המחלוקת על מכונות המזל עברה מערכים לכסף

הלילה בחצות תפוג ההארכה שהוציא משרד האוצר להיתר המשך הפעילות של מפעל הפיס, שנמצא בבעלות הרשויות המקומיות. משרד האוצר, הוא הרגולטור של מפעל הפיס, נדרש לחדש את היתר הפעילות אחת לחמש שנים, אך הפעם העניין נדחה עד לרגע האחרון והצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות על תנאי הפעילות החדשים. כך יצא שאחרי שתוקף ההיתר פג עם כניסת השנה החדשה, מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד הכריז במוצאי שבת על הארכה של 48 שעות להיתר. היום צפויה להתקיים הישיבה המכרעת בנושא, וגם במשרד האוצר, גם במרכז השלטון המקומי (המייצג את הרשויות) וגם בפיס עצמו צופים כי ההיתר יחודש. ככה זה כשהוויכוח עובר מערכים לכסף — הרבה יותר קל למצוא את דרך האמצע שתדאג שאף צד לא יפסיד יותר מדי.

לגבי השאלה הערכית־עקרונית — הפעלת מכונות המזל של הפיס שהפכו למשאבת כספים מהשכבות החלשות — הצדדים הצליחו להגיע להסכמות די מהר והתווכחו רק לגבי התזמון. מפעל הפיס דרש תקופת היערכות של שנה עד לסגירת המכונות, האוצר דרש את ביטולן המיידי, ולבסוף החליט האוצר על דעת עצמו על ביטול מיידי. במקביל לסגירת המכונות, במוצאי שבת הוחלט גם על סגירת משחק הקינו. באוצר חששו כי הפיס ירחיב את היקף פעילות המשחק — המתאפיין בקצב מהיר — כדי לפצות על אובדן מכונות המזל, ולכן טרפדו זאת מבעוד מועד.

כעת, המחלוקת העיקרית היא סביב השאלה מי ישלם על אובדן המכונות — שהיוו בשנת 2015 כ־8% מהכנסות מפעל הפיס ו־23% מרווחיו. רווחי הפיס — שעמדו בשנה זהאת על 1.8 מיליארד שקל — מחולקים כך ש־46.25% מהם הולכים לרשויות המקומיות לצורך הקמת מרכזי ספורט, מועדונים וכו'; 7.5% הולכים עבור תרבות ומלגות; ו־46.25% הולכים למימון מבני כיתות וגני ילדים, במקום תקציב החינוך. בשלטון המקומי בראשות חיים ביבס טוענים כי אין להם בעיה עם ביטול מכונות המזל והגרלת הקינו, אך מאחר ומדובר במהלך שיזם משרד האוצר — הוא זה שצריך לספוג את הפגיעה. כלומר, בשלטון המקומי דורשים כי אובדן ההכנסות יושת על תקציב בינוי הכיתות וגני הילדים, ושהאוצר יימצא לכך מקור תקציבי חלופי, זאת משום שלטענתם בדרך זאת האוצר משתמש בכספי הרשויות עבור פעולות שהשלטון המרכזי אמור לתקצב.

עוזי דיין יו"ר מפעל הפיס צילום: עמית שעל

על פי מפעל הפיס, ההיתר החדש מגלם בתוכו אובדן רווחים של 600 עד 800 מיליון שקל בשנה, הנובעים בעיקר מביטול ההגרלות אך גם ממהלכים כמו הגבלת הצמיחה של הפיס ל־2.7% בשנה והגבלת הוצאות השיווק והפרסום. מנגד, הערכות ראשוניות באוצר מדברות על אובדן הכנסות של בין 0 ל־70 מיליון שקל, זאת אם לוקחים בחשבון צעדי ההתייעלות שמפעל הפיס נדרש לנקוט. בכל אופן, אם האוצר ייאלץ למצוא מקור תקציבי אחר לבינוי הכיתות וגני ילדים, הדבר צפוי להיות לא פשוט עבורו מכיוון שזה עתה אושר תקציב המדינה לשנתיים הבאות.

עתיד הכספים החונים

המחלוקת בין האוצר לפיס והרשויות המקומיות אינה נוגעת אך ורק לזהותו של מי שייספוג את את הירידה הצפויה בהכנסות, אלא גם לשיפוי זכייני הפיס. במפעל הפיס דורשים כי משרד האוצר הוא שייפצה זכיינים שייתבעו בשל הביטול המיידי של השימוש במכונות המזל, שכן הוא זה שדרש את הפסקת פעילותן. ככל הנראה, הצדדים יגיע לבסוף לפשרה כלשהי שתדאג לכך שמצד אחד לא כל עלויות התביעות יוטלו על משרד האוצר ומצד שני תבטיח שרווחי הפיס לא יופנו כולם לתשלום פיצויים.

מחלוקת נוספת שנמצאת כרגע בדיונים בין הצדדים השונים היא סביב דרישת משרד האוצר לקבל מיליארד שקל מהכספים החונים של מפעל הפיס, הם הכספים המשוייכים לפרוייקטים ברשויות המקומיות שעוד לא יצאו לפועל. היקף הכספים החונים עומד כיום על 4.1 מיליארד שקל, ובאוצר רוצים לקחת חצי מיליארד שקל מהם בכל אחת מהשנתיים הבאות ולהכניסם למסגרות התקציב. מאחר שזרם ההכנסות המגיע מהימורים מהיר יותר מקצב ההוצאות של מפעל הפיס (מכיוון שזה הולך בעיקר על בנייה), באוצר רוצים לקחת את מיליארד השקלים בהנחה שבפועל הפיס לא יזדקק להם לעולם.

חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי צילום: ענר גרין

במקביל, נקודה נוספת שנמצאת בדיונים בימים אלה היא השוואת תנאי מפעל הפיס לתנאי המועצה להסדר ההימורים בספורט (הטוטו). הפעלת הטוטו נעשית באמצעות חקיקת המועצה להסדר הימורים בספורט, ותיקון לחקיקה זאת יעלה בימים הקרובים לדיון בוועדת הרפורמות בראשות חבר הכנסת אלי כהן לאחר שיצאה מחוק ההסדרים האחרון.

במפעל הפיס מצפים כי ההקלות שייקבעו במסגרת חקיקה זאת ישפיעו גם על ההיתר להפעלת מפעל הפיס, שכן לטענתם אין צידוק לקבוע רגולציה שונה לטוטו ולפיס. אולם, הסכמה לגבי היתר הפעילות של מפעל הפיס צפויה להתקבל עוד היום, בעוד הדיונים בוועדת הרפורמות עלולים לקחת שבועות. כך, אם יתעקשו בפיס על שינויים בתנאי הרגולציה, יהיה צורך לפתוח את ההיתר מחדש.

מי ימלא את הוואקום

על השינויים שנעשים סביב חידוש היתר מפעל הפיס התחילו לדבר במסגרת ועדת באב"ד (בראשות מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד), שביקשה לצמצם את היקף ההימורים, נזקיהם ואת הסתמכות הרשויות המקומיות עליהם. דו"ח הוועדה — שהייתה ועדה משותפת של משרד האוצר ומשרד המשפטים — הוגש בחודש אוגוסט האחרון, וכלל מלבד ההמלצה לבטל את מכונות המזל גם הצעות אחרות שנכנסו בסופו לחוק ההסדרים האחרון. כך, למשל, ההמלצה להעלות את המס על רווחי ההימורים מ־30% ל־35%, עברה במסגרת חוק ההסדרים; אך ההמלצה להוריד את תקרת הפטור ממס על זכיות מ־50 אלף שקל ל־5,000 שקל נפלה בשל התנגדות עזה של שרת התרבות והספורט מירי רגב והרשויות המקומיות.

שי באב"ד מנכ"ל משרד האוצר צילום: שאול גולן

השאלה שעולה עם הניסיון לצמצם את שוק ההימורים החוקיים היא כמה מהמהמרים יעברו להימורים לא חוקיים, או כפי שניסחה זאת השרה רגב: "מי שחושב שנשנה את טבע האדם ואנשים יפסיקו להמר, טועה".

לפי הערכת המשטרה, שניתנה בדו"ח ועדת באב"ד, שוק ההימורים הבלתי חוקיים מגלגל 10־15 מיליארד שקל בשנה. על פי הפיס, כיום פועלות בישראל 10 אלף מכונות מזל לא חוקיות.

כך, החשש הוא שביטול מיידי של מכונות המזל החוקיות, בזמן שייבוא המכונות עצמן הוא חוקי, ידחוף אנשים להמר באופן לא חוקי. לאור החשש הזה דוחפים במפעל הפיס לקבל אישורים להפעלת הימורים באינטרנט, המבוססים על כרטיס שחקן אחריו יהיה ניתן לבצע מעקב. סיבה נוספת לדרישת הפיס להימורים באינטרנט היא פיצוי מסויים על אובדן ההכנסות מהמכונות.

הנורבגים צמצו כמעט לחלוטין את הימורי המכונות, ללא איסור גורף

הפיקוח על מכונות מזל בישראל — עד לביטולן אתמול — היה דומה לפיקוח בשוויץ, שם המכונות מופעלות בידי שתי חברות לתועלת הציבור. במסמך שפרסם ב־2015 מרכז המחקר של הכנסת בנושא מכונות מזל אלקטרוניות, הובאה סקירה על דרכי פיקוח על המשחקים במדינות שונות. דגש מיוחד ניתן לנורבגיה, שם ערכה הממשלה רפורמה מקיפה בתחום ב־2007. עד הרפורמה הופעלו מכונות המזל בנורבגיה בידי חברות פרטיות שהתחרו ביניהן. המכונות הוצבו במקומות ציבוריים, והאכיפה על הגבלות הגיל כמעט שלא היתה קיימת. בנוסף, לא היתה כל הגבלה על הסכומים, כך שמהמרים היו יכולים להפסיד אלפי דולרים בשעה.

לפי רשות ההימורים הנורבגית, שיעור המהמרים במכונות האלו בקרב האוכלוסייה הגיע בשנת 2005 ל־22%, והוצאות הציבור על ההימורים בהן הגיע לכ־6.5 מיליארד דולר בשנה. אך המצב הזה השתנה ב־2007, אז נתנה הממשלה המקומית זיכיון להפעלת מכונות לחברה אחת בלבד, והחלה לנקוט צעדים להפחתת שיעור המהמרים באוכלוסייה. כיום כל תושב נורבגי שרוצה להשתמש במכונה חייב להירשם כדי לקבל כרטיס נטען שנושא את שמו. מכיוון שכל המכונות מחוברות לשרת מרכזי, הזכיינית יכולה לעקוב אחר אופן השימוש בהן ולחסום גישה של שחקנים שמראים סימני התמכרות. קיימות גם הגבלות על גובה ההימור המרבי, כמו גם על גובה הזכיות, והשחקנים יכולים לקבוע לעצמם מראש הגבלות אישיות. לטענת רשות ההימורים הנורבגית, הרפורמה הצליחה להוריד ב־2010 את שיעור המהמרים במכונות ל־2% בלבד מתוך האוכלוסייה, ואת ההוצאות שלהם ל־400 אלף דולר בשנה.

רן אברמסון

פרצת ההימורים בישראל לא נסתמה

מפעל הפיס אמנם הפסיק לעת עתה את הפעלת מכונות המזל שלו, בהוראת משרד האוצר, אבל הממשלה תצטרך להתאמץ קצת יותר כדי לסגור לגמרי את האפשרות להמר מישראל.

המהמרים הישראלים שמתעקשים לשרוף כסף אמיתי עדיין קיימים מגוון אפיקים, חלקם חוקיים וחלקם בתחום האפור, שאליהם ניתן להגיע בקלות בחיפוש פשוט בגוגל.

בישראל פועלות אמנם עשרות חברות אינטרנט וטכנולוגיה שעוסקות בהימורים והענף המקומי נחשב למעצמה עולמית בתחום, כמו 888 ופלייטק, אבל כולן פועלות באופן חוקי מאחר והן מקפידות שלא לפנות למשתמשים ישראלים אלא פועלות רק בשווקי יעד בהן הרגולציה מתירה את הפעילות. ניסיון להיכנס לדוגמה לאתר הפוקר של 888 מישראל נתקל בהודעה כי השירות אינו זמין בארץ, אבל מי שירצה יוכל לעקוף את החסימה באמצעים פשוטים למדי.

ויקטור צ'נדלר מייסד ויקטור צ'נדלר

ישנם גם אתרי הימורים שפונים במפורש למשתמשים ישראלים, עם אתרים בעברית ובהם הסברים מפורטים, כמו האתר של ויקטור צ'נדלר (שעמד לפני כמה שנים במרכז חקירה פלילית) או אתר בשם הימורים.נט הקשור אליו, שמציע משחקים כמו פוקר, בלאק-ג'ק, רולטה והימורי ספורט על כסף אמיתי. אתרים אלו פועלים כיום ממדינות בהם ההימורים חוקיים, ללא כל נציגות מקומית רשומה, וגם אם פעילותם עשויה להיחשב כעבירה על החוק בישראל, האכיפה מבוצעת בעיקר כלפי גורמים מקומיים שמתווכים בינם לבין שחקנים ישראלים ולא נגד מפעילי האתרים עצמם.

החוק הישראלי, יש לציין, אוסר גם על "השתתפות במשחקים אסורים" ולא רק על ארגון המשחקים, גם כאשר אלו נערכים באינטרנט, ומטיל קנסות ועונש מאסר של עד שנה על מי שייקח בהם חלק.

משחקים בהם נדרשת יותר מיומנות ממזל כדי להרוויח מוחרגים מהחוק, אבל ההגדרות הן עמומות – כך שמי שישחק פוקר ברשת עובר על החוק, ולעומת זאת משחק שש-בש או דמקה שכולל הימור (מצד השחקנים בלבד) על כסף ממשי נחשב לחוקי, על פי פסיקות תקדימיות.

נמרוד צוק