הלמ"ס: גירעון בסחר הסחורות הסתכם ב-2016 ב-50 מיליארד שקל - הגבוה מאז 2012
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראה כי בשנה החולפת חלה ירידה של 7% בייצוא ההייטק והתרופות ב-2016; קרן האור: התאוששות ברבעון הרביעי עם עלייה של 11% בייצוא הסחורות ו-12% בענף ההייטק והתרופות
אין הרבה סיבות לשמוח כאשר קוראים את הסיכום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על סחר החוץ של ישראל בשנת 2016. למעשה, קרן האור העיקרית היא ש-2016 הסתיימה, ובשאיפה בשנה הנוכחית המצב כבר ייראה הרבה יותר טוב. הנה השורה התחתונה - הגירעון בסחר הסחורות הסתכם בשנת 2016 ב-50.2 מיליארד שקל - עלייה של 66% לעומת השנה שלפני כן. סך כל יבוא הסחורות בשנת 2016 הסתכם ב-249.8 מיליארד שקל, לעומת יצוא סחורות של 199.6 מיליארד שקל. הנתונים הללו אינם כוללים את נתוני יצוא השירותים (תוכנה, תיירות ועוד) שאמורים להביא לכך שגם בשנה שעברה המשק הישראלי יסיים עם עודף בחשבון מאזן התשלומים של הארץ מול חו"ל. כמו כן, נתונים סופיים יפורסמו רק באפריל הקרוב כך שעשויים להיות שינויים קלים.
- הקשיים בענף היהלומים נמשכים: ירידה של 6.4% בייצוא ו-5.7% בייבוא
- פחות חקלאות, יותר סטארטאפים: ירידה של 3% בייצוא סחורות מול עלייה של 10% בייצוא הייטק ב-2016
- הלמ"ס: ירידה של 15.5% בייצוא הייטק ותרופות בשלושת החודשים האחרונים
אמנם המשק הישראלי כבר ראה גירעונות גדולים מאלו בתחום סחר החוץ, אך הסיבות מדאיגות – ירידה של 7.1% בייצוא של תעשיית ההייטק והתרופות, כחלק מירידה כללית של 4.6% בייצוא סחורות. במקביל, נרשמה עלייה של 33.8% במוצרים שנועדו להשקעה, אך למעשה חלק גדול מזה הוא רכבים ולא ציוד ומכונות שנועדו לבנות פה מפעלים חדשים ולהעסיק עוד עובדים בשכר גבוה יחסית.
מכולות בנמל אשדוד (ארכיון) צילום: גדי קבלו קרן אור ברבעון הרביעי
האמת היא שיש קרן אור קטנה נוספת, אולי כזו שבדיעבד תתברר כמשמעותית. ברבעון הרביעי של השנה (אוקטובר-דצמבר) נרשמה עלייה של 11.2% (בחישוב שנתי) בייצוא הסחורות (ללא אוניות, מטוסים ויהלומים), ומתוך זה עלייה של 12.1% בענף ההייטק והתרופות. אך לא מדובר בשיקום משמעותי של הייצוא של חברת טבע או אפילו לא של אינטל שעדיין נמצאת תחת השדרוג של מפעל הענק שלה בקרית גת, אלא ככל הנראה של יצרנים קטנים יותר בתחום ייצור מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי וציוד רפואי.
שני גורמים במיוחד משפיעים על יצוא הסחורות של ישראל. הראשון הוא השינוי בסחר העולמי והשני הוא השינוי ביחס של השקל מול המטבעות הזרים. על פי הלמ"ס, בשנת 2016 התחזק השער הממוצע של השקל ביחס לרוב המטבעות הנסחרים בישראל (ולמעשה היה מתחזק יותר אלמלא קנייה מאסיבית של מיליארדי דולרים על ידי בנק ישראל): ביחס לדולר התחזק ב-1.2%, ביחס לאירו התחזק השקל ב-1.5%, ביחס ללירה שטרלינג התחזק ב-14.1% ולעומת זאת, נחלש השקל ב-9.2%, ביחס לין היפני.
