"טראמפ יהיה פרגמטי, אירופה לא תתפרק"

באופן מקרי, יָאנְווִילֶם אָקֶט (Acket), הכלכלן הראשי של הבנק השוויצרי ג'וליוס בר, היה בישראל בבוקר 9 בנובמבר, שבו התברר כי דונלד טראמפ הוא הזוכה הגדול בבחירות לנשיאות באמריקה. הראיון שלנו מתקיים דקות אחדות לאחר שטראמפ השלים את נאום הזכייה המפייס שלו, והעולם כמרקחה. כשהנשיאות, הסנאט ובית הנבחרים רפובליקנים, יש בידיו של טראמפ די כוח להוביל כל תוכנית שירצה. אלא שאפילו עתה, שבועות ספורים מהשבעתו ב־20 בינואר, לא ברור מה טראמפ רוצה.

"אני לא חושב שאנשים צריכים לקחת קשה את הבחירה בטראמפ, אלא להסתכל עליה באופן פרגמטי ולחכות ולראות מה יקרה", אומר אקט. "רוב הבוחרים האמריקאים הביעו רצון ברור לשנות את המדיניות הנוכחית, להסתכל יותר פנימה ולהציב את אמריקה ראשונה.

"עדיין אין מספיק פרטים לגבי התוכנית של טראמפ. לפני הבחירות הוא נתן הצהרות הרפתקניות כמו לבנות חומה בגבול עם מקסיקו ולהגן על התוצרת האמריקאית, והציג עמדה נוקשה לגבי מהגרים וסחר בינלאומי. ייתכן שזו הייתה רטוריקה שנועדה ליצור ניגוד לקלינטון, אבל עכשיו זה הריאל פוליטיק. טראמפ מקים את צוות היועצים והבכירים שלו, ואני מקווה שייווצר צוות טוב, שינסח את המדיניות של טראמפ לפרטי־פרטים". 

יָאנְווִילֶם אָקֶט, הכלכלן הראשי של בנק ג'וליוס בר צילום: עמית שעל

השיחה עם אָקֶט היא מסע עולמי מרתק בין הזרמים הפוליטיים והכלכליים שמעצבים את חיינו. "יש לי את אחת העבודות המוצלחות ביותר", הוא אומר בחיוך, "משלמים לי כדי שאחשוב על העולם ואתקשר את הפרשנויות שלי".

ארצות הברית

"הריאל פוליטיק ינצח"

באשר לטראמפ, אקט צופה שני תסריטים. בתסריט הסביר ביותר מבחינתו, שהוא נותן לו 85% סיכוי, טראמפ מיישם מדיניות אגרסיבית וברורה ברוח המסרים שהעביר בקמפיין שלו. "בקמפיין הוא הכעיס רבים עם הערות מאוד קשוחות ואכזריות, אבל לקראת הסוף הוא ריכך את הטון, וכך גם בנאום שנשא עכשיו, אחרי שנבחר. הוא מבין שכדי להיות נשיא מוצלח עליו לבנות גשרים בתוך המדינה המפוצלת". 

טראמפ, בביקור במפעל באינדיאנה. "הוא יעבוד בשביל אנשי הצווארון הכחול, וזה יזניק את האינפלציה" צילום: איי אף פי

בתסריט הזה טראמפ ימקד את מאמציו באמריקה ובכלכלתה: הוא צפוי להציב את הייצור האמריקאי והעובדים האמריקאים בחזית, לפני מסחר וייצור במדינות זרות, לייצר מקומות עבודה לאנשי צווארון כחול ולפעול להעלאת הכנסתם. סביר להניח שהוא יגדיל את המכסים על חלק ממוצרי היבוא, יקל במס על עשירים ויחזק את תחומי התשתיות, ההגנה, התעופה והחלל. "אלו סקטורים בשוק שככל הנראה ירוויחו מהמדיניות של טראמפ, ואני חושב שהם יעלו בחדות", אומר אקט.

על פי התחזיות של ג'וליוס בר, ההשלכות הכלכליות של המדיניות הזו יהיו חיוביות למדי: ב־2017 תצמח הכלכלה האמריקאית ב־2.4% ובשנה שאחריה ב־2.3%, ואילו האינפלציה תעמוד בשנה הבאה על 1.6% וב־2018 תצמח ל־2.8%. לו הילארי קלינטון היתה מנצחת, הצמיחה הצפויה היתה נמוכה בהרבה (1.9% ו־1.7% בהתאמה) והאינפלציה נמוכה יותר (1.8% בשתי השנים).

"קלינטון רצתה למסות את העשירים ולסבסד את העניים. טראמפ יעשה את ההפך: הוא יעדיף להוריד מסים מהעשירים שמניעים את הכלכלה, בציפייה שזה יחלחל מטה.

"טראמפ הוא פרוטקציוניסט (מוביל מדיניות שמגנה על התעשייה המקומית — קצ"ה), ואפשר לצפות שהוא ישנה משהו בכללי המסחר וינסה לקדם סקטורים שסובלים מהגלובליזציה, כמו כורים ועובדי פלדה. אז אפשר לצפות למיסוי של פריטי יבוא שונים ולעידוד קניית תוצרת מקומית, ואם מקלים על העשירים את המסים אפשר לעודד השקעות פנימיות - שהיו חוליה חלשה באמריקה. מצד אחד, זה יוצר מומנטום לצמיחה. מצד שני, זה ייצור לחץ להעלות שכר ומחירים, שיובילו ליותר אינפלציה".

ב־2018 האינפלציה ממש תזנק. למה?

"כי אם תסגור את המדינה יהיו לך עלויות ייצור יותר גבוהות, יותר לחץ על המחירים והשכר. טראמפ רוצה לעשות משהו עבור עובדי הצווארון הכחול, גם במונחי שכר, וזה ישפיע על המחירים".

מה המשמעות לגבי החלטות הריבית של הפדרל ריזרב? הציפייה הייתה לעוד שתי עליות ריבית במהלך 2017.

"אנחנו מניחים שהפד עדיין יהיה מעוניין בשתי העלאות ריבית בשנה הבאה. אם יתברר שמדיניות טראמפ גורמת לעליית מחירים, הפד יהיה חייב לפעול, וזה גם עשוי להגדיל את הסיכון למיתון ב־2019".

לא אופטימי.

"אנחנו מדברים על תסריטים של 'אם' ו'כאשר', אבל אנחנו לא מדוכדכים כלל. אנחנו נעים קדימה באופן פרגמטי ומקווים לריאל פוליטיק - כלומר שטראמפ ימתן את הטון הנוקשה מתקופת הבחירות לטון פרגמטי. הוא איש עסקים, והרבה פעמים אנשי עסקים מתבטאים באופן קשוח, אבל כשזה מגיע לעשיית העסקים הם מעשיים ומציאותיים. אני מאמין שהוא ירצה להראות את זה ושנהיה מופתעים לטובה. בואו ניתן לו ליהנות מהספק ולא נהיה פסימיים מדי".

בתסריט הפחות סביר בעיני אקט, שמכונה Unguided Missile ("טיל בלתי מונחה"), בבית הלבן יישב אותו טראמפ פרוע מתחילת הקמפיין שינהל מלחמות סחר ויתעקש להקים את החומה עם מקסיקו ולאלץ אותה לשאת בעלות — "ואני לא חושב שזה ריאליסטי". בתסריט הזה, שאקט נותן לו רק 15% סיכוי, הצמיחה תהיה נמוכה מאוד - 0.5% בשנה הבאה ו־1.4% ב־2018 - והאינפלציה תעמוד על 1.9% ב־2017 ותעפיל ל־2.5% בשנה שאחריה. "ובמצב דפרסיבי כזה, ייתכן שהפד יעצור את עצמו ולא נראה בשנה הבאה שתי העלאות ריבית, אולי רק אחת". כך או כך, אקט סבור שההגנה הצפויה של טראמפ לתעשייה האמריקאית אמורה לחזק את הדולר.

בריטניה

"הבעיה תחזור כשהברקזיט יהיה רלבנטי"

בעיני אָקֶט, הבחירה בטראמפ היא חלק מטרנד עולמי לבחור מנהיגים לאומניים, ורצון של הציבור להתעסק בסוגיות פנימיות ולהרחיק השפעות חיצוניות מזיקות, בדיוק כמו בברקזיט - ההחלטה ההיסטורית של הבריטים להתנתק מהאיחוד האירופי.

"הברקזיט הוא סוגיה בריטית קלאסית. הבריטים הם אנשי אי, היתה להם אימפריה, הם נוסטלגיים כלפי המסורת שלהם והם לא היו באופן מלא באיחוד - לא בכל לבם ונשמתם. כל עניין הברקזיט הוא הצבעה נוסטלגית של המבוגרים, שהוכרע כי הצעירים שרצו להישאר עם האיחוד האירופי התעצלו ללכת לקלפיות. התוצאה היא שהם התעוררו עם כאב ראש גדול.

"כרגע הנושא בהליך משפטי, ועד שהוא יוכרע זהו מקור לתנודתיות. הליש"ט נשחקה בתגובה לברקזיט, ובגלל העיכוב היא התאוששה. בינתיים בנק אוף אינגלנד דחה את הורדת הריבית כי המצב טוב מהצפוי, וזה משאיר בידיו אפשרויות פתוחות לשנה הבאה. כמו הפד, הבנק הבריטי לא רוצה לעבור לריבית שלילית. כשהברקזיט יהיה שוב רלבנטי נראה גירעון בחשבונות השוטפים, גירעון מסחרי וכסף שיעזוב את בריטניה. אנחנו חושבים שההשקעות הזרות הישירות במדינה ייחלשו, ולכן אפשר לצפות לליש"ט חלשה יותר".

אומרים שבגלל הברקזיט כסף יוצא מהשוק הפיננסי בלונדון.

"אין לי עדויות לכך שכסף או מוסדות עוזבים את הסיטי אוף לונדון, אבל אני שומע מדי פעם על מוסדות פיננסיים שדנים באפשרות לעשות רילוקיישן למקומות אחרים באיחוד האירופי, ולעשות את זה מוקדם, כשיותר אופציות פתוחות בפניהם".

אירופה

"כבר אי אפשר להסתיר את הכסף בשוויץ"

אולי השלב הבא בגל הלאומיות הזה הוא ביטול האיחוד האירופי, ושכל מדינה תעמוד בפני עצמה?

"יש הרבה ביקורת על האיחוד, והוא ראוי לה, אבל הוא לא רק כישלון. האיחוד הוא לא רק ביורוקרטיה; הוא הלך רוח של שלום, זכויות אדם והגנה על מיעוטים. זהו פרויקט השלום הכי גדול שהיה באירופה, ובלעדיו היינו תחת משטר קומוניסטי או טוטליטרי. 

מימין: קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל וראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי צילום: אי פי איי

"מובן שיש גם תסכול כלכלי, והוא בא לידי ביטוי כל הזמן, אבל גם מנקודת מבט כלכלית התנתקות מהאיחוד תגרום יותר נזק מתועלת: לעצמאות יש מחיר של בדידות כלכלית ופוליטית, ובעולם הזה טוב שתהיה קשור לישות יותר גדולה עם כוח כלכלי. אנשים נוטים לשכוח שהתושב הממוצע של האיחוד האירופי הוא העשיר בעולם. ועבור החברות ביורוזון, שחולקות את אותו המטבע, יהיה מחיר גבוה למעבר מהיורו למטבע חדש. ולכן, לדעתי בסופו של דבר, למרות כל הרגשות הקשים, מה שיכריע הוא החישוב הכלכלי ולגוש היורו לא תהיה מוטיבציה להתפרק".

השנה הקרובה תהיה משמעותית באירופה, עם בחירות והכרעות פוליטיות שיעצבו את אופייה ואת כלכלתה, ובראשן בחירות סוערות בצרפת, הולנד וגרמניה, שנחשבת במשך שנים לכלכלה החזקה והיציבה ביותר באירופה. נראה שמלבד הבחירות, מה שעוד עשוי לאיים על יציבותה הוא דויטשה בנק: נכסיו הם חצי מכלכלתה, הוא מפסיד בשנים האחרונות, ולא ברור כיצד ישלם את הקנס האמריקאי, בסך 14 מיליארד דולר, על עבירות במסחר באג"ח מגובות משכנתאות.

כשאני מציגה את השאלה לאָקֶט, הוא קוטע אותי. "דויטשה בנק גדול מכדי ליפול, בואי נבהיר את זה — ובנקים שגדולים מכדי ליפול, בסופו של דבר יקבלו איזושהי תמיכה ציבורית.

"אני לא מומחה לדויטשה בנק, אבל זו הדוגמה הטיפוסית למערכת הבנקים האירופית שנחשפת כעת לקנסות מצד ארצות הברית. הוא הבנק הגדול הראשון, אבל יש גם אחרים. אם אני מסתכל על המספרים, הסיכון הכי גדול של דויטשה הוא שיתקשה לשלם את התשואה על אג"ח קוקו שלו (CoCo, אג"ח שבנקים רשאים להנפיק וכוללת תספורת מובנית: במקרה שהבנק ייקלע למשבר, הקוקו תימחק לחלוטין — קצ"ה), בגלל בעיות הון שקשורות ביישום כללי באזל 3. אבל אני בטוח שיש להם רזרבות מזומנים לעניין הזה, וכאנליסט אני לא מודאג".

יש רגולציה יותר קפדנית היום גם אצלכם, בשוויץ?

"אנחנו כבר עשינו את השיעורים שלנו. הבנקים השוויצריים לא רוצים כסף שחור, ואני חושב שהמיתוס ששוויץ מחביאה כסף כבר אינו רלבנטי. תשכחו מזה. הרגולציה השוויצרית מאוד נוקשה, אפילו יותר מבאזל 3 ומהסטנדרטים הבינלאומיים. אני לא יכול לעשות צעד בלי שמישהו יסתכל עליי, כל דבר נבדק פעמיים וזה טוב. אז לא, היום אתה לא יכול להסתיר כסף בשוויץ. ואם אתה עומד בחוקים של המדינה שלך, של המדינה שלנו ובסטנדרטים הבינלאומיים, תוכל לקבל פרטיות".

אסיה

"הודו עובדת לאט אבל נכון, לסין יש בעיית מאזן עצומה"

המסע העולמי עם אקט מסתיים בשתי הענקיות האסייתיות - הודו וסין. הראשונה היא כלכלת ענק מבטיחה. "להודים יש בנק מרכזי טוב, שמסתדר היטב עם הממשלה, והיא הצליחה מאוד לאחרונה ביישום רפורמת המס. הם עובדים באופן הדרגתי ואטי כדי ליישם רפורמות. הודו היא ענק רדום עם פוטנציאל עצום, ואנחנו מאוד אופטימיים כלפיה.

קשה להשקיע בה במישרין, אלא בעקיפין או דרך המטבע שלהם, הרופי ההודי, שלדעתנו יש לו פוטנציאל.

"לגבי המטבע הסיני, היואן, אנחנו סבורים שהוא ימשיך לעבור פיחות מול הדולר, אבל בתהליך הדרגתי ובשליטה".

מימין: ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי וראש ממשלת סין שי ג'ינפינג צילום: בלומברג

יש טענה שהסינים מבשלים את הנתונים שלהם.

"אני לגמרי מסכים, אבל צריך להניח לזה. אם אקח את המספרים הרשמיים ואפחית כמה אחוזים, עדיין מדובר בענק כלכלי. כלכלת סין היא השנייה בגודלה בעולם ותישאר ענקית וחשובה. היום יש לה בעיה אחת גדולה, וזה המאזן המקומי: היא מחזיקה בשיא העולמי של חוב תאגידי, פרטי וציבורי ביחס לתל"ג, בשיעור של כ־250%, וזה המון. במונחים נומינליים מדובר בחוב של 25 טריליון דולר, בכלכלה שהיקפה הוא כ־11.5 טריליון דולר. אז לא משנה איך הופכים את זה, לסין יש בעיית מאזן עצומה".