מדעי הג'וינט: כך כבש הקנאביס את ההייטק הישראלי

בניגוד למילים גראס ומריחואנה, שמקושרות לרוב עם צעירים צחקקנים וקלי דעת, המילה הבוגרת קנאביס נהפכה בשנים האחרונות לאחת ההבטחות הגדולות של ההייטק הישראלי. בארץ פועלות כיום כ־50 חברות שמפתחות משהו בתחום הקנאביס הלוהט, ושליש מהן הוקמו בשלוש השנים האחרונות: החל בהשבחת זנים להגברת ריכוז החומרים הפעילים, דרך פיתוח מערכות אוטונומיות יפהפיות לגידולים ביתיים ויצירת פתרונות חלופיים לעישון, וכלה במחקרים ששואפים לפצח מחלות חשוכות מרפא בעזרת הצמח.

באופן מפתיע, התעשייה צוברת תאוצה בזכות רוח גבית משמעותית מהממשלה השמרנית, שאישרה בקיץ האחרון את רפורמת הקנאביס הרפואי, המסדירה את העיסוק בתחום וקובעת תווי תקן - מה שהופך את ישראל לאחת המדינות בעלות הרגולציה המתקדמת והבהירה בעולם בתחום. בהזדמנות הזאת הוחלט לאשר לגופים נוספים לגדל מריחואנה רפואית, מלבד שמונת הקיימים, ושר החקלאות אורי אריאל הכריז שבתוך שנתיים יהיה לישראל פרוטוקול לגידול קנאביס. לפני כמה שבועות היה זה שר הבריאות יעקב ליצמן, שהתסיס את הענף עוד יותר לאחר שחזר בו מההתנגדות ליצוא קנאביס, והביע לראשונה נכונות לשקול את הרעיון בחיוב.

ההצהרה הזאת הציתה את דמיונם של חקלאים מיואשים וחברות שמפתחות עבורם פתרונות אגרוטק: הנה הזדמנות לגוון את הפלפלים והמלפפונים עם קנאביס רפואי; והנה הזדמנות להסב את הטכנולוגיה החקלאית המפוארת לעוד ענף חקלאי. מאות מהם הציפו כנס שנערך לפני כשבועיים ברמת אפעל כדי לבחון מעבר לגידול קנאביס, ואם יעשו זאת, הם יצטרפו לאלפים הרבים של ישראלים שכבר עובדים בתעשייה במשרה מלאה.

הבאזז הגואה הגיע עד ל”ניו יורק טיימס”, שפרסם השבוע כתבה שסוקרת את ענף הקנאביס הישראלי ומשתאה לנוכח הסתירה בין ההרכב השמרני של הממשלה (ובפרט שר הבריאות החרדי), שאוסרת בחוק על צריכת קנאביס, לבין הלהיטות שלה לקדם את התעשייה סביבו ונכונותה להעניק הקלות שיעודדו חברות זרות לערוך כאן ניסויים. ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שמתירה ניסויים בקנאביס ולכן בתי החולים הישראליים נהפכו לאתר עולמי של המחקר החדשני ביותר בתחום. גם באוניברסיטאות נערך מחקר רב, שעל בסיס הידע שלו הוקמו לא מעט חברות מבטיחות. מכון וולקני אף הקים חממת מחקר לריכוז המחקרים שלו בתחום.

חממה של חברת Breath of Life. “ישראל התברכה ברגולציה מוסדרת שקבע משרד הבריאות והיא כר פורה ליזמים נוספים ולמשקיעים"

ההתעניינות האמריקאית בעסקי הקנאביס אינה מקרית. בבחירות בנובמבר נוספו עוד תשע מדינות ל־19 המדינות שכבר מתירות רכישת קנאביס למטרות רפואיות או להנאה. כך של־193 מיליון אמריקאים יש כיום גישה חוקית לג’וינטים. ואם קולורדו הקטנה, רק 4.5 מיליון תושבים, הגיעה בתוך שלוש שנות לגליזציה למכירות שנתיות של מוצרי קנאביס במיליארד דולר - הרי שהפוטנציאל עצום. "זה קורה בארצות הברית וזה יקרה גם בישראל”, אומר לנו זיו טרנר, מנכ"ל חברת התרופות One World Cannabis, “קנאביס הוא חומר מקובל כמו כל חומר אחר”.

“מוסף כלכליסט” יצא לסקור את החברות שפועלות בתחום בארץ, וגילה שהתעשייה כבר התרחבה למעגלים המקיפים של הפיתוח, עדות מובהקת לכך זו עונת הקנאביס: משרדי עורכי דין שהופכים את עצמם למומחים בתחום; שני מאיצים לחברות צעירות שקמו השנה, שבאחד מהם הושקעו 10 מיליון דולר; מרכז מחקר ופיתוח לקנאביס בשם TLVMedica, שנפתח לאחרונה ממש; מאות משקיעים מכל העולם שטסו לארץ השנה כדי להשתתף בשני כנסים בינלאומיים בנושא; ומאות אנשים להוטים שמילאו השנה ארבעה מחזורים בקורס "קנאביס רפואי - יזמות טכנולוגית ועסקית, השלכות רפואיות ושיטות גידול" של הטכניון. כולם רוצים להיות חלק מכלכלת הקנאביס.

"כל חודש קורה עוד משהו שמטריף את השוק, ובכל פעם זה בא מכיוון אחר", מספר עפר שפוטהיים, מנכ"ל Cann10, שהקימה בינואר מאיץ השקעות בחברות קנאביס ושותפה לקורס של הטכניון. "מספר החברות בארץ משתנה בקצב משמעותי. יש לנו כבר שבע חברות, ואנחנו במשא ומתן מתקדם עם עוד שש. באות אלינו משלחות מכל העולם, וברור שנכון להשקיע בטכנולוגיות, כי יצטרכו אותן. כל האפשרויות פתוחות לגמרי. הקנאביס הוא מהפכה מטורפת".

השבחת זנים

בדיקות דנ"א לצמח בן שבועיים

קנאביס הוא צמח טבעי, שמיוחסים לו יותר מ־100 חומרים פעילים, והריכוז שלהם מושפע מזן הצמח, כך שהשבחתו היא סוגיה דרמטית. מספר חברות עובדות על השבחה שנועדה להתאים את הצמח לשימושיו השונים, למשל Virentes, שעושה זאת באמצעות רובוט, או CanOmix, שפיתחה שיטה לזהות בשלב מוקדם את ריכוז החומרים הפעילים בצמח צעיר לאחר הכלאה.

"זני קנאביס מוגדרים לפי היחס בין שני החומרים הפעילים (קנבינואידים) העיקריים, THC ו־CBD", מסביר ד”ר נועם צ'כנובסקי, מייסד CanOmix. "זן עתיר CBD, למשל, משמש לטיפול באפילפסיה וקרוהן, זנים עתירי THC משמשים לטיפול בכאב ופוסט־טראומה, וזנים משולבים מסייעים לטיפול בטרשת נפוצה".

ציוד למיצוי קנאביס של חברת Pure Extraction Tech. טיפולים מבוססי קנאביס משתנים בהתאם ליחס בין החומרים הפעילים בזן ובשתיל המסוים

הפיתוח שלו עושה קיצור דרך גדול בהגעה לזן הרצוי מבחינת היחסים בין שני החומרים. בשיטה הרגילה, צריך להכליא צמח עתיר THC עם צמח עתיר CBD, לגדל אותו, ורק כשהוא בגודל מלא לבדוק את הרכב הקנבינואידים שלו. "פיתחנו שיטה לבדיקת ההרכב לפי הדנ"א של צמח צעיר בגיל שבועיים", אומר צ'כנובסקי. "ככה חוסכים 80% מעלויות הגידול, שטח גידול וכוח אדם". נוסף על כך, אותה שיטה מאפשרת לזהות את הזוויג הזכר בצמח בשלב מוקדם באמצעות סמנים גנטיים - דבר חיוני, משום שלגידול קנאביס צריך רק את הנקבות. זכר בשטח הורס את הגידול ומוריד מאוד את ערכי ה־THC וה־CBD. צ'כנובסקי מספר שהמוצר כבר הוכיח את עצמו בחווה בחוץ לארץ וכעת הוא רוקם שיתופי פעולה עם מגדלים בארץ כדי ליישם כאן את הפיתוח.

השיחה איתו מעוררת תהייה מדוע מכל הצמחים בעולם הוא בחר ליישם את כישוריו המקצועיים דווקא על קנאביס. "עסקתי בהשבחת צמחים מעל 15 שנה, וכשתחום החקלאות נהיה עמוס ומוצף בחברות ענק, לגוף קטן כמוני היה קשה להיכנס", הוא מסביר. "עברתי לקנאביס כי התחום בתולי ומרתק, ומפני שמעבר להשבחה לטובת המגדל, יש בו ערך רפואי שאני מאמין בו. כיף להיות חלק מהמהפכה".

פיתוחים חקלאיים

שואבי לחות, דשן לא־רעיל וזיהוי חומרים פעילים לפי אורכי גל

העלייה בביקושים וההקלות הרגולטוריות הפכו את חקלאות הקנאביס לשוק יציב ומשתלם מבעבר. בעקבות זאת חברות רבות שפיתחו טכנולוגיות לחקלאים מסבות אותן לצרכים של גידולי קנאביס או מפתחות מאפס פתרונות לאתגרים הספציפיים שלהם. DryGair, למשל, פיתחה מתקן ששואב לחות מחממות, EdenShield פיתחה שיטות לא־רעילות לדישון צמחים, Cannatrix מפתחת כלי דאטה, סנסורים ובינה מלאכותית שיסייעו למגדלים בקבלת ההחלטות, ואילו CannabiTech, שהוקמה אשתקד על בסיס מחקריו של פרופ' עודד שוסיוב מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, פיתחה מכשיר שמזהה את כמות החומר הפעיל בפרחי קנאביס באופן אוטומטי, באמצעות טכנולוגיה שמשלבת מדידת אורכי גל והדמיה. התהליך נעשה מבלי לפגוע בפרחים, ובהמשך המערכת ממיינת אותם על פי כמויות החומר הפעיל וקריטריונים שהוגדרו מראש.

"אנחנו שואפים שזה יהפוך לסטנדרט בקרב מגדלי קנאביס רפואי, שהם לא יספקו קנאביס בלי לבדוק אותו עם המוצר של קנאביטק", אומר יעקב מיכלין, מנכ"ל יישום, חברת המסחור של האוניברסיטה העברית, שאחראית להפיכת הרעיון של שוסיוב לחברה ואף השקיעה בה באמצעות אגרינוביישן, קרן ההשקעות שלה בחקלאות.

"אנחנו אימפריית קנאביס", אומר מיכלין על האוניברסיטה, "יש לנו עשרות פרויקטים בקנאביס, חלקם מוסחרו וחלקם עדיין בפיתוח. יש לנו את הפקולטה היחידה לחקלאות בארץ ברחובות, את מדעי הטבע בקמפוס גבעת רם, ואת הרפואה והרוקחות במתחם הדסה עין כרם. והחיבור בין כולם יוצר ייחודיות של פרויקטים משלב הגידול ועד יצירת תרופות חדשות".

מכשיר לספיגת לחות של חברת DRYGAIR בחממה של חברת "תיקון עולם". ההקלות הרגולטוריות והעלייה בביקוש עודדו חברות להסב טכנולוגיות שפיתחו לגידולי קנאביס

האוניברסיטה אף הקימה לאחרונה בבית הספר לרוקחות מכון לחקר הקנאביס, שמנקז אליו את כל החוקרים באוניברסיטה, מכל דיסציפלינה שהיא, שעוסקים בקנאביס. כרגע במרכז יש 10–15 חוקרים, ומספרם עתיד לגדול. "זו רק ההתחלה, יש המון מחקרים שמתבצעים עכשיו ועוד ייצאו. בדרך כלל אנחנו מוציאים ידע החוצה, אבל בקנאביס החברות באות אלינו, מחזרות אחרינו ושואלות מה יש לנו. הן מגלות עניין כמעט בכל מה שאנחנו מציעים. ההייפ גדול".

גידול ביתי

כדור חיישנים, מקרר סלוני והתראות לנייד

גידול קנאביס ביתי עדיין אינו חוקי בישראל, אבל הלגליזציה הולכת ומתקרבת, ומספיק נפוצה בעולם כדי שהפיתוחים למגדל הביתי ייהפכו לכדאיים. ההתמקצעות הטכנולוגית כאן הגיעה מעולם החקלאות העירונית: אם יש דרכים מצוינות לגדל בבית צמחים על מצע של מים או אדמה, שתולים לרוחב, לגובה או בקומות, עם טכנולוגיית ניטור לחקלאי החובב, מה זה משנה אם מגדלים בעזרתן פטרוזיליה או קנאביס.

FluxFarm היא דוגמה טובה. החברה, שפועלת בתל אביב ובניו יורק, פיתחה את אדי (Eddy), מין כדור חמוד מלא בחיישנים שצף במים שבהם צומחים גידולים הידרופוניים, אוסף עליהם מידע ומשדר אותו לטלפון. חברה אחרת היא Leaf, שפיתחה מערכת אוטונומית לגידול קנאביס ביתי משלב הזרע, כולל ניטור שלו ושליטה באמצעות הטלפון או הטאבלט בתוך מעין מקרר סופר־מעוצב שנעים לשים בסלון.

אבל לא חייבים להקצות נדל"ן ביתי במיוחד לשתילים. אפשר להמשיך לגדל אותם בארונות, מגירות ואוהלים, כל אחד והטכניקה החביבה עליו, ולהיעזר בסנסורים חכמים שמנטרים את מצב הקנאביס ומתריעים כשיש חריגה מתנאי הגידול האופטימליים: בטמפרטורה, לחות, אור וחומציות. זה מה שמפתח Zigrow, הסטארט־אפ של עמית שין ויובל סינדל. "המערכת שלנו תהיה Waze לגידולי קנאביס", אומר סינדל בחיוך. "המוצר שלנו נגיש, לא יקר ומתאים לאנשים שחושבים שזה פשוט לגדל, והשקיעו בציוד, אבל אין להם ידע. המערכת שלנו תנווט אותם. בעתיד המערכת תעבוד עם שקעים חכמים שיתקשרו ב־wi־fi עם החיישן, ואז אם הטמפרטורה תחרוג ותעלה ל־29 מעלות, למשל, היא תיתן הוראה להפעיל את המאוורר”.

בתוך חודשיים־שלושה המוצר עתיד לצאת לייצור, וסינדל אופטימי. "אף שהגידול הביתי לא חוקי בארץ, הוא תופס תאוצה. חנויות אגרו־שופ מעריכות שיש בארץ מעל 40 אלף מגדלים, ובעולם מדברים על 10 מיליון איש. מספיק לחדור ל־1%–2% מהשוק הזה. יש לנו 7,300 עוקבים בטוויטר שמחכים למוצר, יש משקיעים שמתעניינים, פנו אלינו עם פרויקט לשכירת תאי גידול בארצות הברית, חוות באוסטריה וחקלאים מהודו. זה מרגש".

נטילה וספיגה בגוף

גלולת אקורדיון ומסלול ישיר למוח

ככל שמתרחב השימוש בקנאביס רפואי, עולה הצורך במציאת דרכי נטילה חדשות. ברירת המחדל כיום היא לעשן אותו, אולם לרופאים קשה להמליץ על עישון, וחלק גדול מהפציינטים בעצמם לא רוצים לעשן או חוששים מכך. לכן התפתחה תעשייה שלמה שמחפשת פתרונות חלופיים, ואף עושה צעד גדול קדימה - יוצרת התאמה בין התרופה לאיברי הגוף שאמורים לקלוט אותה ולהיות מושפעים ממנה, כדי להבטיח שמרב התרופה תיספג באופן אקטיבי.

אלה אתגרים גדולים שהולידו כמה המצאות מרתקות, המפורסמת שבהן היא המשאף של סייקי (Syqe), שבאמצעותו אפשר לנטול כמות קנאביס מדויקת ועקבית, כמו בתרופה, בלי עישון ותופעות לוואי. הטכנולוגיה כה מבטיחה עד שפיליפ מוריס השקיעה בסייקי 20 מיליון דולר, וטבע חתמה עמה על הסכם שיווק. אבל יש עוד פיתוחים מבטיחים בענף: מגלולה בצורת אקורדיון של אינטק, שצורתה מאפשרת למקסם את האפקט התרופתי; דרך מדבקה חזקה־אך־גמישה של PharMedica, שמיטיבה להעביר את הקנאביס למחזור הדם, ועד SipNose, שפיתחה דרך להעביר תרופות במישרין למוח, דרך האף.

"המוח מוגן מהסביבה שלו ומאינטראקציה ישירה עם הדם”, מסבירה איריס שיחור, מייסדת SipNose עם שותפה דני שחף, “ביומיום זה טוב, אבל כשרוצים להעביר תרופה למוח, זו בעיה שצריך להתגבר עליה". האופציות שנותרות הן לקדוח למוח או להחדיר מחט לעמוד השדרה כדי להעביר אליהם תרופה, או לנטול אותה בצורות מקובלות, כמו גלולות לבליעה, אבל בכמויות גדולות בתקווה שכמות אפקטיבית תגיע בסופו של דבר למוח. "זה אומר שתרופות לתסמונות נוירולוגיות לא מגיעות למוח במינון הרצוי".

משחה מבוססת קנאביס לטיפול בפסוריאזיס, שפיתחה OWC

SipNose פיתחה משאף שמעביר תרופות לאזור העליון ביותר של האף, שם נמצא עצב ההרחה, שהוא שלוחה של המוח שמחברת אותו לאוויר החופשי. "זו דרך ישירה להגיע למוח. ההשפעה מהירה מאוד ואפשר גם להוריד מינונים ולחסוך תופעות לוואי מפני שהתרופות לא מתפזרות בגוף", מסביר שחף.

הפיתוח הזה הוא בשורה לכל מי שזקוק לטיפול נוירולוגי תרופתי, וכעת SipNose בוחנת אותו על חומרים פעילים שמוצו מקנאביס. "במקום עישון שמזהם את הריאות, וצריך הרבה ממנו כדי להשיג את המטרה, אנחנו מעבירים את הקנאביס ישר לאתר המטרה, למוח, בלי להסתבך בדרך ומקבלים אפקט מהיר", אומר שחף. "אנחנו מדויקים ועקביים, כך שהמנות הן תמיד באותו גודל, ללא תלות במשתמש ובעוצמת הלחיצה", מוסיפה שיחור. כעת הם בודקים את המשאף על פורמולציות שאושרו כפתרון לאפילפסיה, כאב "ויש אופק לסרטן המוח. נקווה שנצליח להביא בשורה".

עבור מי שבכל זאת מעדיף לעשן, ישנו הפיתוח של Eybna, תערובת טבעית מצמחי מרפא, ללא ניקוטין וחומרים ממכרים אחרים, שמחליפה את הטבק. התערובת, ששמה Wingman, כבר נמכרת בארץ ובעולם, והיא מועשרת בטרפנים (Terpenes) טבעיים, אותם רכיבי טעם וריח שממצים מהקנאביס, ותורמים להשפעתו הרפואית, אך נוטים להתנדף בתהליך המיצוי הרגיל. במקביל החברה שותפה למחקרים רפואיים שמטרתם פיתוח תרופות על בסיס חומרים טבעיים.

"זו תקופה מאוד פעילה עבורנו, השוק הופך ללגיטימי יותר ומאפשר לגורמים מסורתיים ומשמעותיים יותר להיכנס לתחום", אומרים נדב איל ובנימין איתן, מייסדי החברה. "לכן היכולת של חברות להגיע לשוק בזמן מאוד חשובה, ואנחנו דואגים לפעול מהר לשיווק המוצרים שלנו בתפוצה בינלאומית, עם דגש על ארצות הברית". עסקי הקנאביס דומים בעיניהם לתעשיית המחשבים בימיה הראשונים, כשהידע של רובנו עליה הסתכם ב“חדרים מלאים בלוחות ורכיבים אלקטרוניים. היה ברור שהמחשב הוא כלי מדהים לשיפור היכולות האנושיות, אבל רק מספר מצומצם מאוד של אנשים ידע להשתמש בו. היום כל אחד מאיתנו משתמש בו לפתרון בעיות יומיומיות”.

פיתוח תרופות

סרטן, טרשת נפוצה ואוטיזם

המון תקוות נתלות בקנאביס, שנתפס כהבטחה לקסם, הגביע הקדוש של הרפואה ההוליסטית. אבל תרופות לא עובדות כך, ולחברות שמפתחות תרופות על בסיס החומרים הפעילים בקנאביס יש דרך ארוכה ומאתגרת שתוכיח מדעית את יכולת הריפוי שלהם.

ובכל זאת ההייפ עושה את שלו. דוגמה טובה לכך היא Cannabix הישראלית, שמפתחת תרופות מותאמות אישית לחולי סרטן: כאלה שמשפרות את איכות חייהם (עלייה במשקל והקלת כאבים), וכאלה שנועדו להרוג תאים סרטניים. בחודשיים האחרונים פורסמו בעולם כתבות רבות על ישראל כמעצמת קנאביס שהזכירו את שמה, והיא עצמה הודיעה על הצלחה בניסוי שמצא כי מיצוי קנאביס מסוים תרם במישרין להפחתת כמות התאים הסרטניים בגליובלסטומה, גידול במערכת העצבים המרכזית. במקביל הלגליזציה התרחבה בארצות הברית, והשוק הפוטנציאלי שלה גדל. בעקבות זאת זינקה מנייתה ב־970% מאז אוקטובר והיא נסחרת כיום לפי שווי של כ־80 מיליון דולר.

דגימות קנאביס בכנס Cann10 בתל אביב. שר הבריאות יעקב ליצמן התסיס את הענף לאחר שחזר בו מההתנגדות ליצוא צילום: הילה ספרן

"היה עכשיו גל עלייה בחברות קנאביס, המניות קפצו וגם אנחנו”, אומר איתמר בורוכוב, ממייסדי החברה, שמשווקת כיום קפסולה במינון מזערי של 5 מ"ג. "הראשונה בעולם", הוא מתגאה. במקביל, היא פיתחה שיטה שמאפשרת להעריך את התכונות האנטי־סרטניות של קנבינואידים, והיא עורכת מחקר קליני בבית החולים רמב”ם, שבודק את ההשפעה של שמונה הרכבי קנבינואידים על 12 סוגי סרטן. אם יצליחו לפתח תרופה, הפוטנציאל אינסופי. בארצות הברית לבדה אובחנו השנה כמעט 1.7 מיליון חולי סרטן חדשים וההוצאה על טיפולי סרטן עתידה להאמיר ליותר מ־150 מיליארד דולר עד 2020.

חברה נוספת בתחום היא One World Cannabis (ובקיצור OWC), שמפתחת תרופות לחמש מחלות שונות: סרטן מסוג מיאלומה נפוצה, פסוריאזיס, פיברומיאלגיה, מיגרנה והפרעת דחק פוסט־טראומטית (PTSD). לכל מחלה היא גם מתאימה את אופן הנטילה האופטימלי. "רופאים לא יכולים לומר לחולה, 'לך תעשן', כי זה לא טוב להם", מסביר זיו טרנר, מנכ”ל החברה ואחד ממייסדיה, "אנחנו צריכים דרכי הולכה חדשות שיתאימו לאיבר בגוף, כי כל איבר סופג מינון שונה, בקצב אחר, ואם זה דרך הפה יש השפעות בקיבה". כך למשל, החברה פיתחה כדור מסיס תת־לשוני שנספג בדם דרך הפה לחולי מיאלומה ומשחה לטיפול בפסוריאזיס.

“הבעיה של רופאים רבים היא שאין להם מושג על מינונים, לאילו מחלות הקנאביס עוזר, ולאילו לא”, מסביר טרנר, “ולכן החלטנו לבנות חברה שתפתח תרופות עם מחקר קליני בבית חולים ופרוטוקול הלסינקי מאושר, כמו כל מחקר רפואי אחר. אין דרך אחרת לגרום לרופאים להאמין”.

“השוק הישראלי עומד לגדול בסדרי גודל עצומים בשנים הקרובות בגלל השינויים ברגולציה”, מוסיף תמיד גדו, מנכ”ל

Breath of Life Pharma, שנמצאת בכל שרשרת הערך של הקנאביס מהגידול עד המוצר הסופי, ומפתחת, בין היתר, תרופה שתביא לשינוי התנהגותי בקרב ילדים על הספקטרום האוטיסטי. “אנחנו התברכנו בהסדרה של משרד הבריאות, שבנה תוכנית עם כללים רגולטוריים מוסדרים, שמעלים את רף הכניסה הרפואי, ויצרו סטנדרטים מחמירים, כמו של תרופות, ולא כמו של תוספי מזון, ובזה ישראל היא הראשונה בעולם”.

"זו נקודת זמן מרגשת ודרמטית, שמאלצת את כולם להשתפר ותכניס גל עצום של חדשנות, שעכשיו רואים רק את קצה הקרחון שלו”, הוא מבטיח, “הסטארט־אפים שאת מראיינת הם כאין וכאפס לעומת מה שיהיה פה בשנה הבאה. עכשיו יש כללי משחק מוסדרים והם כר פורה ליזמים נוספים ולמשקיעים, מפני שכסף של קרנות הון סיכון, חממות ומשקיעים פרטיים לא ייכנס לתחום שהרגולציה שלו לא ברורה".

“אין ספק שקנאביס עוזר לאפילפסיה, לכאבים, מפחית בחילות ומעורר תיאבון”, אומר פרופ’ דדי מאירי, מנהל המעבדה לביולוגיית סרטן ומחקר קנבינואידי בטכניון, שהיא אתר עלייה לרגל של השחקנים בשוק הקנאביס. אלה מוסרים לו צמחים לתיעוד וניתוח, בודקים את המוצרים שלהם, מתייעצים איתו, ומקווים שאם יום אחד תצא משם פריצת דרך, ויתגלה הקנבינואיד שהורג תא סרטני מסוים, הם יהיו בחיוג המהיר שלו כדי למסחר אותה. ובכל זאת הוא מבקש לצנן במעט את ההתלהבות. “יש המון עניין בתחום הסרטן, יש חברות שאומרות שהן מצאו את ההרכב שהורג סרטן שד וכו’, אבל בעיניי זו הרצת מניות. אין כמעט ידע אמיתי והוכחות שקנאביס יכול להילחם בגידול סרטני.

“בקנאביס הדברים עבדו הפוך. קודם נתנו לאנשים תרופה ואחרי זה התחילו לבדוק אותה”, הוא מסביר, “אבל האם הוא באמת נלחם בסרטן והורג תאים סרטניים? כרגע במעבדה התוצאות מפתיעות לטובה. יש מוטציות שהורגות תאים מסוימים, אבל יש מרחק של הרבה שנות עבודה בין להרוג תא בצלחת לבין להרוג אותו בגידול בלבלב או בריאה, ואנחנו בשלב שבו רואים שזה הורג בצלחת. אני יכול להגיד בוודאות שבשלב הצלחת והעכבר, סוגי קנאביס מסוימים יעילים בסוגי סרטן מסוימים, אבל זה לא משהו גורף. סרטן הוא שם כללי למאות מחלות, וקנאביס הוא שם כללי למאות צמחים, שבתנאי גידול שונים יניבו חומרים שונים”.

25 חוקרים עובדים במעבדה של מאירי, בחמישה תחומי פעילות, ובראשם, אנליזה של כל צמחי הקנאביס שמגודלים בישראל, כדי למפות את ההרכבים שלהם. “קנאביס זה שם כולל להרבה צמחים והרכבים”, מסביר מאירי. “יש מעל 144 קנבינואידים ומעל 150 טרפנים. לכן כשחולה לוקח ג’וינט משתי חברות שונות, זה לא אותו דבר. אם גידלת שבוע או שלושה, גידלת בצפון או בדרום, זה לא אותו דבר. אנחנו בברדק”. ולכן נחוץ המיפוי.

תחת מאירי פועלות עוד מספר קבוצות חוקרים נוספות, אחת חוקרת סרטן ואת הקשר בין הרכבי קנאביס שונים לתאים סרטניים שונים, שנייה חוקרת את התחום הנוירולוגי, שלישית את ההשפעה על גלוקו־מטבוליזם, ורביעית מייצרת דאטה־בייס ענקי על החולים. “אנחנו היחידים בעולם שיודעים מה כל חולה מקבל, אם זה בשמן או שאיפה, ואנחנו יודעים מה ההרכב של מה שנכנס לו לגוף - אז אנחנו יכולים להצליב, למצוא קשרים בין זנים לתגובות, ולחפש את המכנה המשותף”.

המשקיעים

עוד יושבים על הגדר

אומת הסטארט־אפ אולי נהפכה כבר לאומת הקנאביס, אבל המשקיעים עדיין לא עומדים בתור ומתחננים בפני היזמים שייקחו את כספם ויתנו להם ליהנות מהטרנד. יש לכך כמה סיבות. ראשית, יזמיות הקנאביס אינן סטארט־אפים במובן הקלאסי של המילה. חלק מהן רואות בעצמן עסק שהקים איש עם רעיון, כמו מספרה או חנות מכולת. רבות קשורות בחברות גדולות וותיקות, בתפקיד הפעילות החדשה, המסוכנת והמדליקה. ומכיוון שהתחום הזה הוא אינטר־דיסציפלינרי, שנע בין רפואה, קוסמטיקה, תזונה והומאופתיה, יש מעט משקיעים שקנאביס נופל במדויק על תחום העניין שלהם.

סיבה משמעותית נוספת היא חוסר ודאות רגולטורית - עוד אין מספיק ודאות שה־FDA והרגולטורים בשאר העולם יקבלו את תרופות הקנאביס כתרופות לכל דבר ויאשרו אותן לשימוש בקנה מידה רחב. יתרה מזאת, מאחר שלא ניתן לרשום פטנט על מיצוי צמח, גם אם הונדס, הבלעדיות על תרופה קנבינואידית אינה מובטחת, בניגוד לתרופה מהרכב כימי.

“הקרנות הטובות בעולם יושבות על הגדר כי הן עדיין רואות בזה מוצר צרכני”, מסביר רן נסבאום, מייסד ושותף בקרן פונטיפקס. הקרן מנהלת יותר מ־350 מיליון דולר ומתמקדת בתחום הבריאות, כך שתיאורטית לפחות חלק מחברות הקנאביס היו אמורות לעניין אותה. אבל בינתיים לא. “זה מוצר שהמרווחים שלו בחיים לא יגיעו ל־90% ולסדר הגודל של שוק של תרופה גדולה.

משאף הקנאביס של SipNose. “דרך ישירה ומהירה למוח, שמפחיתה מינונים וחוסכת תופעות לוואי"

“ונגיד שעברת את הוויה־דולורוזה של שלושת השלבים של אישורים קליניים והצלחת לקבל אישור לתרופה, יכול לבוא מישהו אחר ולהוכיח שזה עובד גם לאינדיקציה רפואית אחרת. הוא יזכה מההפקר. אתה מימנת את הדרך, והוא ישתמש בקנבינואיד. אז בגלל חוסר הבהירות בתחום, המרווחים והפנייה לשוק הצרכני, משקיעים מתוחכמים וקרנות הון סיכון הם לא חלק מהריצה הזאת. התעשייה מחפשת משהו כמו מולקולה מוגדרת, פטנט רשום עם מכניזם מוגדר. אבל זה לא אומר שקנאביס לא עובד ולא עוזר”.

ובכל זאת, גם עבור הבעיה הזאת המוח הישראלי כבר פועל במרץ כדי לייצר פתרונות עוקפים. ומי שלקחה את עניין ההתאמה לרגולציה וללב המשקיעים צעד גדול קדימה היא Therapix Biosciences, שמפתחת תרופות לשתי מחלות: לתסמונת טורט, שיש אינדיקציות מדעיות לכך שהחומרים הפעילים בקנאביס מפחיתים את הסימפטומים שלה, ולירידה מתונה בתפקודים הקוגניטיביים, שבגילוייה הקיצוניים עלולה להידרדר לאלצהיימר. שם התקווה היא לעצור את ההידרדרות ואף לשפר את מצב החולים. שתי התרופות נכנסות בקרוב לניסויים קליניים בארצות הברית.

ראשי החברה נמצאים בעיצומו של רוד־שואו לקראת הנפקת החברה בנאסד”ק בשבועות הקרובים, ולכן אינם מתראיינים, אולם מהדו”חות שלה עולה תמונה מעניינת. תרפיקס רוצה לנטרל את חוסר הוודאות של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) ושל המשקיעים, ולכן נקטה שלושה צעדים. ראשית, התרופות שלה הן פיתוחים של מוצר שכבר אושר על ידי הרגולטור האמריקאי בשנות השמונים - THC סינתטי. שנית, התרופות שהיא מפתחת עוברות תהליכי אישור קליניים כמו כל תרופה אחרת. ולבסוף, הנקודה שכנראה הכי חשובה למשקיעים הפוטנציאליים - החומר הפעיל של התרופות אינו בוטני, כלומר מצמח הקנאביס, אלא שכפול ממקור סינתטי של אותה המולקולה בדיוק. כך מובטחת העקביות החדה במינונים כמו באקמול, למשל, ובעיקר מובטחת בלעדיות על הפיתוח - חיסון הכרחי מפני ענקיות הפארמה, כמו נוברטיס למשל, שעתידות להיכנס מתישהו לתחום, לנכס לעצמן את פריצות הדרך שהושגו בעמל רב, ולגזור עליהן קופון שמן באמצעות תרופות גנריות.