כנס הקרן לידידות
"המעמד הסוציו-אקונומי של ההורים קובע אחוז אדיר מסיכוייו של ילד להצליח"
כך אמר גלעד טנאי מייסד ומנכ"ל ERI בכנס הקרן לידידות ו"כלכליסט" לצמצום העוני והפערים החברתיים. לדבריו, "לא הגדרנו כחברה מה הם גורמי השורש שמשמרים ומנציחים את העוני"
"אפשר להגיע בקלות למסקנה שאין מה לעשות כדי לצמצם את העוני, אבל לי כאיש מחקר יש תקווה שיש מה לעשות כי אני מבין שעוד לא נעשו הדברים שיש להם סיכוי להצליח", אמר גלעד טנאי מייסד ומנכ"ל ERI בכנס של "כלכליסט" והקרן לידידות לצמצום העוני והפערים החברתיים בישראל.
"הדבר הגדול שלא נעשה הוא שלא הגדרנו כחברה מה הם גורמי השורש שמשמרים ומנציחים את העוני, לא בנינו תוכנית פעולה עם יעדים ברורים ולא הצמדנו לכל גורם סל פתרונות שמבוסס על מה שכן ולא עובד", אמר טנאי והתייחס לפערי התעסוקה, למעבר הבין דורי של העוני ולפערי התעסוקה וההשכלה.
גלעד טנאי צילום: עמית שעל "ילד שגדל במשפחה ענייה סיכוייו להיות עני גבוהים מדי", הסביר טנאי. "מי שגדל בבית עני בגלל שחי בבית עני מפסיד בשנה כמעט 40 אלף שנים. כלומר, להיות ילד שגדל בבית עני גורם לכך שיש גישה נמוכה יותר להשכלה, פחות הזדמנויות להשכלה ותת יתרון בשוק התעסוקה".
בהתייחסו לפערי התעסוקה אמר טנאי כי "אחוזי התעסוקה בארץ גבוהים ביחס ל-OECD חוץ מחברות של גברים בחברה החרדית ונשים בחברה הערבית שאלו האוכלוסיות העניות בארץ".
"יש קשר לינארי בין עד כמה אנשים עשירים ועד כמה זכאי לבגרות. המעמד הסוציו אקונומי של ההורים של הילד קובעים אחוז אדיר מהסיכויים שלו להצליח", אמר בהתייחסו לפערי ההשכלה. לדבריו, "ישראל משקיעה יחסית הרבה בחינוך אבל עדיין היא הרבה פחות טובה מיפן שמשקיעה הרבה פחות, המסקנה היא שזה לא הכסף שמשפיע. כל דבר שלא קשור למורים ולמה שהם עושים בכיתה נמצא במחקר שערכנו כלא משפיע. יש משתנה אחד שמסביר את הבדלי התלמידים – עד כמה המורה איכותי ועד כמה הפרקטיקות שבהן הוא משתמש הן טובות. זה התנאי ההכרחי כדי שנראה מתישהו דו"ח שנראה אחרת".
