לא רק לפעולות איבה: גפני מקדם מהלך שיאפשר פיצויים מצד המדינה על נזקי טבע
על פי ההצעה אם "שוכנע שר האוצר כי התקיים נזק עקב אסון טבע שגרם לפגיעה כלכלית למספר רב של ניזוקים רשאי הוא לקבוע כי ישולמו פיצויים" בסך 60% מהנזק. משרד האוצר צפוי להתנגד להצעה כי היא עלולה לסכן את קרן מס רכוש
יו"ר ועדת הכספים משה גפני הציג היום (ה') לאוצר תקנות לפיהן קרן מס הרכוש תוכל לפצות נפגעים כתוצאה מאסון טבע. כיום קרן מס הרכוש מפצה על נזקים ישירים של פגיעה רק למי שנפגע מפעולות איבה או מלחמה. זאת מאחר שחברות הביטוח אינן מכסות מקרים כאלו בפוליסות שהן מוציאות.
- חברות הביטוח לא עשו ג'סטה לאף אחד
- כחלון עדכן את מנהלי חברות הביטוח: פיצוי נזקי השריפה שבו יישאו יהיה גבוה ממה שחשבו
- גם מגדל, הפניקס וכלל ישלמו למבוטחים את הפער בין פיצוי המדינה לפיצוי בפוליסות
ההצעה שעלתה לא תואמה עם משרד האוצר שצפוי להתנגד לה מאחר שהיא עלולה לסכן את הקרן עצמה.
גפני הציג את ההצעה החדשה, במסגרת דיון שבכלל בא להסדיר את שיעור ההכנסות ממס רכישה שמפנה המדינה בכל שנה לקרן מס הרכוש על מנת להבטיח כי בקרן יהיה די כסף להבטיח סיוע במקרה הצורך לנפגעי פעולות איבה.
כעת לוחץ גפני על האוצר לקדם את המהלך בתקנות במקביל לחוק ההסדרים. למעשה על פי התקנות שאמורות להיקבע על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים. למרות בקשתו של נציג אגף התקציבים לדון בנושא רק לאחר העברת התקציב מתעקש גפני לקבל תשובה מהאוצר כעת - כאשר שר האוצר משה כחלון עוד זקוק לגפני לצורך אישור התקציב בוועדת הכספים.
בדיון הזהיר נציג אגף התקציבים איליה כץ כי "קרן מס רכוש מיועדת למטרה מסוימת, לנפגעי הטרור ונפגעי איבה. קרה כבר במלחמת לבנון, שהייתה בעצימות מוגבלת, קרן מס רכוש כמעט אזלה. אם מעמסים עוד עלויות שייצאו מקרן מס רכוש עלול להיווצר מצב דומה".
עוד צויין בדיון כי לפי רשות שוק ההון, מאוד לא שכיח שיש ביטוח על אסונות טבע מטעם המדינה בעולם.
בעיה נוספת שעולה מהצעתו של גפני היא בכך שהיא עלולה לגרום לאזרחים שלא לעשות ביטוח בעצמם מאחר שהם יניחו שהמדינה תפצה אותם במקרה של אסון טבע. הסיבה כאמור שקרן מס רכוש הוקמה לפצות על נזקי מלחמה היא מאחר שחברות הביטוח לא מבטחות פגיעות מסוג זה.
ההצעה עולה ברקע החלטת האוצר ורשות המסים לקבוע כי השריפות שאחזו בחיפה במספר ישובים נוספים בחודש שעבר נגרמו כתוצאה מהצתה לאומנית, עוד בטרם קבעה זאת המשטרה. ההחלטה הזו מנעה מהאוצר ביקורת על כך שהוא לא מסייע לנפגעים או לחילופין להעביר כסף מתוך תקציב המדינה שהיה בא בהכרח על תקציב משרדי הממשלה.
על פי ההצעה אם "שוכנע שר האוצר כי התקיים נזק עקב אסון טבע שגרם לפגיעה כלכלית למספר רב של ניזוקים רשאי הוא לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי ישולמו פיצויים". ההצעה מגבילה את שיעור הפיצויים ל-60% מהנזק שייגרם.
אולם כדי להסדיר את המצב בו פיצוי מהמדינה מבטל ביטוח של חברת ביטוח - כפי שקרה עכשיו כאשר האוצר מיהר להשתמש בקרן הפיצויים ולמעשה חסך את הצורך של חברות הביטוח לשלם פיצויים ובמקביל אילץ אותן לשלם את הפער בין מה שהיו אמורות לשלם למה שמקבלים הניזוקים מהמדינה - ההצעה קובעת שמי שיש לו ביטוח יקבל את הפיצויים מחברת הביטוח. אולם לאור חקיקה כזו, אין כל סיבה לציבור לעשות ביטוח.
ההגדרה של אסון טבע בהצעת החוק היא - "אסון טבע גיאולוגי, אסון טבע הקשור במים, אסון טבע הקשור במזג האוויר ואסון טבע הקשור באש".