בשב"ס מודאגים: העולם התחתון ינסה להבריח נשק לבתי הסוהר באמצעות רחפנים

21 ארועים של חדירת רחפנים למרחב האווירי של בתי סוהר נרשמו עד כה, מתוכם מקרה אחד של ניסיון להברחת סמים. ראש תחום אבטחת בתי הסוהר בשב"ס (שירות בתי הסוהר) קובי שיטרית, אומר עם זאת ש"הגורמים הפלייליים עדין לא מכירים את המכשיר". הוא מזהיר: "ברגע שיידעו, אם עד עכשיו הבריחו סמים, יבריחו אמל"ח ותחמושת וישתמשו בו לפגיעה בסוהרים". השב"ס עצמו רכש לאחרונה ארבעה רחפנים לצורך אבטחה ומרדף אחרי אסירים בורחים. עם זאת, טרם הוכשרו מפעילים. שיטרית אמר את הדברים בישיבת ועדת המדע וטכנולוגיה של הכנסת היום (ג') שעסקה בנושא רישוי ורגולציה של רחפנים.

טייסים בתחומי ישראל מדווחים על כ-15 תקריות בשנה של התקרבות רחפן ("רב להב" בלשון המקצועית) לכלי טיס מאויש. בשנת 2015 דיווחו על 15 תקריות כאלו וב-2014 על 14. כך עולה מנתונים שמסר בני דוידור, האחראי על נושאי כלי הטיס הבלתי מאוישים ברשות התעופה האזרחית (רת"א). הנתונים מתפרסמים במסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא הזמנויות וסיכונים שיוצרים רחפנים, שהוכן לקראת ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה. בישיבה ציין דוידור ש"את הדיווחים מוסרים בדרך כלל טייסים של מטוסים אזרחיים ומדובר ברחפנים שטסו בגובה רב מאוד של חצי קילומטר וקילומטר.

על פי פרסומים זרים, ישראל היתה בחמש השנים האחרונות היצואנית הגדולה בעולם של כלי טיס בלתי מאויישים והם מהווים 10% מהיצוא הבטחוני. אבל בישיבת הוועדה התלוננו יצרני ומפתחי רחפנים אזרחיים על הקשיים הרגולטוריים המקשים עליהם מאוד. זאת, בעיקר בגלל הגדרת יצוא הרחפנים לכל מטרה כיצוא ביטחוני.

רחפן (ארכיון) צילום: בלומברג

אורי אפק, יזם חברת dronomy, המפתחת רחפנים לפיקוח על בנייה, אמר שמבחינת משרד הביטחון הרחפן של החברה שלו "שקול ל-F16. אנחנו עוברים רגולוציה של חברה ביטחונית, זה סוגר לי חצי מהעולם. אני מכיר שלושה סטארט-אפים של רחפנים שישראלים ברחו והקימו בחו"ל".

גם משרד הכלכלה מצטרף לביקורת החריפה על הרגולציה של משרד הביטחון בנושא הרחפנים. מנהל תחום פיקוח יצוא דו-שימושי במשרד הכלכלה, עמירם לוי, אומר למרכז המחקר והמידע של הכנסת שמשרד הביטחון מוסיף לרשימת הטכנולוגיות שהוא מפקח עליהן "טכנולוגיות שזה מכבר אינן בעלות רגישות ביטחונית והן כיום מוצר מסחר". הדבר לדבריו, "גורר הליך אישור נרחב וקפדני שאורך זמן רב". לוי מגדיר את הקריטריונים של משרד הביטחון "אנכרוניסטיים" ומאשים שהדבר "פוגע ביכולת של התעשייה המקומית להתחרות בשוק הגלובלי".

ראש היחידה לאכיפה ושיתופי פעולה בינלאומיים במשרד הביטחון, יורם זיפלינגר, טען בתגובה בישיבת הוועדה היום, ש"רשימות הפיקוח מבוססות על רשימות בינלאומיות". הוא הזהיר: "אנחנו יודעים מה אפשר לעשות עם הטכנולוגיה הזו". לדבריו, פיקוח מקביל מתקיים גם במדינות אחרות. זיפלינגר ציין, שיש הצעה להסיר את הפיקוח לרחפנים בעלי טווח פעולה קצר. יו"ר הוועדה אורי מקלב מיהדות התורה אמר בתגובה שההצעה הזו נסחבת כבר יותר משנה וטרם התקבלה.