החטא ועונשו: איש הקשר הרוסי שעלה לטבע חצי מיליארד דולר
על פני 20 עמודים מתאר משרד המשפטים האמריקאי איך שיחדה טבע את בוריס שפיגל, איש עסקים יהודי ובכיר בממשל הרוסי, שהפיץ את תרופת הדגל שלה במדינה והביא לזכייתה במכרזים נחשקים. הרומן הסתיים כששפיגל פרש מהפוליטיקה והחברה ביטלה את ההסכם איתו
ביום חמישי האחרון, בסמוך להודעה שפרסמה טבע על קנס של 519 מיליון דולר שתשלם בארה"ב כדי לחמוק מהעמדה לדין בפרשת שוחד שניתנה לעובדי ציבור ברוסיה, מקסיקו ואוקראינה כדי שאלה יקדמו את עסקיה, הגיש משרד המשפטים האמריקאי (DOJ) לבית המשפט בפלורידה כתב אישום נגד החברה ובצידו הסדר טיעון. מדובר במסמך משפטי שמתאר כיצד בכירים בטבע רוסיה שיחדו ב־2006-2012 בכיר בשלטון הרוסי כדי שיקדם את תרופת הדגל שלה לטיפול בטרשת נפוצה, הקופקסון, במכרזים ממשלתיים. הבכיר הרוסי קיבל תשלומי שוחד בהיקף של 65 מיליון דולר, שהוסוו כעמלות הפצה לחברה שבשליטתו. מנגנון השוחד הניב לטבע רווחים בהיקף של 215 מיליון דולר.
- טבע תשלם חצי מילארד דולר לממשלת ארה"ב להסדרת פרשת שחיתות
- גל עזיבות בחברות הפארמה החשודות בתיאום מחירים
- וול סטריט: מניית שומרי משקל זינקה ב-5.5%, טבע עלתה ב-1.5%
לפי כתב האישום, הכל נעשה בידיעה מלאה של "מנהל בכיר, אזרח ישראלי, שהיה אחראי מטעם טבע על הפעילות הגלובלית שלה ב־2002-2010 ושעזב אותה ב־2014". לפי כתב האישום המנהל היה "בכיר", "דירקטור" ו"סוכן" כהגדרת החוק האמריקאי למאבק בתשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים. האמריקאים אינם נוקבים בשמו המפורש של המנהל. ברוב השנים הרלבנטיות חיים הורביץ, בנו של מייסד טבע אלי הורביץ, כיהן כמנהל החטיבה הבינלאומית של טבע.
בהודעה הרשמית שפרסם ה־DOJ עם הגשת כתב האישום, שפירטה את הקנס שישולם במסגרת ההסדר שכולל גם את רשות ני"ע האמריקאית (SEC), תוארו שתי פרשות שוחד נוספות של עובדי ציבור ע"י טבע. במסגרת הראשונה טבע הודתה ששילמה שוחד לפקיד ממשלתי בכיר במשרד הבריאות האוקראיני כדי שיקדם קבלת אישורים רגולטורים שהיו נחוצים לחברה כדי לשווק ולמכור את מוצריה במדינה. ב־2001-2011 טבע שילמה לאותו פקיד "דמי ייעוץ" כתשלום חודשי ונתנה לו טובות הנאה בשווי 200 אלף דולר. בנוסף, טבע הודתה כי מאז 2005 הועברו מטעמה תשלומי שוחד לרופאים שמועסקים על ידי ממשלת מקסיקו. "מנהלי טבע בישראל שהיו אחראים על תוכנית האכיפה נגד שחיתות של החברה ב־2009 היו מודעים לשוחד ששולם לרופאי הממשלה במקסיקו", נכתב בהודעה.
יהודי חם ועשיר
הבכיר בממשל הרוסי שקידם את ענייני טבע במדינה, בין היתר באמצעות הכנסת הקופקסון למקבילה הרוסית לסל התרופות, הוא ככל הנראה בוריס שפיגל: אישיות צבעונית, מקושרת, רבת השפעה ומוכרת גם בחוגים מסוימים בישראל, שעליהם נמנים ח"כים שונים ונשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין.
קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
שפיגל, 63, הוא שילוב קלאסי של איש עסקים ואיש ממשל שמקובל מאוד בתרבות הרוסית ומעט קשה לעיכול בתרבות המערב. ב־1990 הקים שפיגל את חברת התרופות ביוטק שב־2010 הפכה למפיצה של הקופקסון של טבע ברוסיה. בתחילת הדרך עסקה החברה בייצור אנטיביוטיקה. כיום יש לחברה כמה מפעלים והיא אחת מהחברות הגדולות בתחומה ברוסיה. פעילותה הנרחבת בתחום הפארמה הפכה את שפיגל לאיש עשיר. המגזין "פורבס" מעריך את הונו במאות מיליוני דולרים. ב־2008 שפיגל אף ניהל מו"מ למכירת החברה ללב לבייב לפי שווי של מיליארד דולר, אך המגעים, לא הבשילו לכדי עסקה.
במקביל לעסקיו, בשנים 2003-2013, שימש שפיגל כנציג מחוז פנזה במועצת הפדרציה הרוסית. כלומר, שפיגל שימש כמעין נציג רשמי של המחוז בבית הנבחרים. ב־2011 שפיגל מונה לסגן הראשון של יו"ר הוועדה לחקיקה ולעניינים משפטיים. באופן רשמי, כששפיגל נכנס לפוליטיקה הוא העביר את מניות השליטה שלו בביוטק לרעייתו. אך הוא ידע היטב מה מתרחש בחברה ובעסקיה השונים.
בנוסף, שפיגל מוכר ברוסיה גם בזכות משפחתו, שכן בתו נשואה לאחד הזמרים המפורסמים במדינה - ניקולאי בסקוב.
שפיגל הוא לא רק איש עסקים וממשל בעל השפעה, אלא גם יהודי חם שבמקביל לפעילותו העסקית והפוליטית שימש כיו"ר הקונגרס היהודי של היהודים דוברי הרוסית וגם כאחראי על הקשרים עם ישראל מטעם בית הנבחרים הרוסי - תפקיד שבמסגרתו הכיר ח"כים ואנשי ממשל רבים בארץ. ב־2010 הוא אף הקים ארגון בשם "עולם ללא נאצים" שנלחם במכחישי שואה ובניאו־נאצים.
שפיגל מרבה לבקר בישראל ולנפוש במלון הרודס ויטליס באילת. עובדי המלון זוכרים שבאחת הפעמים שבהן התארח בסוויטה הנשיאותית של המלון ב־2011, נגנבו מהכספת שבחדרו 100 אלף דולר במזומן ושעון של היצרנית השוויצרית הנודעת פטק פיליפ.
"יש לו השפעה משמעותית"
התקשורת ברוסיה היא שמזהה את שפיגל כאותו בכיר שמופיע בכתב האישום לפי העובדות הידועות: חברת ביוטק היתה המפיצה של טבע ברוסיה מ־2010 עד אוגוסט 2013. לפי האישומים, הפקיד הבכיר סייע לתרופת הדגל של טבע - הקופקסון - להיכנס לתוכנית מיוחדת של משרד הבריאות הרוסי למימון תרופות יקרות. בטרם נחתם ההסכם, שיגר אחד מבכירי טבע ברוסיה מייל לבכיר בחטיבה הבינלאומית של טבע שבו הוא מתאר את פגישתו עם בכיר רוסי, ככל הנראה שפיגל: "אני רוצה להדגיש את הקליבר של האדם. הוא לוביסט מפתח בכל האמור בסוגיות פרצמבטיות. הוא איש מפתח עבור הכנסת". במייל הודגש כי הוא "בעלים של חברה רוסית. יש לו השפעה משמעותית בתעשייה", כי הוא יכול לסייע ב"רישום מהיר יותר של מוצרים" ושלכן "יהיה עדיף לטבע להעניק את זכויות ההפצה של הקופקסון לחברה הרוסית". במייל מ־2010 בכיר בטבע רוסיה ביקש מההנהלה הראשית לאשר מיידית את ההסכם עם החברה הרוסית כי "אם לא נחתום על הסכם האספקה עד אמצע השבוע נהיה נתונים תחת איום של אובדן הכנסות של 100 מיליון דולר מעסקי הקופקסון ב־2011".
ההסכם אכן נחתם וטבע שאפה להפיק ממנו את המיטב. בסוף דצמבר בכיר בטבע רוסיה שולח מייל לבכיר אחד לקראת פגישה עם הבכיר בממשל הרוסי שבו הוא מבקש "לדחוף את הבכיר הרוסי לדרוש עוד מימון לקופקסון ב־2011 ולעמוד בהתחייבות שלו להגן על הקופקסון אצל שר הבריאות ואצל מקבלי ההחלטות". לאחר הפגישה התקבלה תשובתו של הבכיר: "הוא ממליץ בחום להדק את הקשרים עם נציגי הנוירולוג המקומי באזור כדי להבטיח את נתח השוק של הקופקסון בעתיד".
ב־2013 פרש שפיגל מהפוליטיקה וטבע ביטלה באופן חד־צדדי את הסכם ההפצה עם החברה שבבעלותו. בעקבות ביטול ההסכם תבע שפיגל את טבע בבית הדין להגבלים עסקיים על הפרת הסכם. בית הדין פסק כי על טבע לשלם לו פיצויים של 5 מיליון דולר בשל אובדן הכנסות עתידיות, שכן ההסכם, שנחתם לתקופה של 5 שנים, היה אמור להסתיים ב־2015.
שפיגל עצמו לא מכחיש את עובדת היותו מפיץ של טבע בעבר, אך בתגובה לעיתון הרוסי "קומרסנט" אמר כי על אף מעמדו הרם בממשל הרוסי, לא הייתה לו יכולת להשפיע על תוכניות הרכש של משרד הבריאות: "בתפקידיי באותן שנים לא הייתי קשור לנושאים של משרד הבריאות". הוא מציין כי ביוטק קיבלה הנחות מטבע על רכישת הקופקסון, אך אלה היו ההנחות הרגילות שיצרן נותן למפיץ ולא הנחות חריגות שיכולות להיחשב כשוחד. שפיגל גם הוסיף כי לא קיבל פניות כלשהן מרשויות החוק הרוסיות.
זו לא הפעם הראשונה שבה מוזכר שמו של שפיגל בהקשר של שחיתות בחברת תרופות. לפי הפרסומים ברוסיה, ב־2012 חשדה רשות ני"ע האמריקאית כי ענקית התרופות אליי לילי שילמה שוחד ברוסיה ב־1990-2000 כדי לקדם את מכירת האינסולין מתוצרתה. גם אז לא צוין שמו של שפיגל במפורש והוא הכחיש כל קשר לפרשה.