ועידת התחזיות
אורי גרינפלד, פסגות: "מדינות הריבית של בנק ישראל תהיה שונה מזו של הפד"
הכלכלן הראשי של בית ההשקעות: "בעוד שהבנק המרכזי האמריקאי צופה עלייה ניכרת באינפלציה, בנק ישראל מסתכל על התחזית שלו והוא רואה אינפלציה נמוכה"
"בחרתי לדבר על המדיניות המונטירית של בנק ישראל. לאחרונה הבנק פרסם את התחזיות שלו שמראות על ריבית שעולה פעם אחת במהלך 2017 ופעם נוספת ב-2018 עד לרמה של חצי אחוז, התחזית הזאת אומרת דרשני וצריך להבין את המשמעויות שלה", כך פתח היום (ד') את נאומו אורי גרינפלד כלכלן ואסטרטג ראשי בית ההשקעות פסגות.
- נשיא התאחדות האיכרים: "חקלאות זה כמו ביטחון וצבא - זה הולך אחד ליד השני"
- ליידרמן: "מה שישפיע ב-2017 על השווקים הפיננסיים זו לא הפוליטיקה אלא עדיין הריבית"
- מנכ"ל אלסטום ישראל: "רכבות זה חדשנות ואין סיבה שתחבורה חכמה לא תנוסה בישראל"
גרינפלד המשיך ואמר, "ישראל דומה לארה"ב במחזור העסקים ושונה מאירופה. אנחנו רואים במשק הישראלי צמיחה של 3%, גידול יפה עם שפל באבטלה ועליה בהשתתפות בכוח העבודה, בדומה לארה"ב, אנחנו נמצאים בתעסוקה מלאה מה שאי אפשר להגיד על אירופה, הגידול באשראי מהיר מאד וזה בגלל הריבית הנמוכה".
"למרות זאת, כאמור, הריבית לפי בנק ישראל תעלה פעם אחת ב-2017 ופעם נוספת ב-2018", הוא הסביר והתייחס לשוני שבין מדיניות הריבית בין ישראל וארה"ב, "בארה"ב זה לא כך, הפד כבר העלה את הריבית ורמז על עליות נוספת שצפויות בעתיד. למה הוא מעלה את הריבית? שיעור האינפלציה לא מכריח אותם להעלות את הריבית אבל הם נחושים להעלות את הריבית והתשובה לכך חורגת מהאינדיקטורים הרגילים של אינפלציה. הפד מעלה את הריבית מ-2 סיבות, הראשונה - הוא מסתכל על העולם ומבין ששיעורי הצמיחה לא יהיו מהירים יותר, הוא רואה שהמשקיעים בעולם הגדילו משמעותית את הסיכונים בשנתיים שלוש האחרונות".
לדבריו, "השיפור במצב העסקים מדאיג אותם, ככל שמצבם הולך ומשתפר הסיכוי שמתישהו תגיע האטה גדל, הדבר האחרון שהפד רוצה זה לראות שמגיעה האטה והריבית עומדת על אפס כך שאין לו כלים מונטריים".
גרינפלד מציין למרות שהפד מתחיל להעלות את הריבית, בנק ישראל לא צפוי להתנהג כך: "אמנם השקל ממשיך להתחזק וגם הדולר התחזק, אבל בעוד אנחנו מוטי יצוא, לאמריקאים לא אכפת כל כך כי היצוא בארה"ב הוא רק 11%. הסיבה השניה היא האינפלציה, בארה"ב היא מתחילה לעלות וצפויה לעמוד על 2% בשנה הבאה. בישראל זה לא המצב, ירידה במחיר הנפט לא מורגשת באותם עוצמות כמו בארה"ב והאינפלציה נמוכה בעיקר מסיבות רגולטריות כשהממשלה מעבירה עוד ועוד החלטות שמטרתן הורדת יוקר המחיה".
גרינפלד מסביר כי בעבר כשמחיר העגבניות היה עולה בצורה חדה בגלל מחסור זמני בשל פגעי מזג האוויר היינו מתמודדים, עכשיו, מיד פותחים יבוא וזה מוריד את האינפלציה. "האינפלציה היא לא תוצאה של הביקוש כי הצרכן הישראלי קונה הרבה. כשבנק ישראל מסתכל על תחזית האינפלציה שלו הוא רואה אינפלציה נמוכה", הוסיף
בנוגע לסיבות אפשריות להעלאת הריבית שלא בהתאם לתחזיות אמר גרינפלד, "מתי בנק ישראל כן יעלה את הריבית? כשיהיה פער ריביות בין ישראל לארה"ב שישפיע על שער החליפין או כשאינפלציה תעלה וזה לא צפוי לקרות עד סוף 2018. השאלה היא עד כמה המדיניות הזו מוצדקת? בנק מרכזי לא משפיע על הצד של ההיצע באינפלציה אלא על צד הביקוש, לכן לא בטוח שצריך לשמור על מדיניות כל כך מרחיבה בגלל האינפלציה. אנחנו לא רוצים להגיע להאטה הבאה במשק הישראלי שתגיע מתישהו כשלבנק ישראל אין כלים מונטריים לטפל בה ואנחנו לא רוצים שהסיכונים ימשיכו לגדול בגלל הרביית הנמוכה, והם גדלים, הצרכן הישראלי ממשיך להגדיל את הצריכה הפרטית ואת האשראי והאינפלציה תגדל ולכן ואלה צעדים שמדינת ישראל חייבת להתייחס אליהם".