הבנקים המרכזיים – שעיר לעזאזל

כמעט בכל תחזית שהתפרסמה לקראת שנת 2017 נכתב שהשנה יעבור שרביט התמיכה בפעילות הכלכלית מידי הבנקים המרכזיים לידי הממשלות. המדיניות המוניטארית המאוד מרחיבה הגיעה למיצוי, וזו העת לממשלות להפשיל שרוולים ולנהל מדיניות פיסקאלית אקטיבית ע"י הגדלת ההוצאות וביצוע הרפורמות. בשלב זה היינו אולי מצפים שהבנקים המרכזיים יזכו להכרת תודה על השנים בהם הנטל העיקרי היה עליהם, כולל הצעדים הנמרצים להיחלצות מהמשברים. אולם, במקום שבחים, הבנקים המרכזיים סופגים לאחרונה ביקורת שהולכת ומתחזקת.

בשבוע שעבר התפרסם שהאינפלציה בגרמניה עלתה מ-0.8% ל-1.7%. לאחר הפרסום נשמעו בגרמניה האשמות כלפי הבנק המרכזי האירופאי בטענה שהערך הריאלי של כספי החוסכים השוכבים בבנקים בריבית אפסית נשחק. הלחץ הציבורי, עשוי להוביל לדרישות להפסיק את תוכנית הרכישות של ה-ECB ואף לעלות את הריבית. שר האוצר הגרמני כבר התבטא בעבר שהריבית הנמוכה פוגעת בחוסכים ומאפשרת למדינות החלשות לדחות ביצוע רפורמות מבניות הכרחיות.

מריו דראגי נשיא הבנק האירופי המרכזי צילום: אי פי איי

הריבית האחידה באירופה אכן לא מתאימה לכל המדינות באותה מידה. בזמנים קשים יותר, הביקורת על הבנק המרכזי הייתה שקטה יותר כי היה ברור שאין ברירה, אלא לפעול בכל הכלים כדי להציל את קיומו של גוש היורו. כעת, כשהמשק האירופאי התאושש ואפילו מופיעים סימני אינפלציה בכמה מדינות, הביקורת מתחילה להתחזק, בעיקר בגרמניה. צריכים לזכור שהשנה יתקיימו הבחירות בגרמניה, אותן יכולים לנצל הפוליטיקאים המתנגדים לגוש היורו ע"י החרפת הטון נגד הבנק המרכזי האירופאי. קשה לדעת האם ומתי ה-ECB יצטרך להתחשב בדרישות אלה, אך המצב שנוצר בהחלט מעלה את רמת אי הוודאות בשווקים.

הביקורת על הבנק המרכזי באירופה אינה ייחודית. לאחרונה שמענו ביקורת נוקבת של ראש ממשלת בבריטניה כלפי הבנק המרכזי במדינה, שהאשימה אותו בפגיעה בחוסכים ובהגדלת אי שוויון.

גם בארה"ב הנשיא הנבחר השתלח ב-FED במהלך מסע הבחירות ואף הבטיח להחליף את הנגידה. בינתיים הוא לא התבטא בנושא אחרי הבחירות, אך זה לא אומר שהבנק המרכזי יישאר חסין מפניו. אם ה-FED יבחר להעלות את הריבית מהר יותר ויגרום לעלייה בעלויות המימון ולתגובה שלילית בשווקים הפיננסיים, הוא עלול להיות מואשם בהתנכלות מכוונת דווקא נגד הממשל החדש שמנסה להגדיל השקעות במשק.

אפשר לקוות שהתקפות על ה-FED לא ישפיעו על שיקולי הבנק המרכזי האמריקאי בהרכב הנוכחי, אך עשויות להשפיע על התנהגות השווקים שיצטרכו להכניס שיקולים נוספים לתחזיות הריבית שלהם.

בישראל, הביקורת נגד בנק ישראל, שגם הוא מחזיק ריבית ברמה אפסית, בינתיים מתנהלת בעוצמה נמוכה. מדי פעם נשמעות האשמות בכך שהריבית הנמוכה מנפחת מחירי הנדל"ן, או שהמדיניות של בנק ישראל בתחום המט"ח מעדיפה יצואנים על פני הצרכנים. אין דרישות שהריבית תעלה או איומים לפגוע בעצמאות הבנק. אולם, לא בטוח שהכול יישאר שקט אם מחירי הנדל"ן ירדו בחדות או תתפוצץ בועת האשראי לרכישות הרכבים.

הפוליטיקאים הופכים את הבנקים המרכזיים לשעיר לעזאזל. לעיתים, מאחורי ההתקפות עומדת חדלות העשייה מצד הממשלות, כמו שקורה לעיתים באירופה. אם העצמאות של הבנקים המרכזיים תפגע והגל הפופוליסטי העכשווי בעולם ידביק גם את המוסדות האלה, שכעת פועלים בעיקר מתוך שיקולים כלכליים ענייניים, התוצאות עלולות להיות מסוכנות.

אלכס זבז'ינסקי הוא כלכלן ראשי במיטב דש השקעות