החוב בוטל: תיק הוצאה לפועל אינו "תוכנית חיסכון" אשר תמתין לזוכה
במשך 17 שנה לא נעשתה פעילות כלשהי בתיק הוצאה לפועל, ואף לא ברור אם החוב המקורי נפרע או לא. רשם לשכת ההוצאה לפועל בירושלים האמין לחייבת שטענה כי פרעה את החוב במזומן לפני שנים
תיק נפתח בפברואר 1998 בלשכת ההוצאה לפועל, לביצוע פסק דין כספי. העניין התעורר שוב בשנת 2015, כאשר החייבת ביקשה לבטל עיקול זמני שהוטל על דירתה בשנות ה-96, במסגרת אותה תביעה שהובילה לפסיקה לזכות הזוכה.
בעיקרו של דבר, החייבת טענה כי החוב נפרע במסגרת הסדר פשרה, ולכן יש להורות על סגירת התיק ועל ביטול כל ההליכים שננקטו בו. ב-1998 החוב עמד על 12,000 שקל. באוקטובר באותה שנה נחתם בין הצדדים הסכם פשרה, שלפיו החייבת תשלם לזוכה 10,000 שקל לשם סילוק מלא של החוב – 6,000 שקל במועד החתימה ועוד 1,000 כל חודש במשך ארבעה חודשים.
בסמוך לאחר יום 20.10.98 לא כובדה המחאה אחת והחייבת שילמה לזוכה סך של 1,000 שקל במזומן תמורתה. מנקודה זו הצדדים הציגו גרסאות סותרות. החייבת טענה כי העבירה את כל הסכום במזומן לעורך הדין שלה, שהעבירו לעורך הדין של הזוכה דאז. מנגד, הזוכה טען כי נותר "חוב מוגדל" של 5,000 שקל משנת 1998.
הרשם אסף אבני הבהיר כי מעיון בתיק עולה כי הזוכה או עורך הדין שלו לא נקטו בשום הליך גבייה ואכיפה לגבי יתרת החוב המוגדל משנת 1998 ועד לבירור הנוכחי. כלומר, בתיק לא נעשתה כל פעילות במשך 17 שנים, עד שהחייבת ביקשה את הסרת העיקול.
שינה את מצבה לרעה
בנסיבות אלה הרשם אבני קבע כי החייבת פרעה את חובה והחליט לסגור את התיק. ראשית, הרשם האמין לחייבת כי שילמה את כל החוב, כך שהעניין הוסדר ב-1998. לעומת זאת, עדותו של הזוכה, שבמהלכה הוא לא זכר פרטים רבים, לא הייתה אמינה בעיניו. "אילו היה אמת בדברי הזוכה הוא לא היה שוקט על שמריו ופועל באופן כלשהו לגביית חובו", ציין הרשם, וקבע כי הזוכה נהג בחוסר תום לב כשנקט בצעדים רק לאחר שהחייבת "החייתה" את התיק כשביקשה לבטל את העיקול. "חמור מכך: השיהוי הקיצוני של הזוכה בגביית חובו הנטען משך למעלה מ-17 שנים, שינה את מצבה של החייבת לרעה באופן משמעותי, באשר נגרם לה נזק ראייתי, ואין באפשרותה או באפשרות ב"כ להוכיח כיום בראיות קבילות את גרסתם", הוסיף הרשם.
הרשם הבהיר כי אמנם אין התיישנות על הליכי הוצאה לפועל, אולם הדבר אינו פוטר את הזוכה מחובתו לחתור לפירעון החוב וסיום הסכסוך. בהקשר זה הרשם ציין כי "תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש 'תוכנית חסכון' לזוכה, אשר תמתין לזוכה, פרק זמן ממושך, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית".
בתוך כך הרשם אף ציין כי עדויות עורכי הדין שייצגו את הצדדים באותה עת מחזקות את גרסת החייבת.
לפיכך התיק נסגר, כאמור. עוד נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.
• שמות ב"כ לא צוינו בהחלטה
* עורך דין יניב גכתן עוסק בדיני הוצאה לפועל
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין"