חקר ביצועים: השבוע של מנדלבליט, לבייב ואובמה

הצעה מפתיעה לאפריקה

לבייב ובן־משה לא למדו לקח

לא מעט הצעות הוגשו השבוע לרכישת השליטה באפריקה ישראל — ביקוש מרשים, במיוחד לאור העובדה שהעסקה אינה כוללת את היהלום האמיתי של אפריקה, הפעילות ברוסיה. את ההצגה גנבה הצעתם המשותפת והמפתיעה של לב לבייב, בעל השליטה הקודם באפריקה שאיבד אותה לאחר ששוב לא עמד בהחזר החובות, ומוטי בן־משה, בעלי אלון רבוע כחול. גם לבייב וגם בן־משה הם סוליסטים, שהתקשו לעבוד עם שותפים עסקיים: בן־משה הפסיד חצי מיליארד שקל עד שנפרד מאדוארדו אלשטיין באי.די.בי, ללבייב הלך קשה עם שעיה בוימלגרין שהסתלק לארצות הברית ועם ארקדי גאידמק שחזר לרוסיה. גם אם כרגע לבייב ובן־משה מרגישים זיווג משמים, באדיבות חב"ד, כדאי להזכיר להם את היסטוריית השותפות שלהם. אולי הפעם כדאי להיפרד מראש, ולא אחרי שמשלמים על זה ביוקר.

סופי שולמן

לב לבייב צילום: אריאל שרוסטר

קיצוץ בקצבאות הפנסיה

כחלון על החדשות לא ירחם עוד

הדחייה של העלאת גיל הפרישה לנשים מכבידה מאוד על קרנות הפנסיה, והשבוע התברר שכדי להתמודד עם העניין הקרנות הוותיקות שוקלות לקצץ בקצבאות שהן מעניקות לגמלאים. זה מטריד, אבל זה גם לא קיצוץ גדול מאוד, משום שהמדינה התחייבה לספוג את רוב הגירעונות שדחיית השינוי תיצור אצל הקרנות הוותיקות. לפחות זה. כי בקרנות החדשות המדינה כבר לא ערבה לחוסכים. הקצבאות נשחקות כל הזמן, משלל סיבות (ריבית נמוכה, התארכות תוחלת החיים ועוד), אבל האוצר לא מתערב, לא מסדיר, לא דואג. את הנזקים משלמים רק החוסכים, בשיטת הסלמי, כל פעם עוד קצת. אולי תוכלו למצוא את הקיצוצים באיזו שורה קטנה בדו"ח הרבעוני, מסתתרים תחת הסעיף העלום "איזון אקטוארי", בלי שאיש ידרוש מהמדינה לקחת אחריות גם עליהם. כי זו אחריותה, בטח אם הנזק נגרם בשל עיכוב בעבודה שלה.

אתי אפללו

תשואת הפנסיה נמוכה

סלינגר תגידי את האמת

השבוע פורסמו הביצועים של גופי הפנסיה ב־2016. השנה החולפת התחילה עם ציפיות נמוכות; בסופה היו מי שהפתיעו עם תשואה של 6%, אבל הממוצע היה 3.4% תשואה נומינלית. את המומחים זה לא הפתיע: כולם בענף מעריכים שפנינו אל שנים שבהן התשואה השנתית הממוצעת תהיה נמוכה מ־4% ריאלית, בגלל הריביות הנמוכות והעובדה שכשליש מתיקי החיסכון מושקעים באיגרות חוב, שמניבות וימשיכו להניב תשואות אפסיות כל עוד הריביות לא יעלו משמעותית. אבל כשגופי הפנסיה מציגים לחוסכים את גובה הקצבה שהם עתידים לקבל אחרי הפרישה, הם ממשיכים להניח תשואה של 4%, לא־ריאלית ככל שתהיה. המפקחת על הביטוח דורית סלינגר צריכה לדרוש ממנהלי הפנסיות לעדכן את בסיס החישובים שלהם; האמת על גובה הפנסיה האמיתית שלנו אולי תבהיל את החוסכים, אבל תמיד עדיף להביט במציאות לעיניים, ולקוות שאולי זה יעודד חלק מהעובדים לחסוך בערוצים נוספים.

רחלי בינדמן

דורית סלינגר צילום: נמרוד גליקמן

לחץ על היועץ המשפטי

מנדלבליט יחטוף בכל מקרה

תולדות היועצים המשפטיים לממשלה רצופות התלבטויות מייסרות הנוגעות לראשי ממשלה. אהרן ברק מול רבין, יצחק זמיר מול שמיר ופרס בפרשת קו 300, מני מזוז מול שרון ואולמרט, אליקים רובינשטיין בבר־און־חברון, יהודה וינשטיין עם תיקי ביביטורס. ועכשיו אביחי מנדלבליט צריך להתמודד לא רק עם פרשות נתניהו, אלא גם עם עננת מינויו ועם הניתוחים על עמוד השדרה המקצועי והמוסרי שלו. מנדלבליט מדגיש שרק שלטון החוק עומד לנגד עיניו ושכל החלטה שיקבל תגלם אך ורק שיקולים נקיים, נטולי משוא פנים, לא כלפי ראש הממשלה ולא כלפי דורשי ראשו. והוא יודע שכל החלטה, לכאן או לכאן, תותיר אותו מוכה וחבול. זו דווקא בשורה טובה: אם ייחבט בכל מקרה, שלפחות יהיה שלם עם עצמו ומצפונו. כך קצת קל יותר לחטוף.

משה גורלי

חילופי שלטון

טראמפ געגועים לאובמה

במסגרת ראיונות הפרידה, ברק אובמה התמסר השבוע אפילו למבקרת ספרים של "הניו יורק טיימס", וסיפר לה שהוא קורא מדי לילה לפחות שעה, כי זה עוזר לו "להאט" ו"להיכנס לנעליים של מישהו אחר". גם הכתיבה סייעה לו, הוסיף, להבין מי הוא, במה הוא מאמין, מה חשוב. דונלד טראמפ, כך אומרים, מתקשה להתרכז. מקורביו סיפרו שהוא בעיקר צופה בטלוויזיה; כשמנהלת הקמפיין שלו, למשל, רצתה להעביר לו מידע, היא התראיינה על זה. בכתיבה, כידוע, הוא מחבב בעיקר 140 תווים. הוא רגיש מאוד למה שאומרים עליו, אבל לא נראה שהוא שם עצמו בנעליהם של אחרים. על אובמה נאמר שהוא ניהל את הקמפיין שלו בשירה ומשל בפרוזה. טראמפ ניהל את הקמפיין בנאומים מאולתרים ובהתפרצויות בטוויטר. איך הוא ימשול?

אורי פסובסקי

דונלד טראמפ צילום: רויטרס

הטונים מחריפים

אירופה מול טראמפ לא בנויים לבריונות

גם השבוע, רגע לפני ההשבעה, דונלד טראמפ לא נזהר בפרובוקציות. בכמה ראיונות לכלי תקשורת אירופיים הוא שיבח את רעיון הברקזיט, אמר שכל מדינות אירופה צריכות ללמוד מבריטניה, ביקר את הסובלנות הגרמנית כלפי הפליטים והזהיר את ב.מ.וו שיטיל מכס של 35% על דגמיה המיוצרים במקסיקו. באירופה הפנימו את המסר: לא, הוא לא יירגע עד הבית הלבן, הטון לא ישתנה. אולי עידון ותחכום אירופיים יתגלו עם הזמן כדרך יעילה יותר להתמודד עם הבריון החדש, אבל בינתיים נראה שהמנהיגים האירופיים מעדיפים להיכנס איתו לזירת האגרוף. שר הכלכלה הגרמני השמיץ את המכוניות האמריקאיות, הקנצלרית הכריזה כי גורל האירופים הוא אחריותם הבלעדית ונשיא צרפת הבהיר: "אנחנו לא צריכים עצות מבחוץ". הבעיה היא שנראה שהאנשים האלה לא באמת מסוגלים להתמודד עם טראמפ באמצעות הכלים והשפה שלו; ואם האירופים יתחילו לחפש בריונים מקומיים שכן יכולים, הכל עלול רק להידרדר עוד יותר.

תמר טוניק

נאום דרמטי בכנס דאבוס

שי אנחנו העולם

בעוד כולם נושאים עיניים לוושינגטון ומנסים להבין מה כהונת דונלד טראמפ תעשה לעולם, נשיא סין שי ג'ינפינג שלח השבוע מסר ברור: זה לא כל כך משנה, ארצות הברית היא כבר לא הסיפור. נאומו בכנס דאבוס היה טור דה פורס של מנהיג שיודע שהגיעה שעתו. הוא עקץ את טראמפ כשאמר ש"במלחמות סחר אין מנצחים", הסביר שלא הגלובליזציה היא הגורם לכאוס בעולמנו, שילב ציטוט של דיקנס, אמרות קונפוציאניות ומחווה לנאום גטיסברג של לינקולן ופיזר הבטחות לפתוח יותר תעשיות למשקיעים זרים ולעמוד מאחורי הסכם פריז למאבק בשינוי האקלים. הכל נועד כדי להכריז: סין היא כיום המבוגר האחראי של העולם. ברוכים הבאים לפקס סיניקה.

רן אברמסון

נשיא סין שי ג'ינגפינג צילום: אי.אף.פי

סופרי רוסיה מפחדים

סבטלנה אלכסייביץ', כלת פרס נובל לספרות, פרשה השבוע מהשלוחה הרוסית של ארגון הסופרים הבינלאומי (PEN) בעקבות השעייתו של העיתונאי והאקטיביסט סרגיי פארקהמנקו. פארקהמנקו, שפועל למען שלום בין אוקראינה לרוסיה, הורחק מהארגון בגלל "פרובוקציות" ובשל תמיכתו באולג סנטסוב, יוצר סרטים אוקראיני שנשלח לכלא הרוסי על "פעילות טרור" (הוא העביר אוכל לנצורים בחצי האי קרים). עם פרישתה הסבירה אלכסייביץ' ש־PEN פשוט לא עושים את העבודה העיקרית שלהם: לשמור על חופש הביטוי. "בעבר היינו גאים מאוד ב־PEN שלנו אבל עכשיו אנחנו מתביישים בו", כתבה. "הסופרים הרוסים התרפסו ושועבדו רק בתקופת סטלין. בסוף גם פוטין יעזוב, אבל התקופה הזאת לא תימחק מההיסטוריה של הארגון". פוטין אינו סטלין, אבל הסופרים הרוסים מזהירים מפורשות: המרחק ביניהם הולך ומצטמצם.

אוריאל דסקל