פיז'ו 3008: השטח הפך לספורט אלגנט

אבל זוג שוטרים חביב החליט לנצל את אחת העליות שם כדי לשעוט באיטיות מופגנת. וכך יצא שגם גם אם התמרור בכביש מתיר לנסוע 90 קמ"ש, נסיעה מייגעת בעליות תתבצע במהירות של 25 קמ"ש בלבד גם היא תפריע לרוכבי האופניים מסביב. למזלנו החברים לדרך החליטו לעצור בקצה ההר להפסקת אספרסו, ואנחנו נועצים את דוושת הגז בפיז'ו 3008 החדשה כדי לברוח, שנייה לפני שהם יחליטו לבדוק גם את הפיצה השכונתית.

פיז'ו 3008 החדשה. שורת מתגים שמזכירים כלי תעופה משנות ה־40

האוגדונר שלא יתלכלך

פיז'ו 3008 החדשה מצטרפת לצונאמי ששוטף את תעשיית הרכב בשלל גרסאות לרכבי כביש שטח. מנהלי המכירות של פיז'ו העולמית מספרים שבשנת 2005 נמכרו באירופה "רק" 300 אלף רכבי כביש שטח, ואילו בסוף 2015 היקף המכירות הגיע לכ־1.5 מיליון מכוניות, שהם כ־25% מכלל השוק. במילים אחרות, כל רכב רביעי שנמכר ביבשת הוא רכב כביש שטח, מה שהוביל את החברה לחדד את היצע שלה בתחום, לא רק עם ה־3008 החדשה אלא גם עם גרסאות אחרות, דוגמת המיניוואן 5008 שבתצורה החדשה שלו עבר גם הוא טרנספורמציה לשטח. התוצאה היא שכולם רוצים להראות כאוגדונרים, ובדרך לוותר בכוונה על יכולות שטח אמיתיות שסתם ילכלכו את הריפודים.

פיז'ו 3008 נראה אלגנטי וספורטיבי, ומבטל את התצורה הגמלונית של הרכב הקודם, שעד היום לא החליט אם הוא מתחפש לג'יפ או למיניוואן שנופח. 3008 החדש מפוסל יותר, עם פנסי חזית ארוכים וצרים ועיצוב אחורי שמשתפל למטה. המראה הכללי משדר פחות שטח ויותר "ספורט-אלגנט", וזה לא בהכרח רע, כאשר רק בתי הגלגלים הגדולים יעזרו לנחש שמישהו בפיז'ו מייעד אותו לדרוך על משהו שהוא לא אספלט. מרווח הגחון הוא 22 ס"מ, זהה לזה של סובארו פורסטר לו יכולות שטח אמיתיות ומשופרות מאלו ש־3008 תוכנן אליהם, אם בכלל. למי שמספיק אמיץ פיז'ו ציידה את 3008 בבקרת נסיעה במורד או בחול, זאת מבלי להציע בכלל הנעה כפולה קבועה או סלקטיבית.

פיז'ו 3008

הכניסה פנימה תופסת את העין ממבט ראשון. ההגה למשל קטום בקצוות שלו ואולי מפריע לעין, אבל לא לנהיגה. 3008 אף מצויד בזוג מסכים דיגיטאלים, אחד בגודל 12.3 אינץ' שמוצב איפה שרגילים למצוא את לוח המחוונים, והשני במרכז ובגודל 8 אינץ. פיז'ו למדו מאאודי Q2 וציידו את 3008 בלוח מחוונים דיגטאלי בלבד, עם שש אפשרויות בחירה של תצוגה, לרבות שעונים, מפת ניווט ומראה נקי ושחור ללא הפרעות מיותרות לעין.

פיז'ו קראו לזה I-COCKPIT, כאשר במרכז הקונסולה שורת מתגים שמזכירים כלי תעופה משנות ה־40. אלו שולטים על המערכות העיקריות של הרכב (ניווט, מיזוג, סאונד) והתפעול שלהם אינטואיטיבי ופשוט גם כאשר העין על הכביש והיד על ההגה. איכות החומרים וההרכבה נראית גבוהה ומוקפדת, כאשר כלל גרסאות האבזור מציידות את דלתות הרכב בריפוד בד שלא ממש ישמח לפגוש אצבעות מרוחות בשוקולד או חומוס של ילדי ישראל.

פיז'ו מתהדרים בהגדלת בסיס הגלגלים של 3008 בקצת יותר מ־6 ס"מ, כאשר בחזית אין בעיה של צפיפות או נוחות. מאחור לעומת זאת יתקשה 3008 לאכלס שלושה מבוגרים, כאשר שלושה ילדים ירגישו יותר בנוח. מבחינת בטיחות 3008 מציג את כל התפריט הקיים, החל מציון מושלם (5 כוכבים) במבחני הריסוק האירופיים דרך בקרות משיכה ואחיזה וכלה במערכות שמירת נתיב ובלימה אוטונומית.

ימי ההשקה של 3008 העמידו לרשות הנהגים את כל גרסאות המנוע שישווקו עוד השנה בישראל. זה יתחיל עם מנוע 3 בוכנות ובנפח 1.2 ליטר (שיגיע רק בתחילת 2017 ואחרי שישודך לו גיר אוטומטי) שמצויד במגדש טורבו ויפיק 130 כוחות סוס; טורבו דיזל 1.6 ליטר שיפיק 120 כוחות סוס; 1.6 ליטר טורבו בנזין, 165 כוחות סוס; וטורבו דיזל 2 ליטר עם 180 כוחות סוס. כל המנועים משודכים לתיבת הילוכים אוטומטית של אייסין שמצוידת בשישה הילוכים עם תפעול מגלגל ההגה.

והנהיגה בפועל? הנהג הישראלי מעדיף בדרך כלל את מנועי הבנזין, ואלו אמורים להיות הקלף המנצח של לובינסקי בישראל, עם תמחור אגרסיבי, או כך לפחות מבטיחים. המנוע הצנום לא מרגיש קטן על הרכב והכוח שלו, כמו גם היעדר רעידות שאופייניות למנועי 3 בוכנות, הולמים את 3008 ובתנאי שהנהג לא ינסה לדחוק את יכולותיו עד הקצה: לנהיגה מושכלת אין בעיה, אבל בנהיגה מאומצת מורגש מחנק כוח בקצה העליון של הסקאלה שם.

מנוע הדיזל שישווק במקביל אליו מעדיף נסיעה רגועה, והוא נישא על גלי מומנט מהגבוהים בקטגוריה שברוב המקרים יותירו את הנהג עם רזרבות של כוח. מנוע הבנזין הבכיר כבר מאפשר לדחוק את הרכב ולנצל את השלדה החדשה, אז מגלה הנהג שהרכב שהוא קנה בנוי גם לשעשועי כביש על גבול החוליגניות. השלדה של 3008 מהודקת ומאפשרת נהיגה מהירה ומהנה גם אחרי שהאוחזים בהגה הורידו את הילדים בגן או בחוג. ל־3008 יש מצב "ספורט" שמקשיח את ההגה ומאפשר למנועים למצות יותר מהיכולת שלהם, חבל רק שזה לא מגובה במושב מתאים – 3008 יכולה לישר פיתולים אבל בהיעדר תמיכה מהמושב זה לפעמים מוציא את החשק.

נוחות הנסיעה של הרכב התגלתה כטובה, לרבות ירידה מזדמנת לשבילים שמעניקים הרגשה מלאכותית של ניסיון לטעום קצת טבע. ההגה של 3008 מדויק אבל מעט מנותק, למרות שלא מדובר במאפיין שחורג מגבולות הקטגוריה. מנגד, נסיעה עירונית מעידה על מתלים קשיחים במקצת, וחלק מהלקוחות שרגילים לרכב צרפתי מפנק ירגישו כאילו הם חצו את הגבול מזרחה לגרמניה בדרכם לסוכנות פולקסוואגן.

הבעיה יותר בארנק

המגמות שעוברות על השוק האירופי בתחום ההיצע של רכבי הכביש שטח הועתקו כמעט אחד לאחד גם לשוק המקומי. דו"ח מסירות הרכב לאוקטובר 2016 מלמד שב־11 החודשים הראשונים של השנה נמסרו בישראל כ־67.5 אלף רכבי כביש שטח, שמהווים כ־23% מהשוק. בחברת דוד לובינסקי, יבואנית המותג לישראל, רוצים ליצור ראש חץ בענף, ומנכ"ל הקבוצה אבי צור מבטיח לעשות "כל מאמץ כדי לוודא שלא רק בסעיף התמורה למחיר אלא גם בשורת המחיר עצמו, ה־3008 ידהים את הצרכנים בישראל". אשרי המאמין.

אבל הבעיה של לובינסקי היא פחות המוצר ויותר הארנק של הלקוח – 3008 התגלה בהשקה כרכב טוב גם ביחס לעצמו וגם ביחס למתחרים, החל ממלכת הקטגוריה קיה ספורטאז' דרך מאזדה CX5 ומיצובישי אאוטלנדר וכלה ברנו קאדג'אר הדיזלי. אל כל אלו הצטרף החודש קיה נירו, כביש שטח היברידי שמבטיח שהאוגדונר שבך גם ישמור על כדור הארץ וגם ישאיר עודף לרכישת גלידה בחנויות ליד משאבות הדלק.

וזו בעצם הדילמה: ה־3008 נכנס לג'ונגל מלא מותגי רכב, והתמחור שלו עלול להיתקל באופוזיציה קשה שתחייב את היבואן למבצעי מכירות כדי להגיע לטבלת שיאני המכירות המקומית.