כנס החינוך
מחקר: הגזענות - הסוגיה השנויה ביותר במחלוקת בקרב מורים בבתי ספר על יסודיים
תוצאות מחקר של פרופ' עירן הלפרין בנושא סוגיות פוליטיות וחברתיות שנמצאות במחלוקת הוצג בכנס דב לאוטמן למדיניות החינוך. המחקר ביקש לבדוק את היחס לשיח בנושאים שבמחלוקת בבתי הספר
מורים בבתי הספר העל-יסודיים בארץ סבורים שהם מדברים באופן משמעותי עם תלמידיהם על סוגיות פוליטיות וחברתיות שנמצאות במחלקות, אך זה עדיין לא מספיק – כך עולה ממחקר שנערך על ידי צוות בראשות פרופ' עירן הלפרין מהמרכז הבינתחומי בהרצליה והוצג היום (ד') בכנס לחינוך שותפות ודמוקרטיה של פורום דב לאוטמן בשיתוף המכון הישראלי לדמוקרטיה, קרן לאוטמן והאוניברסיטה הפתוחה.
המחקר שנערך באמצעות סקרים ביקש לבדוק את היחס לשיח בנושאים שבמחלוקת בבתי הספר. המורים נדרשו לציין עד כמה העיסוק בכמה סוגיות שבמחלוקת הוא חשוב בסולם של 1 (הכי פחות) עד 6 (הכי הרבה) וכן באלו מאותם נושאים הם אכן עוסקים בהם בסולם דומה. המורים חשבו שיש לעסוק ביחסי יהודים וערבים במידת חשיבות שתורגמה ל-87% (ממוצע של 5.05) אולם כשנשאלו עד כמה הם מתעסקים בזה בפועל, תשובתכם הייתה 77% (ממוצע של 4.29). המורים גם סברו שיש לעסוק בתופעת הגזענות בישראל במידה של 92% (ממוצע של 5.38) אולם בפועל, הם הודו כי מידת ההתעסקות שלהם בנושא היא 72% (ממוצע של 4.17 בניקוד שהמורים נתנו לחשיבות הנושא).
פרופ' עירן הלפרין צילום: נמרוד גליקמן המחקר בדק גם באיזו גישה על המורים לבחור כשהם נדרשים לאחת מהסוגיות שבמחלוקת, כלומר – האם לדעתם סוגיה כגון גזענות היא נושא שנוי במחלוקת או לא. כך למשל רוב המורים (64%) דיווחו שכאשר הם נדרשים בכיתה לנושא יחסי יהודים-ערבים האסטרטגיה שהם נוקטים בה היא להציג לתלמידים את הסוגיה שבמחלוקת ולאפשר ייצוג שווה לכל הדעות מבלי להכריע, אך כ-9% מהמורים דיווחו שהם בוחרים שלא להתייחס לנושא כסוגיה במחלוקת, ולכן הם מציגים רק את העמדה שבעיניהם היא הנכונה. כ-11% דיווחו שהם מציגים את הנושא כסוגיה במחלוקת, אך מצדדים באופן חד משמעי באחת העמדות ומסבירים למה. לבסוף, כ-16% מהמורים נמנעו לחלוטין מלהעלות את הסוגיה בכיתה.
במסגרת המחקר נשאלו המורים גם בנוגע לסוגיות השנויות ביותר במחלוקת בעיניהם. הסוגיה השנויה ביותר במחלוקת של סך כל המורים היא הגזענות (35%) ולאחריה בפער גדול יחסי דת מדינה (17%), יחס כלפי קהילת הלהט"ב (12%) וזכויות אדם (גם כ-12%). אולם מעניינת לא פחות היא חלוקת התשובות בין מגזרי המורים השונים. כך למשל בקרב המורים הערבים סוגיית הגזענות הרבה יותר חשובה מהממוצע הכולל (44%) ואילו בקרב מורי החינוך הממלכתי דתי הסוגיה הכי נפיצה היא באופן לא מפתיע יחסי דת-מדינה (22%) ולאחריה היחס כלפי קהילה הלהט"ב (21%).
סוגיה מעניינת נוספת שעלתה במחקר כי מיעוט לא מבוטל של מורים סבור כי להם ולתלמידיהם אין את הכלים להתמודד עם סוגיות שנויות במחלוקת בכיתה. כ-38% מהמורים הרגישו כי לתלמידיהם אין את היכולות לכך וכ-27% הרגישו כי להם עצמם אין את היכולת. עם זאת, לפי המחקר, למרות שרבים מהמורים מרגישים שחסרים להם הכלים לעסוק בנושאים הללו, רק כ-13% מהם עברו הכשרה בניהול שיח על נושאים במחלוקת בכיתה ופחות מ-9% מכירים את התכניות השונות המוצעות למורים בנושא. מהמחקר עולה עוד, בין השאר, שגם ההורים חושבים גם כן שצריך לדבר על הנושאים השנויים במחלוקת בדומה למורים.
שיטת המחקר התבססה על מחקר ראשוני ושני סקרים שהתבצעו בקיץ 2016 בקרב מדגם רחב של מורים והורים לתלמידים במערכת החינוך העל יסודית. 862 מורים ענו על הסקר ו-558 הורים מכלל חלקי האוכלוסייה הישראלית.
"האתגר בכיתה היא כמו קפסולה שמבטאת את האתגרים ואת הקושי בניהול של חינוך לדמוקרטיה", אמר פרופ' הלפרין כשהציג את המחקר בכנס, "אותם עצבים חשופים שעלו מדו"ח המבקר האחרון הם העצבים החשופים שאתם אמורים המורים להתמודד בכיתה כשהם רוצים לדון בנושאים שנויים במחלוקת. דיון בנושאים שנויים במחלוקת בכיתה הוא קריטי אם אנחנו רוצים לחנך לדמוקרטיה, הוא קריטי כי הוא מקנה לתלמידים כישורים שהם כישורים משמעותיים לחיים שלהם - היכולת שלהם לנהל דיון. מדובר בכישורים קריטיים לאדם בחברה דמוקרטית ואי אפשר להיות אזרח מעורב במדינה בלי לגעת בלי לדון ובלי לנהל שיח - גם על נושאים קשים".
