בית המשפט העליון דחה את בקשת ענבל אור לעכב את פירוק החברות שלה
פסיקת השופט סלים ג'וברן פסק דינו ניתנה לאחר החלטתו של נשיא המחוזי בת"א איתן אורנשטיין לפרק את החברות של ענבל אור. המחוזי קבע כי "אין תוחלת לתהליך ההבראה"
שופט בית המשפט העליון סלים ג'וברן, דחה היום (ד') את בקשת עיכוב הביצוע שהגישה ענבל אור על החלטתו של נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין לפרק את החברות שבשליטתה.
- השופט אורנשטיין חייב את אחיה של ענבל אור בתשלום של מעל 300 אלף שקל לקופת הפירוק
- רשות המסים ביטלה את צווי ההקפאה על נכסיה של ענבל אור
- ענבל אור לא התייצבה לדיון וביהמ"ש אישר מימוש 6 דירות שבבעלותה
השופט ג'וברן נימק את החלטתו וכתב כי "בתקנות סדר הדין האזרחי נקבע כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה עליה מערערים. אכן, כלל הוא כי פסק הדין יקויים ואילו עיכוב ביצוע פסק הדין הוא החריג".
על פי ההחלטה, החריגה יכולה להתקיים רק כאשר מתקיימים שני תנאים: כאשר מבקש עיכוב הביצוע מוכיח שסיכויי הערעור טובים ושמאזן הנוחות נוטה לטובתו.
ענבל אור צילום: עמית שעל
"אשר למאזן הנוחות, סבורני כי הוא נוטה לטובתם של הנושים", כתב השופט ג'וברן.
טענתה המרכזית של אור היתה כי מכירת הנכסים תגרום לה נזק בלתי הפיך ואילו השופט ג'וברן דחה טענה זו על הסף בהחלטתו וכתב: "לא מצאתי ממש בטענתה של אור לפיה מכירת הנכסים תגרום לנזק בלתי הפיך". השופט הסביר כי "בכל הנוגע למכירת נכסים שהמערער מחזיק בו לשם השקעה, ומכירתו אינה כרוכה בגרימת נזק מיוחד לבעליו – אין הצדקה להורות על עיכוב ביצוע כדי למנוע את מכירת הנכס. יתרה מזאת, כפי שציין בית המשפט המחוזי, עיכוב ביצוע פסק הדין יסב נזק משמעותי לכלל הנושים, אשר לא ניתן יהיה לקדם את המיזמים שבהם השקיעו את כספם, עד להכרעה בערעור".
עוד כתב השופט ג'וברן כי "החלטת בית המשפט המחוזי מתבססת על יריעה רחבה של קביעות עובדתיות מבוססות, ועל פני הדברים דומה כי סיכויי ההתערבות בהן נמוכים".
בעתירה לבית המשפט טענה אור כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שקבע כי ההסכם עליו חתמה עם שלמה נרקיס במסגרת המכירה הכפולה מהווה מרמה והעברת נושים. לפיכך, לגישתה, לא היה מקום לקבוע כי הסכם זה מצדיק מתן צו כינוס נכסים. בנוסף, גרסה אור כי שגה בית המשפט המחוזי כשקבע שהיא פושטת רגל. אור סברה כי היה מקום להורות על הקפאת הליכים למשך 60 ימים ולאפשר לה לגבש הסדר נושים, וכי המפרק שמונה לנכסיה, עו"ד איתן ארז, מיהר לקבוע כי יש למנות מפרקים לחבורת השונות.
עוד טענה אור כי מצב הדברים הנוכחי, שבו אין לה ולחברות כל שליטה על הנעשה בנכסיהן "מביא למימוש לא אופטימלי של הנכסים, מקשה על הבראת החברות וכך מוביל למצב של נזק בלתי הפיך".
עו"ד ארז והכנ"ר סברו כי יש לדחות את בקשת הערעור מפני שסיכויי הערעור קלושים "נוכח העובדה שהחלטות בית המשפט המחוזי בעניין זה מפורטות, מנומקות ומבוססות". עו"ד הדגיש, כי על מנת להבריא את החברות נדרשת הסכמת נושים, ואילו הנושים עומדים על בקשת הפירוק. עוד טען עו"ד ארז כי יש לדחות את הבקשה, נוכח חוסר תום לב והיעדר ניקיון כפיים מצדה של אור, אשר ממאנת למלא אחר הוראות שונות של בתי המשפט בעניין הוצאות שעליה לשלם ודוחות שעליה להגיש.
