המדינה לוקחת בחזרה מיליונים מחיילים משוחררים
הקרן לקליטת חיילים משוחררים במשרד הביטחון מוחקת מדי שנה פקדונות של כ־3,000 חיילים שלא פדו אותם
הקרן לקליטת חיילים משוחררים במשרד הביטחון מוחקת מדי שנה פקדונות של כ־3,000 חיילים ובגובה ממוצע של כ־2,000 שקל לחייל. 183 חיילים משוחררים איבדו ב־2014 סכומי פיקדון בהיקף של יותר מעשרת אלפים שקלים לחייל.
- ועדת חוץ וביטחון אישרה את קיצור שירות החיילים בחודשיים ל-30 חודשים
- משרד הביטחון ממליץ לתמרץ חרדים לגיוס באמצעות הטבות בדיור
- "משרד הביטחון יודיע לחיילים שאין להם חובה להצטרף למאגר הביומטרי"
את הנתונים מסרו אתמול אנשי הקרן בוועדת השקיפות של הכנסת בתשובה לשאילתה של יו"ר הוועדה סתיו שפיר מהמחנה הציוני.
הפקדון האישי הוא סכום שהמדינה מעמידה לרשות חיילים המשוחררים כדי לסייע להם להשתלב בחיים האזרחיים. הוא נע בין 13 אלף (שירות של שנתיים בתפקיד עורפי) לבין 28 אלף (שלוש שנים בקרבי). בחמש השנים הראשונות יכולים המשוחררים להשתמש בכספים לאחת משש מטרות הקבועות בחוק: לימודים, הכשרה מקצועית, הקמת עסק, דיור, נישואין או לימודי נהיגה ברכב. לאחר חמש עד שבע שנים הם יכולים לקבל את הכסף לכל מטרה שיבקשו. אחרי שבע שנים הפיקדון נמחק.
בסך הכל מעמידה הקרן לרשות החיילים המשוחררים פקדונות בהיקף של כ־1.2 מיליארד שקל בשנה. נתוני הקרן מגלים שב־2014 נמחקו פקדוונות בהיקף של 6.4 מיליון ל־3,000 משוחררים, כלומר 2,170 שקל בממוצע.
ראש אגף חיילים משוחררים במשרד הביטחון חמדה מרק אמרה בדיון שהכנסת היא שהחליטה בחוק שהפקדונות ימחקו לאחר שבע שנים והיא בעד שינוי החוק. לדבריה, הקרן עושה מאמצים גדולים מאוד לאתר את מי שמגיעים להם כספים אבל סובלת מבעיה של מספרי טלפון לא מעודכנים.
ח"כ שפיר אמרה כי "הכסף הזה נועד לשמש את החיילים ששירתו את המדינה, והמדינה חייבת להעביר אותו אליהם. כמו שהמדינה יודעת לגבות חובות ולהזמין חיילים למילואים כך היא צריכה לדעת להעניק זכויות".