בנק ישראל: החקיקה שמקדמת ועדת הרפורמות מסכנת את פרטיות לקוחות הבנקים
לדברי מנכ"ל הבנק, היוזמה של הוועדה לשיתוף מידע בין גופים פיננסיים לא רק תייתר את הקמת מאגר נתוני האשראי בעשרות מיליוני שקלים אלא גם תסכן את הפרטיות ואבטחת המידע
במכתב שנשלח ממנכ"ל בנק ישראל חזי כאלו, הוא מזהיר מפני קידום החקיקה שסותרת את מאגר נתוני האשראי בוועדת הרפורמות בראשות ח"כ אלי כהן (כולנו). המכתב מפרט את הבעיתיות שבהצעה שעלתה על הפרק בוועדת הרפורמות. הוא נשלח בין היתר לנגידת הבנק, מנכ"ל משרד האוצר, יו"ר ועדת הכלכלה, המפקחת על הבנקים, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה וחברי הכנסת איתן כבל ויעקב פרי.
המכתב נשלח במענה לבקשה של ח"כ פרי להבין מה ההבדלים בין היוזמה שמקודמת כעת בוועדת הרפורמות של ח"כ אלי כהן לשיתוף מידע בין גופים פיננסיים, לבין חוק מאגר נתוני האשראי שאושר בשנה שעברה. החוק אושר במטרה להגדיל את התחרות בין הגופים הפיננסיים בכך שהידע על כל לקוח לא יהיה רק ברשות הבנק בו הוא מחזיק חשבון.
לדברי כאלו, ישנם פערים עמוקים בין שתי הגישות "בכל הקשור לשמירה על עקרונות של הגנת הפרטיות, אבטחת מידע, שמירה על ענינו של הלקוח, יכולת הרשויות לפקח ולשמור על התנהלות תקינה של המערכות לשיתוף מידע, שמירה על יעילות תפעולית ועל הקצאת משאבים יעילה, עד כדי שהצעת החוק סותרת במידה רבה את חוק נתוני אשראי".
למעשה, בהמלצות ועדת שטרום נקבע כי יקום צוות בינמשרדי שיבחן את נושא העברת המידע בין גופים פיננסיים ויגיש המלצות תוך 12 חודשים. אולם כעת יחד עם אישור המלצות שטרום, מקדמים בוועדת הרפורמות של ח"כ אלי כהן תוספת שקובעת כי גופים פיננסיים יוכלו להעביר מידע בקלות יותר.
המודל שמנסים כעת לקדם הנקרא "read only", אמור לפשט את היכולת של גופים לרכז מידע על חשבונות בנק מבלי שתהיה להם את האפשרות לבצע פעולות בחשבונות עצמם (שכן היום כשנותנים לחברה כלשהי לבדוק בשבילנו הצעות אטרקטיביות יותר בין הבנקים, אנו נותנים למעשה את שם המשתמש והסיסמה, ותיאורטית הן יכולות לבצע פעולות בחשבון).
החשש של בנק ישראל הוא כי יקומו למעשה "מאגרי צל" חלופיים למאגר נתוני אשראי שיהיו זולים יותר עבור החברות שירצו את המידע הפיננסי שלנו, מאחר שלא יחויבו לאותן הגבלות הגנות פרטיות ומידע שיש במאגר. מה שלא רק ייתר את מאגר נתוני האשראי שמוקם בימים אלו בעלות של עשרות מיליוני שקלים אלא גם ייסכן את הלקוחות.
מנכ"ל בנק ישראל מזהיר כי "בהצעת החוק וביוזמות הנלוות לה טמון פוטנציאל לנזק בדמות פגיעה במודל הכלכלי שבבסיס חוק נתוני אשראי, ובמיוחד פגיעה בלשכות האשראי, שהן שחקן מרכזי במערכת שהיתוף בנתוני אשראי".
במכתב מצוין כאלו כי נגידת בנק ישראל מינתה צוות פנימי בכיר לבחון את המשמעויות וההשלכות של הצעת החוק, וכן שינויים המתבקשים בחוק שאושר, גם לאור המלצות ועדת שטרום ומעריכים כי הצוות יסיים את עבודתו בסוף ינואר 2017.
לדברי ח"כ פרי (יש עתיד): "בהיעדר הישגים משמעותיים, הממשלה הזו כל כך רוצה להציג הישג עד שהיא מנסה להעביר חוקים הסותרים אחד את השני, למרות שמדובר בחוקים דרמטיים למשק, הראויים לעבודה יסודית ורצינית הרבה יותר. ממשלת החלם פועלת במהירות בשביל להשיג כותרת ובמקביל מובילה לאובדן הפרטיות של האזרחים ולסטנדרטים שאסור לנו להשלים איתם בייחוד בכל הנוגע ליכולת הפיקוח ושמירה על התנהלות תקינה".
מבנק ישראל נמסר כי "בנק ישראל תומך באסדרת שירותים של שיתוף מידע פיננסי וייזום פעולות, וצורך למצוא את המודל הנכון שבאמצעותו יש לבצע שירותים אלו. מדובר בנושא מורכב, שיש לבחון אותו לעומק, בין היתר, לאור העובדה שבחוק נתוני אשראי שנחקק בוועדת הכלכלה בתהליך מעמיק וממושך, הושמו מגבלות רבות על אופן הפעולה של מאגר נתוני אשראי, למשל בתחומי המידע שיכיל המאגר, הגנת המידע והפרטיות. יש לוודא שחקיקה חדשה בנושא לא תפגע בפרטיות האזרחים, באבטחת המידע, ותהיה בהלימה לתכליות שנקבעו בחוק מאגר נתוני האשראי. משום כך יש לבצע חקיקה כזו רק לאחר חשיבה משותפת של המשרדים הרלוונטיים, חשיבה שכבר החלה בבנק ישראל".