בלעדי לכלכליסט
קק"ל ביקשה חיסיון בגלל עסקה מ־1991 שבה קיבלה 50 אלף דונם
הקרן קיבלה את הקרקעות ממינהל מקרקעי ישראל לפני 25 שנה במקום תשלום מהמדינה. המינהל העביר את הקרקעות בלי לקבל את אישור ועדת הכספים. ועדת המשנה של הוועדה לביקורת המדינה תדון בבקשה ביום רביעי. דו"ח המבקר יפורסם בשבועות הקרובים
הפרק בדו"ח מבקר המדינה שקרן קיימת לישראל ביקשה להטיל עליו חיסיון עוסק בעסקה מ־1991 שבמסגרתה העביר מינהל מקרקעי ישראל לידיה קרקעות של 50 אלף דונם ללא אישור של ועדת הכספים כנדרש בחוק יסוד: מינהל מקרקעי ישראל. ועדת המשנה של הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, שדנה בבקשת החיסיון ביום רביעי שעבר, טרם החליטה בנושא, ולבקשת קק"ל תתכנס שוב לדון בכך ביום רביעי הקרוב.
- קק"ל ביקשה להטיל חיסיון על חלק מדו"ח מבקר המדינה בעניינה
- לאחר שעזב את קק"ל בסערה: מאיר שפיגלר ימונה לתפקיד מנכ"ל הביטוח הלאומי
- קק"ל תעביר 400 מיליון שקל לחינוך ובסה"כ 2.2 מיליארד
בשבועות הקרובים עומד להתפרסם לראשונה דו"ח של מבקר המדינה על קק"ל. הקרן ביקשה מהכנסת להטיל חיסיון על חלקים ממנו העוסקים ביישום אמנת הקרקע שנחתמה בינה לבין המדינה ב־1961. האמנה העבירה את רוב קרקעות קק"ל לניהול המדינה וקבעה כי המדינה תשלם לה על כך. ב־1991 נחתם הסכם שבמסגרתו העבירה המדינה לקק"ל 50 אלף דונם במקום תשלום. את הרגישות של עסקה זו יכולה אולי להסביר העובדה שחלק גדול מהקרקעות שהעבירה לה המדינה במהלך השנים היו של יישובים ערביים. מטרת ההעברה לקרן היתה להבטיח שהקרקע תישאר בבעלות יהודית.
חוק מבקר המדינה קובע כי "ועדת המשנה של הוועדה לביקורת המדינה רשאית להחליט כי דין וחשבון או חוות דעת של המבקר או חלקים מהם לא יונחו על שולחן הכנסת ולא יפורסמו, אם הדבר נראה לה דרוש לשם שמירה על ביטחון המדינה או כדי להימנע מפגיעה ביחסי חוץ או בקשרי מסחר בינלאומיים".
קק"ל פנתה לוועדת המשנה בבקשה להטיל חיסיון על החלקים הרלבנטיים בדו"ח. ככל הידוע אין גורם ממשלתי שתומך בבקשה. עוד לפני הדיון ביום רביעי שעבר מבקר המדינה יוסף שפירא ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה קארין אלהרר מיש עתיד הבהירו שיתקשו לתמוך בבקשה. אלהרר אמרה לפני הדיון: "כרגע אני לא רואה איך נוכל להיענות לבקשה לחיסיון של קק"ל, כי למיטב שיפוטי לא מדובר בעניין ביטחוני. אבל אנחנו נשמע את הגורמים הרלבנטיים והוועדה תחליט".
יו"ר קק"ל דני עטר אמר בתגובה: "ביקשנו חיסיון על משהו שלהערכתנו יכול לפגוע במדינה. כל מה שיוחלט מקובל עליי. אם המדינה חושבת שזה בסדר — שיפתחו הכל, רק שיהיה ברור שהאחריות שלהם". עטר הסביר שבהסכם מ־1991 "נקבע שנושא ספציפי יהיה סודי. אנחנו סבורים שלא השתנה שום דבר בנושא הצורך לשמור על הסודיות. אין פה שום הסתרה. אין לי סיבה להגן על קודמיי בתפקיד (שבהם עוסק דו"ח המבקר — ש"א). אני הוא שנלחם נגד עמדת הממשלה שרוצה למנוע מאיתנו ביקורת של מבקר המדינה".