עתיד נבחרת הדירקטורים תלוי במידת הנחרצות של שר האוצר

הרעיון לבטל את נבחרת הדירקטורים שעלה בשבוע שעבר בוועדת השרים למינויים במגזר הציבורי עשוי לעלות הילוך השבוע. המטרה של התומכים בביטול נבחרת הדירקטורים היא להביא את הנושא לאישור ממשלה בהקדם, כך שבסופו של דבר לשרים יהיה חופש למנות מקורבים להם. בראש הוועדה עומדים שרת המשפטים איילת שקד ושר התיירות יריב לוין וחברים בה גם השרים אריה דרעי, יואב גלנט ויובל שטייניץ.

כרגע הוועדה בוחנת את הנושא והוא נמצא בדיון. אם הממשלה אכן תאשר את הביטול, עדיין יעמדו כמה משוכות בדרך עד לאישור סופי. הדבר יצריך שינוי חקיקה — תיקון חוק רשות החברות — כלומר אישור של מליאת הכנסת. רשות החברות נמצאת תחת אחריותו של שר האוצר משה כחלון כך שלמרות שהוועדה עוסקת בנושא, התנגדות נחרצת שלו יכולה להביא לטרפוד המהלך. לאחרונה דיבר כחלון כחלון בעד קיומה של הנבחרת.

3 מועמדים במקום אחד

ועדת השרים המיוחדת הוקמה לפני כשלושה שבועות אחרי שרה"מ בנימין נתניהו התקנא בנשיא ארה"ב הנכנס דונלד טראמפ על המינויים שהוא מבצע כאמצעי להגדיל את השליטה של השרים על המגזר הציבורי, ובמקרה הזה - חברות ממשלתיות. הוועדה גם מתכוונת לפנות לשרי הממשלה כדי שיודיעו אילו מהתפקידים הבכירים במשרדיהם הם מעוניינים להפוך למשרות אמון ולמנות בעצמם. גם במקרים שבכירים ימונו על ידי ועדות איתור, הוועדות יחויבו להביא לבחירת השרים שלושה מועמדים ולא אחד כפי שקורה היום.

המהלך לבטל את נבחרת הדירקטורים, שהוקמה בסוף 2013, הוא חלק מניסיונות חקיקה דומים, כמו למשל חוק הג'ובים של דוד ביטן שמבקש לאפשר לח"כים לשעבר לכהן כדירקטורים ללא תנאי סף למרות הזיקה הפוליטית.

 

 

 

"מסך עשן למינוי שמיר"

גורמים באוצר מעריכים כי ההצעה החדשה, לבטל את הנבחרת כולה, נועדה למעשה להוות מסך עשן למינוי הבעייתי של יאיר שמיר ליו"ר התעשייה האווירית, לאחר שנפסל בוועדה לבדיקת מינויים. נבחרת הדירקטורים נועדה להתמודד בדיוק עם הבעייתיות שבמינויים הפוליטיים של אנשים המקורבים לשרים, שראו בדירקטוריונים צ'ופר לחברים בחברות הממשלתיות, ביניהן תעש, תע"א וחברת החשמל.

הנבחרת מהווה למעשה מאגר של אנשים העומדים בקריטריונים שנוספו באמצעות מבחני כניסה, כמו למשל השכלה, ניסיון ניהולי או ניסיון מקצועי.

מנתונים של רשות החברות עולה כי בעוד בשנתיים שקדמו להקמת הנבחרת 34% מהמועמדים שהציעו השרים נפסלו על ידי הוועדה הבוחנת את התאמתם בהיבט של זיקה פוליטית וניגודי עניינים, בשנתיים שחלפו לאחר הקמת הנבחרת, נפסלו על ידי הוועדה רק 3% מהמועמדים.

עוד עולה כי הטענות על חוסר ייצוג הפריפריה שבאמצעותן מנסים חלק מהשרים לבסס את ביטול הנבחרת אינן כל כך מבוססות. מכלל הדירקטורים המכהנים שמונו מתוך הנבחרת — 54% הם מהפריפריה.

מנתוני רשות החברות עולה עוד שבמחצית הראשונה של שנת 2016 רשמו כלל החברות רווח נקי של כ־1.2 מיליארד שקל (ותחזית 2 מיליארד של לשנה כולה), לעומת הפסד של כ־600 מיליון שקל ב־2013.