המשק עיוור להעסקת עובדים עם מוגבלות - מחפשים את ה-3%

שיעור העסקת אנשים עם מוגבלות משקף עד כמה הרגולציה רחוקה מהנעשה בשטח. לפני חודשיים נכנס לתוקפו צו ההרחבה לעידוד והגברת תעסוקה של אנשים עם מוגבלויות, שלפיו כל חברה שמעסיקה יותר ממאה עובדים מחויבת לדאוג שלפחות 3% מעובדיה יהיו אנשים עם מוגבלות. הצו נחתם כבר ב־2014 על ידי שר הכלכלה דאז נפתלי בנט, כך שלמעסיקים היה זמן להיערך לחובה החדשה, אולם בבדיקת "כלכליסט" לכתבה הראשונה בסדרה שתעסוק בנושא העסקת אנשים עם מוגבלות — התברר כי החברות הגדולות מאוד לא בדיוק ממהרות למלא אחר הצו, ומתכחשות לחובתן לפעול לשילוב האוכלוסייה המוחלשת.

בבדיקת עשר המעסיקות הגדולות ביותר בישראל נמצא כי שלוש מהן — טבע, אינטל ואמדוקס — לא יודעות לענות על השאלה הפשוטה: כמה אנשים עם מוגבלות עובדים אצלך? כלומר הן אדישות לחלוטין לצו שמחייב אותן להעסיק שיעור מסוים של אנשים עם מוגבלות; חברת חשמל, תעשייה אווירית וביטוח לאומי מתקרבים לרף של 3%; הפועלים, כיל וכללית מעסיקות 3%, ובזק מעסיקה 4.6%. החברות שעומדות בצו אף עוקבות אחר העובדים הללו, ומקיימות מסלולים ייעודיים לקליטתם ולשילובם.

עניין של גישה

כאשר שאלנו חברות מדוע הן אינן מודדות כמה עובדים עם מוגבלות הן מעסיקות, ומדוע הן לא מגבירות את שילוב העובדים האלה, נתקלנו בשתי טענות עיקריות. הראשונה היתה שהחברה אינה יכולה לספור את העובדים האלה מפאת צנעת הפרט. טענה זו נראית מגוחכת לנוכח החברות שהצליחו למפות את העובדים עם המוגבלות בארגון שלהן. לא ברור מדוע בזק מצליחה לעשות משהו שאינטל וטבע לא מצליחות - אולי מלבד רצון ומודעות לנושא.

הכל אישי ולאדי גור ארי עובד בחברת חשמל: "אדם עם מוגבלות שעובד רוכש זהות" גור ארי: "אחרי שסיימתי את התואר הראשון חיפשתי עבודה במשך שנתיים וחצי. רגע השפל שלי היה כשהציעו לי עבודה ב-7 שקלים לשעה" גיל קליאן, 3 תגובות לכתבה המלאה 

טענה שנייה היתה שהן מתקשות למצוא מועמדים מתאימים לקליטה, וכי עובדים בעלי מוגבלות אינם מתאימים לעבודות פיזיות או עבודות "שטח". על כך אומר עמית אוברקוביץ', סמנכ"ל משאבי אנוש של חברת חשמל: "הכל תלוי בגישה שלך. אם אתה ממתין למועמדים יהיה לך קשה לאתר. אנחנו בקשר עם עשרות עמותות ומרכזי השמה, אנחנו שולחים אליהם את המשרות שאמורות להתפרסם לפני שהן מתפרסמות באתר האינטרנט, ומבקשים מעובדים עם מוגבלות שיביאו חברים. העובדים האלה הם קהילה ומכירים עוד כאלה שמעוניינים".

על שילוב בתפקידים פיזיים אמר אוברקוביץ': "צריך לאתר את אותם מקומות שכן ניתן לשלב אותם ברצפת הייצור. למצוא את אותם עובדים שמסוגלים לעשות את זה ולהכשיר אותם. מאוד חשוב להכשיר אותם בקורסים מקצועיים כדי שיגיעו בלי יום אחד אפילו של המתנה לכניסה למקצוע. בבתי המלאכה שלנו אנחנו מעסיקים עובדים עם מוגבלות. מצאנו גם שהשמה של עובדים כאלה ביחידות הארגוניות מעלה את הפריון בהן. זה נובע בעיקר מהדוגמה האישית שהעובדים האלה נותנים לעובדים שסביבם. אם הם רואים שהם מסוגלים לעשות - אז שאר העובדים עושים יותר".

גיא שמחי הממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות צילום: יריב כץ

הפערים בשיעור ההעסקה של אנשים עם מוגבלות נובעים מהגישות השונות של מנהלי החברות. דירקטוריון חברת חשמל למשל, בראשות יפתח רון טל, חייב את החברה לקלוט לפחות 40 עובדים עם מוגבלות בכל שנה על מנת לעמוד בדרישות החוק. לעומת זאת, ברכבת ישראל פנו למדינה כדי לקבל פטור מתיקון 15 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המחייב את כל המגזר הציבורי, לרבות החברות הממשלתיות, להעסיק 5% עובדים עם מוגבלות עד 2022. התיקון ייכנס לתוקף ב־1 בינואר, ובכל שנה יגדיל את מכסת ההעסקה ב־1%, עד הגעה ליעד של 5%. ברכבת נימקו את הבקשה בתירוץ שקשה להעסיק אנשים עם מוגבלות בתפקידים פיזיים. התיקון לחוק נולד לפני כשנתיים וחצי כיוזמה של אורן הלמן, סמנכ"ל רגולציה, קשרי ממשל ותקשורת בחברת החשמל, שהקים גם את דף הפייסבוק "סיכוי שווה" במטרה לשלב אנשים עם מוגבלות בעבודה.

לך תאכוף עכשיו

שר הכלכלה אמנם היה זה שחתם על צו ההרחבה, אלא שהמדינה מתנערת מאכיפה של הצו, וזו גולגלה לציבור ולהסתדרות. צו ההרחבה מאפשר לעובדים ולארגוני העובדים לתבוע חברות בטענה שאינן עומדות בחובת ההעסקה של אנשים עם מוגבלות. עד כה טרם הוגשו תביעות בנושא זה.

לאחרונה הודיעה ההסתדרות, בתמיכת נשיאות הארגונים העסקיים (התעשיינים) והממשלה, על הקמת "כוח משימה משותף" ליישום צו ההרחבה. אותו כוח משימה אמור לטפל גם בטענות המעסיקים על מחסור במועמדים מתאימים לעבודה ועל היעדר אפשרות לספור עובדים עם מוגבלות.

אחיה קמארה, לשעבר נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים. "רבים חושבים שמוגבלות מונעת מאנשים לעבוד" צילום: טל שחר

גיא שמחי, הממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות בהסתדרות, ובעצמו אדם עם לקות ראייה, טוען כי המצוקה של המעסיקים באיתור עובדים עם מוגבלות היא מצוקה אמיתית. על היעדר האכיפה של צו ההרחבה הוא אומר: "אם מישהו יגיד לי 'אנחנו לא רוצים להעסיק אנשים עם מוגבלות' - נגיש נגדו תביעה. אבל אם מישהו אומר שהוא רוצה אבל לא מצליח כי הוא מתמודד עם תהליכים מורכבים, אנחנו נעזור לו. אלה תהליכים ארוכי טווח, צריך לתת לזה הרבה תמיכה לפני שבאים עם השוט ומצליפים באנשים".

לדבריו, לסקרים ולשאלונים בתוך מקום העבודה הצלחה מוגבלת בגלל חוסר הנכונות של אנשים עם מוגבלות "לצאת מהארון". "עד לפני לא הרבה שנים שלחו אותנו למפעלים מוגנים", מסביר שמחי. "אנחנו מדברים על חברה שאם אדם היה חושף שהוא עם מוגבלות היו מפטרים אותו, ואם הוא היה כותב את זה בקורות החיים - לא היו מזמינים אותו לראיון. אז האוכלוסיות שלנו אומרות - לא נחשוף את עצמנו החוצה. היציאה מהארון לתוך חברה שלא מקבלת היא מאוד קשה. האלמנט המרכזי כאן הוא חוסר הקבלה".

מנתונים שקיבץ הג'וינט על סמך נתוני הלמ"ס עולה כי שיעור המועסקים מקרב אנשים עם מוגבלות בגילי העבודה עומד על 51% בלבד. בישראל ישנם כ־700 אלף אנשים עם מוגבלות בגילי העבודה. אחיה קמארה, שהיה עד 2016 נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, ובעצמו אדם עם מוגבלות, טוען כי תת־ההעסקה של אוכלוסייה זו מקורה בדעות קדומות: "טוענים שאנשים עם מוגבלות לא מחפשים עבודה, ואנחנו יודעים שהנתונים הם הפוכים. הם לא מוצאים עבודה לא מפני שהם לא מוכשרים, אלא בגלל דעות קדומות. זאת עובדה. מצערת אבל עובדה. חל שיפור, ויש פתח לתקווה, ויש לנו פתח לתקווה בחוק החדש ובצו ההרחבה - אבל נתוני ההעסקה מדשדשים.

"כולנו גדלנו על התפיסה שאנשים עם מוגבלות לא יכולים. החברה מנתבת את כל העיוורים להיות מוקדנים בבזק. את כל החירשים לבתי דפוס. אנחנו כבר לא בעולם הזה. באמצעות טכנולוגיה אפשר לעשות הכל, אבל התודעה החברתית נשארה מאחור".

לדבריו, בכל יום הוא פוגש אנשים עם מוגבלות שלא מוצאים עבודה, ו"אם הם כותבים בקורות החיים שהם אנשים עם מוגבלות הם אפילו לא מקבלים תשובה". על המעסיק, הוא אומר, לעשות "עבודה רצינית" כדי למצוא עובדים. לפרסם משרות מספיק זמן מראש, להנגיש את המקום העבודה, לקיים מדיניות של נגישות ומניעת אפליה "כדי ליצור אמון אצל האנשים האלה, שהמקום הזה יקבל אותם, יכיל אותם".

מאמדוקס נמסר בתגובה: "אמדוקס ישראל מעסיקה עובדים בעלי מוגבלויות ורואה את העסקתם כחלק בלתי נפרד מערכיה, ואף היתה הראשונה להפעיל תוכנית חניכה ייחודית לבעלי מוגבלויות, בשיתוף משרד הכלכלה, מתוך מחויבות אמיתית לקהילה וערכיה. אמדוקס תמשיך לפעול בהתאם לדרישות החלות עליה על־פי חוק".

מטבע נמסר בתגובה: "טבע מחויבת להעסקת עובדים עם מוגבלויות, וזאת עוד בטרם גובש ההסכם הקיבוצי. החברה פועלת בכל האפיקים כדי לעמוד בהוראות ההסכם, ואף לחצות את הרף המצוין בו, לרבות פנייה באופן תדיר ויזום לגופים ולעמותות הפועלים בתחום מתוך מחויבות עמוקה לחברה הישראלית, על כל גווניה. בנוסף, כדי לבדוק את מידת העמידה בשיעור ההעסקה הנדרש, הפיצה טבע שאלון ייעודי לכלל העובדים בישראל, אולם ההיענות החלקית לו אינה מאפשרת לאשש באופן מלא את הערכה שלנו כי מספר המועסקים עם מוגבלות בטבע עולה על הרף הנדרש".

מאינטל נמסר בתגובה: "אינטל מעסיקה והעסיקה אנשים עם מוגבלויות לפני החלת החוק מתוך תפיסה ניהולית של העסקה מגוונת. החברה פועלת בכל עת בהתאם להנחיות משרד הכלכלה בכל הנוגע ליישומו של צו ההרחבה, ובכלל זאת שיתופי פעולה עם עמותות וארגונים, פרסום משרות, תיעדוף משרות, מרפאה תעסוקתית שעומדת לרשות העובדים, מערך ארגונומי שנותן התאמות וסביבת עבודה מונגשת. אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם המטה להעסקת אנשים עם מוגבלויות במשרד הרווחה, ומפרסמים דרכם משרות שונות, וכן עם עמותות וארגונים העוסקים בהשמת אנשים עם מוגבלויות במטרה להגדיל את מספר הגיוסים".