במו"מ על התקציב כל ח"כ מלך

כל מי שלקח חלק בחוק ההסדרים הנוכחי שמע את המשפט “כזה דבר עוד לא היה” במסדרונות הכנסת לפחות כמה פעמים ביום. ממשלה שמצליחה להגיע להסכמות רק ברגע האחרון, קואליציה לא ממושמעת שעושה לנציגי הממשלה בעיות יותר מהאופוזיציה והצרות שמרחפות מעל כמו פינוי עמונה הביאו לכך שהדיונים סביב חוק ההסדרים השנה היו קשים במיוחד כשבמקביל לכולם היה ברור שבסוף הדברים יעברו. יש מספיק ידיים בקואליציה שיתמכו בחוקים. בחירות כרגע לא משרתות אף אחד.

אכול ושתה כי לא יהיה עוד תקציב

למרות הביטחון ביציבותה של הממשלה (לפחות בינתיים) מדובר בתקציב האחרון שלה שכן מדובר בתקציב דו־שנתי. זה היה אמור להביא לחוק הסדרים משמעותי, עם הרבה רפורמות שישפרו את המצב של המשק לא רק דרך הטבות ומתנות, אלא גם דרך שינויים מהותיים שייפגעו במוקדי הכוח ויסייעו לכלל הציבור. מהלכים שלממשלה קשה להעביר שלא דרך חוק הסדרים, כמו למשל רפורמה בחברת חשמל או במגזר הציבורי או סגירה של משרדי ממשלה. כל זה לא קרה למעט אולי הרפורמות במכון התקנים ובחברות הארנק.

כחלון וגפני. משחק הצ'יקן של השנה

התקציב מתירני וחוק ההסדרים לא כרוך בשום גזרות אלא יותר מכין את הקרקע לבחירות הבאות, כאילו נכתב על פלייר הבחירות של שר האוצר משה כחלון. חברי הכנסת לא התנהלו שונה - כל חוק שהגיע אל הוועדות היה חייב לעבור שינויים שבעיקר ייאפשרו לחברי הכנסת להציג את הקופון שגזרו. איך דאגו למגזר, איך דאגו לקבל מה שהבטיחו לאחרים וכו'.

כל חוק שהגיע לוועדות היה כמו לזרוק פגר לכלוב נמרים - כל אחד ניסה לנגוס בנתח. התקציב הדו־שנתי יצר מצב בו למרות שלממשלה יש עוד שנתיים, כולם מבינים שאת הקופון שלהם, בדמות כסף למטרות הקרובות לליבם או שינוי קטן בחוק שמאפשר פוסט ארוך ומשתפך בפייסבוק, הם צריכים לגזור עכשיו, כי שינויים משמעותיים אחר כך כבר לא יקרו.

פייסבוק לייב הרס את הכל

מה שתרם במיוחד לגישה של חברי הכנסת בוועדות היא הנוכחות האינטנסיבית של המצלמות. העיתונות שהחלה לעקוב מקרוב אחרי חקיקה, השידור החי של כל הדיונים והפלאפונים הנשלפים סביב כל נאום חוצב להבות של חבר כנסת, הביאו לכך שכבר אין באמת דיונים ענייניים בוועדות הכנסת, בטח לא סביב חוק ההסדרים. השקיפות שהיתה אמורה לאפשר לציבור לקחת חלק בקבלת ההחלטות, הביאה את חברי הכנסת להשתמש בדיונים כדי להיות כוכבים לדקה, ולא להשתמש בדיונים כדי להשפיע על הציבור שבחר בהם. ההחלטות האמיתיות מתקבלות בחדרים האחוריים - אמנם ותיקי הכנסת מספרים כי תמיד החדרים האחוריים היו פעילים, אך לא באותה אינטנסיביות.

המציאות בה מתקיים בוועדה דיון על מיסוי דירה שלישית, למשל, כאשר במקביל מדברים עליו יו”ר ועדת הכספים משה גפני ומנכ”ל משרד האוצר שי באב"ד בחדר האחורי היא אבסורד. הרי אין משמעות לדיון הציבורי כשההחלטות מתקבלות במקביל במקום אחר.

הכספים המיוחדים שמקבלים חה”כ כדי לתמוך בתקציב גם נסגרים בחדר האחורי. הטריק ידוע - מקשים על משרד האוצר לקדם את החוק שעל הפרק, במטרה לקבל משהו אחר. וזה עובד להם - חברי הכנסת מקבלים בכל שנה עשרות מיליוני שקלים בשיטה זאת. בשבוע שעבר ח”כ מיקי זהר ביקש אפילו 150 מיליון שקל. הח”כים לא מבקשים סתם, הם יקבלו. אולי לא כל מה שהם רוצים, אבל הרבה. שנה שעברה התחילו באוצר לחשוף את שימון הח”כים רגע לפני אישור התקציב. מה שאמור לקרות אם הכל יעבוד כמתוכנן, היום. נראה כי פייסבוק לייב והמצלמות הכנסת לא הביאו שקיפות אך הצליחו להרגיז את כל הנוגעים בדבר. נקווה כי בעתיד חברי הכנסת ילמדו את הדרך לעבוד בשיתוף עם הציבור במקום להוציא אותו מהתמונה.

משחק הצ'יקן הגרוע של השנה

הדיונים סביב חוק ההסדרים בוועדת הכספים התחילו השנה מאוחר במיוחד משתי סיבות המעידות על טיבה של הממשלה הנוכחית: האחת היא האיחור של הממשלה בכל הקשור להגשת החוקים לכנסת לאור מחלוקות פנימיות והשנייה היא חוסר היכולת של הממשלה עצמה (או הקואליציה) להגיע לסיכום בנוגע לחוק ולהכין נוסח סופי של החוק שיוכלו לדון עליו בוועדות הכנסת. הדברים הביאו את גפני לחתוך את הפיאסקו ולא לקיים דיונים על מה שאין עליו שום הסכמה. כך למעשה נוצר משחק הצ'יקן הבכיר ביותר בארץ - כחלון מול גפני - מי ממצמץ ראשון ונכנע. כחלון לא הסכים להתפשר על חלק גדול מהחוקים: ממיסוי ההימורים, דרך הטבות המס ועד מיסוי דירה שלישית. גפני לא הסכים להעביר את החוקים כמו שהם, ובמשך ימים רבים כמעט לא התקיימו דיונים בנושא.

בסוף הנושאים השנויים ביותר במחלוקת עברו תוך 48 שעות, כאשר גם ההחלטות הגורליות לגביהן התקבלו באותו פרק זמן. משחק האומץ של כחלון וגפני היה די ילדותי, ולא כי אף אחד מהם לא מצמץ והדבר הביא להתנגשות, אלא כי שניהם מצמצו בסוף - לאף אחד אין אינטרס ללכת לבחירות עכשיו. לכחלון אין הישגים ממשיים לתת לבוחריו והסקרים לא מנבאים לו טובות וגפני נמצא בתפקיד שהוא לא ימהר לוותר עליו - הש.ג של הכסף בישראל. אמנם הוא לא איש ביצוע בממשלה, אך כל החלטה כלכלית חשובה עוברת דרכו והוא יכול לגזור ממנה קופון. בחירות חדשות, שככל הנראה יחזקו את לפיד, לא יעזרו לו בכלום. בסופו של דבר מאבקי הכוחות בין גפני לכחלון לא תרמו בכלום מלבד דחיית ההחלטות לרגע האחרון.

מה ניתן ללמוד מאישור מיסוי דירה שלישית

אישור החוק מיסוי דירה שלישית בשישי בבוקר בעיקר מעיד שלא רק גפני או כחלון רוצים להמנע מבחירות, אלא שמדובר בקואליציה משותקת ומשתקת. כחלון משום מה בחר בחוק כקרב חייו. בכירי האוצר נדרשו להילחם על החוק במשך שבועות במסדרונות הכנסת למרות ההתנגדות הגורפת. נתניהו שלא הביע תמיכה נלהבת בחוק נאלץ לרתום גם את מנכ"ל משרדו כדי לסייע להשיג משמעת הקואליציונית בשעות הקטנות של הלילה. המאבק של כחלון על החוק שלא אמור לשנות הרבה בשוק הנדל"ן (אפילו לטענת האוצר שפוסל את האפשרות שתהיה העלאת מחירי השכירות דרך המספר הקטן של הדירות שיושפעו מהמהלך) קצת מעיד על ההכרה כי מהלכים משמעותיים כבר לא יקרו בקואליציה הנוכחית שהולכת לשרוד ככל הנראה עוד שנתיים. נתניהו שאיבד שליטה בכלכלה (או זכות לקחת קרדיט על הצלחותיה) נרתם למאמץ של כחלון - אם בגלל יצר השרידות הפוליטית ואם עבור תמיכתו של כחלון במהלכים בעייתיים אחרים שקורים בימים אלה בממשלה - מחוק ההסדרה ועד התאגיד.