נעם לאוטמן: "קבוצות המיעוט מרגישות מקופחות, אך זעקתן מעוררת אנטגוניזם"
בנו של דב לאוטמן אמר בכנס לחינוך שותפות ודמוקרטיה כי "החברה הישראלית העתידית, שתהיה מורכבת מארבעה שבטים כמעט שווים בגודלם, חייבת למצוא את הדרך לחיות ולפעול יחד"
"החברה הישראלית העתידית, שתהיה מורכבת מארבעה שבטים כמעט שווים בגודלם, חייבת למצוא את הדרך לחיות ולפעול יחד, ללא חשדנות, תוך קבלת האחר, למרות הפערים הקיימים באמונה, בערכים או בדעות הפוליטיות". כך אמר אחה"צ (ד') נעם לאוטמן, בנו של דב לאוטמן, בכנס לחינוך שותפות ודמוקרטיה של פורום דב לאוטמן בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה, קרן לאוטמן, האוניברסיטה הפתוחה ו"כלכליסט".
"במציאות שבה תלמידי ישראל לומדים בבתי ספר השייכים לארבעה זרמי חינוך נפרדים, אנחנו לא קוראים למיזוג מלא של הזרמים", המשיך לאוטמן. "אבל אנחנו כן קוראים לכל אחד מהזרמים למצוא דרכים חינוכיות שונות, בהתאמה תרבותית, כדי לקדם את ערך השוויון והשותפות.
"לשם כך חבר פורום דב לאוטמן לבית הנשיא בקידום תוכנית תקווה ישראלית בחינוך. תוכנית המקדמת שיתופי פעולה בין בתי ספר מהזרמים השונים" הוסיף. כך יוכלו תלמידים ערבים להכיר את בני גילם היהודים, ותלמידים חילונים לחלוק חוויות עם אחיהם הדתיים. היכרות זו בין ילדי ישראל תאפשר להם, כך אנחנו מקווים, לראות את האדם קודם כל כאדם, כפי שראה דב. קרן לאוטמן הוקמה על מנת לקדם את חזונו וערכיו של אבי וממשיכה לפעול לאחר לכתו כדי לשמר את מורשתו.
"לפני כשבועיים ציינו שלוש שנים לפרידתנו מאבי, דב לאוטמן. חלקכם הכרתם אותו אישית, רובכם הכרתם אותו דרך כלי התקשורת, וכולכם אני מקווה יודעים שהיה איש של אנשים ושהקדיש את רוב זמנו ומרצו למען החברה הישראלית. אבא ראה כל אדם קודם כל כאדם, ללא קשר לתפקידו, למעמדו וודאי לא לדתו או עוצמת אמונתו. מי שנכח במפגשים החברתיים שהתרחשו בשנותיו האחרונות ערב-ערב בסלון ביתו, חווה את הכוח של חברה מגוונת השואפת לטוב משותף. זו היא המורשת שהשאיר לנו", אמר לאוטמן.
נעם לאוטמן היום בכנס צילום: נמרוד גליקמן "אני יודע שאבי היה שמח להיות כאן היום", אמר נעם לאוטמן, "לראות את הכנס הזה שכל כולו עוסק בחינוך לערכים ששאף לקדם. אבי התגאה בכך שבמפעל אותו הקים עבדו אנשים מכל חלקי החברה בישראל תוך שיתוף, אחווה ורעות. באופטימיות אין קץ האמין כי אפשר לעשות זאת – לשים בצד מחלוקות אידיאולוגיות, הנחות יסוד ודעות פוליטיות ולחבור יחד למען מטרה משותפת – במקרה הזה, שגשוגה של החברה העסקית, ובאותה מידה המטרה יכולה וצריכה להיות שגשוגה של החברה בישראל.
"מאז לכתו של אבי, המשיכה החברה הישראלית בתהליכי התמורה המתחוללים בקרבה. אני מניח שחלק מהתופעות שאנו רואים לנגד עינינו היו מדאיגות גם אותו, אבל אני יודע שהוא היה מפציר בנו לא להרים ידיים, לא להניח לחברה בה אנו חיים להדרדר לשנאה, פירוד והדרה, אלא לעבוד ללא לאות כדי למצוא את אותו טוב משותף שראה בסלון ביתו. הנשיא ריבלין, בנאומו החשוב, טבע את הביטוי 'ארבעת השבטים', ציין את הקושי של השבטים האלה להיפגש ולהכיר, והפנה את מבטנו לעובדה שהחברה הישראלית משתנה מחברה עם הגמון ברור, חילוני מסורתי, ושלוש קבוצות מיעוט: חרדי, דתי-לאומי וערבי, לחברה בה ארבעה שבטים כמעט שווים בגודלם", אמר נעם לאוטמן.
"בחברה בה מערכת היחסים היא בין ההגמון וקבוצות מיעוט, המיעוטים נאבקים על חלקם במשאבי המדינה ועל רצונם להשתלב ולהשפיע, בעוד ההגמון מחליט, מעמדת כוח, עם מי הוא מיטיב יותר או פחות, לא תמיד על פי שיקולים של טובת הכלל. מערכת יחסים כזו מוסיפה ליצור מתחים בין הקהילות. גם בישראל, קבוצות המיעוט מרגישות מקופחות, לרוב בצדק. אך זעקתן, במקום לעורר אמפתיה, מעוררת אנטגוניזם בקרב הרוב ואף בקרב קבוצות המיעוט האחרות", אמר נעם לאוטמן.
נעם לאוטמן סיפר על שותפות חדשה של קרן לאוטמן: "זו כוללת קבוצות של קרנות ותורמים, של מובילי דעה ושל אנשי עשייה, קבוצות בהן ייצוג מגוון של כל חלקי החברה הישראלית, העומלים יחד על תכנון וביצוע תוכנית אסטרטגית כוללת ומקיפה שמטרתה להעצים את הלכידות של החברה הישראלית ולמצוא בכוחות משותפים את הדרך הראויה לחיות יחד. נאום הנשיא עורר לא מעט עשייה של גופים חשובים וטובים למען חברה ישראלית מלוכדת. המשותף להם היא האמונה שהגיוון הוא לא נטל אלא כוח. אנחנו שואפים לחיות במדינה בה הציבור לא ישלים ולא יקבל אמירות מפלגות או כאלה שמבטלות קבוצות החיות בתוכנו. זו היא מורשתו של אבי".
