטות לצערנו בתיקים של אישי ציבור ששייכים לציבורים מסוימים ושונים מוכיחות כי לא נשקלים כאן שיקולים זרים.

"מערכת אכיפת החוק של מדינת ישראל הוכיחה שאיננה מהססת לפעול מקום שבו עולה חשד לעבירות פליליות – גם כאשר החשודים הם בדרגים הבכירים ביותר. בשנים האחרונות נוהלו חקירות נגד נשיא, ראשי ממשלה, שרים וחברי כנסת, המשתייכים לאגפים שונים של המפה הפוליטית – יהודים וערבים כאחד. נגד אחדים מהם הוגשו כתבי אישום וברוב המקרים הללו אותם אישים הורשעו ולעתים אף נדונו לעונשי מאסר.

"הפרקליטות והיועץ בהקשר זה הם 'עיוורי צבעים', ואין דבר שמנחה אותנו בעשייה זולת אותו מצפן מקצועי – מצפן שמחזיק בידו כל פרקליט. השיקולים היחידים המנחים אותנו הם שיקולים ענייניים ומקצועיים. לחצים כלשהם על המערכת לא יעזרו שכן המערכת בנויה כך שרק שיקולים מקצועיים נלקחים בחשבון. זה החינוך שלנו, זו התרבות הארגונית שלנו. כך היה וכך יהיה.

"לעתים אני מדמה את עצמנו לרופאים המבצעים עבודתם בחדר הניתוח. כאשר החולה מכוסה ורק אזור הניתוח גלוי, המנתח אינו מסתכל על השתייכותו הלאומית, הדתית או הפוליטית של המנותח, והוא עושה כמיטב יכולתו ומיומנותו המקצועית. כך גם אנו - מסתכלים על הראיות, ועל הראיות בלבד - במנותק לחלוטין משאלת זהותו, השתייכותו, לאומו ונטיותיו של החשוד. לנגד עינינו עומדות אך ורק הראיות. לא נקבל החלטה מסוימת רק כדי לרצות מאן דהוא או כדי להשביע הלך רוח ציבורי מסוים. לא היה ולא יהיה".

"כאשר אנחנו מנהלים בדיקה או חקירה פלילית, השיקול העליון מבחינתנו הוא טובת החקירה. השיקול הזה מחייב במקרים רבים לנהל את ההליך בחשאיות מירבית ולשמור על מידור. אמת, לכאורה יש בכך משום פגיעה לכאורה בזכות הציבור לדעת, אך דומני שניתן להבין בקלות כי באיזון בין זכות הציבור לדעת ב'זמן אמת' או בסמוך לכך במה עוסקת החקירה, לבין טובת החקירה, ידה של האחרונה צריכה להיות על העליונה. זה האינטרס הציבורי האמיתי.

"שמעתי טענות על כך שבמשך חודשים לא פירטנו אודות נושאי הבדיקה. אכן, לא פירטנו זאת, אולם כך עשינו כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה של הבדיקה והחקירה. לצורך כך, חובה לשמור על חשאיותה במידת האפשר. הפרסום יכול רק להזיק לה, והיזק לחקירה משמעו היזק לאינטרס ציבורי חיוני.

"בהקשר זה, אני חושב שמגיע צל"ש למשטרה ולפרקליטות ולאנשי היועץ המשפטי שהן בפרשה 1000 והן בפרשה 2000 שמרו על סודיות רבה, וכמעט שדבר לא דלף עד שהבדיקה הפכה לחקירה ועד שנחקרו חשודים באזהרה. כך צריכה להתנהל כל חקירה רגישה. גם בעניינים הנוספים שנבדקו במקביל והוחלט שאין מקום להמשיך בבדיקתם, לא דלף כמעט דבר, ואני גאה בכך.

"זו הסיבה לכך שגם בהודעה לתקשורת שפרסמנו מייד עם המעבר לחקירה בשתי פרשות אלה, לא פרטנו מהם בדיוק נושאי החקירה, אך כן מסרנו מידע על ממצאי הבדיקה בנושאים שהוחלט שאין עילה להמשיך את הבדיקה בעניינם בעת הזו. טובת החקירה עדיין אינה מאפשרת לנו לפרט ולמסור מידע על כל העניינים המצויים כעת בחקירה. ברגע שיתאפשר לפרסם מידע מבלי שיהא בכך לשבש את החקירה או לפגוע בטובתה, הדבר בהחלט יישקל".

פרקליט המדינה התייחס גם לאפשרות של פרסום הקלטות השיחות בין ראש הממשלה נתניהו ומו"ל ידיעות אחרונות ארנון מוזס, ואמר: "כך למשל, באשר להקלטות השיחות נשוא פרשה 2000, אמר השבוע היועץ המשפטי לממשלה, כי 'במסגרת חובתי לאינטרס הציבורי, בכוונתי גם לשקול בבוא העת, את סוגיית פרסום הקלטות במלואן, בשים לב למשמעות הציבורית של הנושא שאני מודע לה היטב ולכללים המשפטיים הנוגעים בדבר. בנקודת הזמן הנוכחית מוקדם עדיין להכריע בנושא, מאחר שפרסום כאמור יפגע בחקירה שעודנה מתנהלת'".

ניצן התייחס בתחילת דבריו להליך הבדיקה שקדם לחקירה. "במקרים מסוימים", אמר פרקליט המדינה, "ניהול בדיקה נגד אישי ציבור הוא דווקא בגדר 'מבחן בוזגלו הפוך', שכן ישנם מקרים שבהם מגיע למשטרה מידע שאילו התייחס לאזרח רגיל, ייתכן שהמשטרה כלל לא הייתה עושה איתו דבר, אך כאשר אותו מידע מתייחס לאיש ציבור, לא ניתן להתעלם ממנו, דווקא בגלל ההקפדה שאנו מקפידים עם אישי ציבור. לפיכך, במקרה שכזה יתכן שתיפתח בדיקה, כדי לברר אם יש מקום בהמשך לחקירה, בעוד שלגבי אזרח שאינו איש ציבור, יתכן שלא היה ננקט הליך פלילי כלשהו".

נמשכות העדויות בפרשה

עורך ynet לשעבר ערן טיפנברון העיד הבוקר במשרדי יחידת החקירות להב 433 של המשטרה במסגרת חקירת השיחות בין בנימין נתניהו ומו"ל ידיעות אחרונות, ארנון (נוני) מוזס. שמו של טיפנברון הוזכר בתמלולי השיחות שפורסמו בין נתניהו למוזס.

מאוחר יותר  מסר גם השר זאב אלקין (הליכוד) עדות במשרדי היחידה. אלקין שימש כיו"ר הקואליציה בזמן הליכי חקיקת "חוק ישראל היום".

אתמול בצהריים הגיע מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר למסור עדות. פילבר, שמכהן תחת נתניהו, היה במערכת הבחירות האחרונה ראש מטה הבחירות של הליכוד. קודם לכן הגיע ללהב העיתונאי ופרשן הכדורגל אבי רצון לאחר שגם הוא הוזכר בתמלולים.

ערן טיפנברון במשרדי להב 433, הבוקר צילום: מוטי קימחי