ניסנקורן: "הרפורמה הגדולה בחברת החשמל רחוקה מסיום"

"השיחות על הרפורמה הגדולה בחברת החשמל לא הסתיימו והן רחוקות מסיום, וחשוב לייצר פתרונות ביניים שלא יהרגו את המערכת", כך אמר אתמול יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן ל"כלכליסט" לאחר שנחתם הסכם השכר החדש של חברת החשמל והביא לסיום את סאגת חריגות השכר בחברה.

"הסכם השכר החדש לא קשור לרפורמה, אבל הוא מייצב את המערכת ואת האיתנות הפיננסית של חברת החשמל וברור שיימשכו הדיונים של הרפורמה. חשוב לי לראות שנגיע למכנה משותף, אבל אנחנו עוד לא שם ושני הצדדים עוד צריכים לעשות כברת דרך".

בהסכם השכר שנחתם ויתר משרד האוצר על 40%–50% מחריגות השכר בתמורה להגעה להסכם. הסיבה לכך יכולה להיות טמונה בעובדה שכל מי שהיו אמורים לקזז ממשכורתו ביקש לערוך שימוע מול הממונה על השכר. "יש פה הסכם קשה ויש גם פשרות באוצר, וזה לגיטימי, אבל זה מוכיח שכל רפורמה תושג בהסכמה", מסביר ניסנקורן את ויתור האוצר. "לא מחפשים את העובדים אלא מנסים למצוא פתרונות למערכת שיחזיקו לאורך שנים, וגם הנטל לעובדים הוא לא פשוט וצריך לקחת את זה בחשבון, להתקדם הלאה ולשים דברים מאחורה לכיוון של הבראת חברת החשמל".

בנוסף להחזרי חריגות שכר בהיקף 174 מיליון שקל מתוך כ־320 מיליון שקל שנדרשו במקור, ההסכם החדש כולל גם תוספת של 7.25% לשכר בחמש פעימות; מענק של אלף שקל במשכורת הקרובה לכל העובדים; פרישה של 350 עובדים ותיקים באופן מיידי, בעלות פרישה של כ־1.5 מיליון שקל לעובד; קליטת 180 עובדים ארעיים במעמד של עובדי קבע; ופיצוי לעובדים שנקלטו לאחר 2004, כך שההפרשות לפנסיה יעמדו על 90% מהשכר ולא על 65% כפי שהיה עד היום.

בנוסף, תכנית פרישה מואצת נוספת של 450 איש ב־2018 נמצאת על השולחן, עד להורדת מצבת כוח האדם מ־12.2 אלף עובדים ל־8,500, בכפוף לחתימה על הרפורמה בחברה הממשלתית. עם זאת, ניסנקורן טוען שהתכנית הזו נשארת לעת עתה רק על הנייר.

צילום: יריב כץ

נושא אחד שלא הוסדר במסגרת הסכם השכר הוא חריגות השכר ההיסטוריות משנות ה־80, שהיקפן כ־10 מיליארד שקל. ניסנקורן טוען כי הוא לא מכיר את החריגות האלו וכי "בשבועות הקרובים יתנהלו עוד שיחות ואם נגיע לעקרונות נצליח להתקדם".

תעריף ההולכה של חברת החשמל לא עודכן מאז 2002

עיקרי הרפורמה האחרונים בחברת החשמל הוצגו בפני יו"ר ההסתדרות עוד באמצע נובמבר, ואלו הם הכללים שגובשו בתוך משרדי האוצר והאנרגיה: מכירת 70% מתחנות הכוח המופעלות על ידי גז שבידי חברת החשמל, איגוד התחנות הפחמיות תחת חברת־בת בבעלות חברת החשמל, והשארת ההולכה וניהול המערכת בידי חברת החשמל. בנוסף, בין 400–500 איש יוצאו לפרישה בשנה עד לאמצע העשור הבא והם עתידים לקבל פנסיה מוגדלת. סעיף מקורי ברפורמה ייעד את חברת החשמל לצאת להנפקה בבורסה, אך הוא נמחק.

"ישראל חייבת להקצות כספים לטובת ההולכה", מדגיש ניסנקורן. "במקום לדון אם בחורף עץ יפול ויגרום להפסקת חשמל, חייבים להקצות כספים ייעודים בתעריף ההולכה של חברת החשמל". התעריף עליו מדבר יו"ר ההסתדרות מחכה לעדכון מאז 2002. למרות שדו"ח בינלאומי שהוזמן על ידי רשות החשמל לפני כשלוש שנים הוגש באמצע 2015 קבע כי חייבים להעלות את התעריף ב־17% כבר לפני שנים, העדכון טרם נעשה. לטענת ניסנקורן, הוא לא יודע מדוע התעריף טרם עודכן.

בנוסף, כחלק מהרפורמה הודיע שר האנרגיה יובל שטייניץ שעד 2022 ייסגרו ארבעת תחנות הפחם ובמקומן יוצבו יחידות יצור חשמל מגז טבעי, וכי חברת החשמל לא תפעיל אותן.

לא לאפשר לחברות זרות לבנות תחנות כוח בישראל

רוב תחנות הכוח המופעלות על ידי גז עתידות להימכר מחברת החשמל, אבל לניסנקורן עדיין יש תוכנית אחרת שכבר דרש מראש הממשלה בנימין נתניהו: "עובדי חברת החשמל חייבים לבנות את כל תחנות הכוח החדשות שיהיו הישראל", אומר ניסנקורן. "למגזר הפרטי אין ידע וכל אחד שבנה תחנה פרטית הביא לכאן חברה זרה. בסופו של דבר מייצאים החוצה מיליארדי שקלים. חברת החשמל היא חברת ממשלתית ואני לא רוצה שחברה סינית או גרמנית תבנה את התחנות. לגבי ההפעלה שלהן, זה חייב גם כן להיעשות על ידי העובדים. אלו חלק מהוויכוחים העיקריים שלנו עם משרד האנרגיה".