מורידים מס הכנסה, מעלים את הארנונה: הממשלה אישרה לרשויות לגבות עוד 32 מיליון שקל

שר האוצר מתגאה בימים האחרונים על כך שנטל המסים על האזרחים הוקל בתקציב המדינה ל־2017 אך מדובר באמת חלקית: מס ההכנסה ומס החברות אכן ירדו קצת אבל במקביל העלו את גבוה הארנונה. בכל שנה מתעדכן מחיר הארנונה באופן אוטומטי בהתאם לנוסחה המורכבת מהשינוי בשכר במגזר הציבורי ומדד המחירים לצרכן, אך בנוסף לעלייה זו (1.77% ב־2017) אישרו משרדי האוצר והפנים למספר רשויות לייקר באופן חריג את הארנונה למגורים בסכום שנתי כולל של כ־10.4 מיליון שקל ובמקביל להעלות את הארנונה לעסקים בסכום שנתי כולל של 21.3 מיליון שקל.

בין הרשויות שהעלו ארנונה למגורים מופיעות למשל בית שאן, אפרת, גבעת זאב, מגידו, מזכרת בתיה וסביון. העלאות משמעותיות לעסקים אושרו ברמלה, עמק לוד ובית שאן.

לא רק בקשות להעלאות חריגות הוגשו למשרד הפנים, חלק מהרשויות ביקשו גם להקל את נטל הארנונה על מגורים ועסקים. הפחתת הארנונה לעסקים שאושרה עומדת על 27.4 מיליון שקל אולם רובה מתרכזת בשלוש ערים: ירושלים (כ־13 מיליון שקל), חיפה (4.2 מיליון שקל) ובאר שבע (2.6 מיליון שקל). יתר ההפחתות (כמעט 8 מיליון שקל) מתחלקות על פני 17 רשויות שונות.

אם בעבר סירבו השרים לאשר העלאות חריגות לרשויות שלא נמצאות בהליך של התייעלות או הבראה, השנה שר הפנים אריה דרעי ושר האוצר משה כחלון הסכימו לאשר בקשות העלאה של עד 5% לרשויות שלא נמצאות בהליך התייעלות ו7.5% לרשויות שכן. בפועל לא כל מי שמבקשת חריגה מקבלת אותה, שכן במשרד הפנים משווים את התעריפים של הרשות המבקשת לאלו של רשויות דומות באיזור כדי למנוע פערים גדולים מידי. אחת הסיבות לכך היא כדי למנוע תחרות אגרסיבית בתעריפי ארנונה נמוכים לעסקים על מנת לעודד פעילות עסקית בעיר.

אם מסתכלים רק על ההעלאה האוטומטית שנעשתה בארנונה בעשור האחרון מגלים כי רק באמצעות מנגנון זה גדל חשבון הארנונה שלנו בעשור האחרון בשיעור של כ־25%, אליו צריך להוסיף גם העלאות חריגות שנעשו לאורך השנים. לצורך ההמחשה העלייה של 1.77% בתעריף הארנונה שהתבצעה השנה, שווה ליותר מ־400 מיליון שקל שיצאו מהכיס של כולנו.

מימין: דרעי וכחלון. אישרו עלייה גם לרשויות שלא נמצאות בהליך התייעלות צילום: עמית שאבי

הבעיה בתעריפי הארנונה לא מתמצת רק בגידול המתמיד בתעריפים שכן כל המבנה גביית הארנונה, שהוקפא מאז תוכנית הייצוב בשנות ה־80, מעוות. בדיון שהתקיים אתמול בוועדת הפנים בראשות ח"כ דודי אמסלם, התחייבו משרדי האוצר והפנים להציג אופציות לעדכון נוסחת חישוב תעריף הארנונה תוך שלושה חודשים. המדדים עליהם מבוססת הנוסחה (השכר במגזר הציבורי ומחירים לצרכן) הוגדרו בעבר על ידי הלמ"ס כמיושנים ולא רלבנטיים (בעיקר בגלל שמדד השכר הציבורי כולל בתוכו ענפי תעסוקה שמזמן אינם שייכים למגזר הציבורי — ע"מ) ומטים את התעריפים בסופו של דבר כלפי מעלה.

בנוסף נדרש הצוות להכריע כיצד ניתן לצמצם את מספר הסיווגים לסוגי הנכסים השונים שמגיע היום ברשויות שונות לאלפים וכיצד לאחד את שיטות השונות למדידת גודל הנכס שמביאות לדרישת גבייה שונה של נכסים באותו גודלו. אלא שגם בוועדת הפנים יודעים שלא בטוח שהמסקנות יגעו בתוך 3 חודשים. למעשה החלטת הממשלה שהקימה את הצוות של משרדי הפנים והאוצר, קבעה שהצוות יגיש מסקנות באמצע נובמבר, אולם זה לא קרה והדיון סביב עדכון הנוסחה מתנהל כבר מעל לעשור.

מחלוקת בקואליציה על גביית ארנונה מישיבות בירושלים

דיון שהתקיים אתמול בוועדת הכספים היווה במה להתנגשות בין שתי מטרות שהקואליציה הנוכחית אוהבת להתהדר בסיוע להן — החרדים וירושלים. הצעת החוק של ח"כ יואב בן־צור (ש"ס) שנידונה בוועדה לפני קריאה ראשונה באה למנוע את ההחרגה של ישיבות ובתי מדרש מהפטור מארנונה לבתי תפילה. בעוד שבית כנסת פטור כיום מתשלום ארנונה, בית כנסת שנמצא בישיבה למשל ומשמש במקרים רבים גם כמקום לימודים מחוייב בתשלום ארנונה.

אמנם במרבית הערים ניתן פטור גורף בכל מקרה, אך בירושלים שמשופעת בישיבות ובתי מדרש דווקא גובים את הארנונה על חדרים אלו כמו על יתר השטח בישיבה, כלומר עם הנחה של שני שליש מהתעריף. בעיריית ירושלים חוששים כי המהלך של בן־צור יביא לאובדן הכנסות של 35 מיליון שקל. החשש הזה נובע בעיקר מכך שלא תהיה יכולת לעירייה לבדוק איזה חדר באמת זכאי לקבל את ההנחה המשמעותית בארנונה ואיזה חדר לא, והישיבות ינצלו את חוסר היכולת של העירייה לפקח בכדי להגדיל את ההנחות שלהן.

לדברי מנהל אגף שומה וגבייה בעיריית ירושלים משה לוי מתוך מעל ל־40 אלף זכאים לפטור מארנונה בירושלים, בכל שנה נבדקים רק כ־500. לכן חקיקה עמומה כזו בעיקר תהווה פתח לניצול מוגזם של ההטבות. כך למשל לוי העלה את החשש כי ישיבות ישימו ארונות קודש בכמה חדרים. "מה הבעיה לשים גם ארון קודש בכל כיתת לימוד ואז ליהנות מהפטור? צריך לראות איך מגדירים בחוק מהו מקום תפילה ולא בדרך שתאפשר להפוך כל חדר או אולם לבית כנסת לצורך ההטבה", אמר.

אלא שהצעה זו זוכה כעת גם להתנגדות בוועדת השרים לענייני חקיקה. לדברי יו"ר הקואליציה דוד ביטן, השר לענייני ירושלים זאב אלקין חבר מפלגתו מתנגד להצעת החוק הנוכחית מאחר וזו תפגע בירושלים. התנגדותו של אלקין הרגיזה את יו"ר ועדת הכספים משה גפני שאמר כי "את ההסתייגויות של השר אלקין אני רואה בקצב גובר והולך, בכל מה שקשור לנושא הדתי". ביטן לא עבר בשתיקה על האשמה של גפני כלפי אלקין וענה לגפני כי "הקואליציה הלכה לקראת החרדים הרבה מאד, לבוא ולטעון על אלקין שהוא עושה חסמים, זה לא נכון".

מלבד ההתנגדות של אלקין גם נציג האוצר בדיון אריאל יוצר הביע התנגדות להצעת החוק הנוכחית לאור הערכת העלויות של עיריית ירושלים. זאת לאור ההתנגדות הנחרצת של האוצר לשפות את העירייה על אובדן ההכנסות. כדי לנסות להרגיע את המחלוקות בקואליציה הוחלט כי בן צור והייעוץ המשפטי של ועדת הכספים יישבו יחד עם עיריית ירושלים במטרה להגיע לנוסח מסוכם שלא יפתח פתח גדול מידי לישיבות הירושלמיות להשיג פטור מארנונה.