"למה איכפת לנו יותר מאורך החצאית של בחורה שנכנסת לכנסת מהילדה שאין לה מעיל בחורף"
כך שאל הרב יחיאל אקשטיין, נשיא ומייסד הקרן לידידות, בכנס "כלכליסט" לצמצום העוני והפערים החברתיים. לדבריו, "פנתה אלינו ניצולת שואה, בת 86, שלא יצאה שנה וחצי מהבית. זה קרה כאן, בסטארט-אפ ניישן, בלוד, ולא בקייב או אודסה"
הרב אקשטיין התייחס לאדישות החברתית סביב העוני ואמר, "למה אם אנחנו מכירים את הסטטיסטיקות, שכמעט ולא משתנות, ואנחנו מודעים לייאוש שיש לאנשים שנמצאים מתחת לקו העוני בחברה שלנו, שיודעים שלא יוכלו לצאת ממעגל העוני וגם ככל הנראה ילדיהם לא יוכלו, למה אנחנו לא יכולים לתת להם תקווה? הרי הבסיס של החברה שלנו זו תקווה".
הרב יחיאל אקשטיין צילום: עמית שעל
"לפני כמה שבועות פנתה אלינו אישה בת 86, ניצולת שואה שחיה בלוד וסיפרה כי במשך שנה וחצי לא יצאה מהבית. זה קרה כאן, בסטארט-אפ ניישן, בלוד, לא בקייב או אודסה", סיפר הרב אקשטיין. אותה אישה סיפרה שהיא חולת סוכרת ורגלה נקטעה ובעקבות כך לא יכולה לרדת במדרגות ביתה. "גם אם הייתה יכולה לרדת במדרגות, היא לא הייתה מצליחה להגיע לסופרמרקט, וגם אם הייתה מצליחה להגיע לא הייתה יכולה לקנות דבר כי אין לה כסף", אמר הרב אקשטיין.
"איך אנחנו מפקירים אנשים שלחמו כדי להקים את המדינה שלנו? שאנחנו חיים עכשיו בזכותם עם הזכות להתלונן על הפקקים שיש ביום כזה. כמו שאומרים בתלמוד "לפעמים השאלה חזקה מהתשובה" אין לי תשובה איך יכול להיות שבמדינת ישראל יש יותר מ-60 אלף נזקקים ניצולי שואה שכל יום צריכים להחליט אם הם משתמשים בקצבה שלהם למזון, לחימום, לדירה או לתרופות. זו בושה למדינת ישראל".
